לפני הרבה שנים היה מוכר ארגון נעמת בעיקר בשל מעונות היום שהפעיל בכדי לעזור לנשים לצאת לעבוד. כיום נעמת הוא ארגון הנשים הפמיניסטי הגדול במדינה, שעדיין עוזר לנשים לצאת לעבוד והרבה מעבר לכך.

נעמת נוסד בשנת 1921, במטרה לקדם את מעמד האישה בישראל, ולהביא לשינוי המדיניות החברתית לקראת השגת שוויון בין המינים במשפחה, בעבודה, בחברה ובכלכלה. ארגון נעמת פרוש בכל הארץ באמצעות 30 מרחבים. בשנת ה-60 למדינת ישראל זכה נעמ"ת בפרס ישראל, על תרומתו המיוחדת לחברה הישראלית.

יו"ר הארגון גליה וולוך נבחרה לעמוד בראש נעמ"ת לאחר שכיהנה 10 שנים כיו"ר נעמת במרחב תל אביב. בבחירות להסתדרות ב-2012 הציע לה עופר עיני להתמודד איתו לתפקיד (בבחירות להסתדרות גברים מצביעים לסיעה וליו"ר ונשים מצביעות גם לסיעה בנעמ"ת וליו"ר נעמת). בראיון ל'דבר ראשון' היא מספרת על ההישגים ועל הדברים שעוד יש להיאבק עבורם. "במקום לגרום לאימהות 'לג'נגל' בין אימהות וקריירה שינינו כיוון להורות שווה", אומרת וולוך על העשייה המרכזית שלה בנעמת.

יו"ר נעמת גליה וולוך, במרכז (תמונה באדיבות דוברות נעמ"ת)

עם אילו דברים התמודדתן בנעמ"ת השנה?

"בוועדה האידיאולוגית שעשינו אחרי הבחירות נבחרו חמישה דגלים. שוויון לנשים בנישואים וגירושים, ייצוג 51%, עולם עבודה תומך משפחה, שכר שווה וחינוך לשוויון. הדגל שיש לי לגביו הכי הרבה נקיפות מצפון זה שכר שווה. בכל היתר יש הישגים, לא מושלם, אבל יש. יש דברים שוטפים, לדוגמא הקמפיין של גולדסטאר. אנחנו נזהרות לא לענות לכל קמפיין שוביניסטי כי זה עוזר לפרסום שלהם."

בואי נתחיל ממפעל הדגל שלכן, מעונות היום. השנה היה מאבק ונחתם הסכם חדש. האם ההסכם החדש נותן מענה אמיתי לבעיות? במה הוא משפר את המצב?

"אחד הדברים שהבטחתי זה שאצא למאבק על השכר, המעמד והתנאים. זה מורכב, אלו המחנכות של דור העתיד. לראשונה הצלחנו להתאחד כל הארגונים שמפעילים מעונות יום, כשהתנאים הפוליטיים כל הזמן משתנים (מינוי חיים כץ לשר העבודה, למשל, ט.כ). בסיבוב הראשון השגנו הכרה בכך שהארגונים שמפעילים מעונות יום הם לא עסק כלכלי אלא עושים את זה מתוך אג'נדה, שילדים שנמצאים במעונות זה כלי מרכזי לצמצום פערים. הם אמורים לקבל 110 מיליון ש"ח כדי לכסות הוצאות שהרגולטור מנחית. כמו כן, השגנו תוספת שכר של 8% למטפלות החל מה-1.1.17. השלב הבא יהיה להיאבק על תנאי העבודה ושיפור היחס שהילדים מקבלים במעונות על ידי שיפור תקינה. כיום יש מטפלת על שישה ילדים, אנו רוצות להגיע לרמת ה-OECD, מטפלת לארבעה ילדים. יש כסף שמשרד האוצר העביר לבנות עוד מעונות ובגלל בירוקרטיות זה נתקע. השר הנוכחי הבטיח שהוא ייתן לזה פוש רציני."

מה עמדתך ביחס להעלאת גיל הפרישה לנשים?

"בוועדה לבחינת גיל הפרישה הייתה נציגה של ההסתדרות, פרופ' רות בין ישראל. הוועדה הגיעה למסקנות, להעלאת גיל הפרישה ל-64 והמשך באופן אקטוארי בהתאם לגיל האוכלוסייה. אנחנו התנגדו למסקנות בעיקר כי לא ניתן מענה לנשים שלא נמצאות בתוך שוק העבודה."

איך נעמ"ת פועלת להתאמת חיי המשפחה ועולם העבודה?

"מלבד מעונות היום אנו מקדמות הצעות חקיקה בעיקר בנושאים שקשורים בכך שאבות יהיו יותר פעילים בכל הנוגע להורות. גם כי זה יותר נכון לילדים וגם כי זה משחרר את הנשים. וגם כדי שהמעסיקים יתפסו לא רק את הנשים כמחויבות למשפחה. אנו רואים שינוי במגמה הזאת בכל הארץ. האבות בעצמם אומרים שהם רוצים להיות יותר עם הילדים. בנוסף, אנו מקדמות חקיקה בתחום חופשת הלידה לגברים. כיום פחות מחצי אחוז לוקחים (גברים יכולים לקחת חופשת לידה). בתום חופשת הלידה של האישה יקבל האבא זכות לארבעה שבועות להישאר בבית עם הילד. זה מקדם את הקשר שלו לילד, מחזק את הזוגיות בכך שלא הכל נופל על האם כי האבא נמצא בבית הוא יודע מה קורה. וזה גם מחזיר לעניין המעסיקים."

מהי עמדתך ביחס לחזקת הגיל הרך? התומכים בביטול החזקה טוענים שכך יהיה שוויון אמיתי בין נשים לגברים.

"מצד אחד מובילים קמפיין להיות יותר שותפים (בהורות, ט.כ), מצד שני יש מציאות. אי אפשר להגיד בבת אחת לבטל את החוק. אנחנו מדברות על הורדת הגיל בהדרגה וקודם כל להעביר תהליך את האבות."

"האבות בעצמם אומרים שהם רוצים להיות יותר עם הילדים". הורות שווה. צילום: יוסי זמיר / פלאש 90.

לפני כמה שבועות דגמנה בר רפאלי כחודש אחרי שילדה. האם לדעתך זה דבר שמחזיר אותנו אחורה מבחינת זכויות סוציאליות או שזה דבר ראוי ונכון?

"הבעיה היא שזה מכניס את הנשים לסד לחצים, שחודש אחרי הלידה את צריכה לחזור לג'ינס. נשים אחרי לידה עוברות שינויים הורמונליים ופיזיולוגיים. מהבחינה הזאת זה מדאיג אותי. אנחנו העלנו לפייסבוק שלנו פוסט עם תמונה של מטבע. צד אחד בר רפאלי וצד שני יאנה יוסף, שגם ילדה לא מזמן, וכתבנו, "אמא בפעם הראשונה: שני צדדים לאותו מטבע.

"מצד אחד – בר רפאלי, משדרת עסקים כרגיל ומסתירה כל ביטוי לקושי או לטלטלה הרגשית שחווה כל אם טרייה. מהצד השני – יאנה יוסף, שמודה בכאב בראיון לתוכנית 'אנשים', של מאקו: "אני קיבלתי כאפה, לי זה היה קשוח". אידאל בלתי אפשרי, מול אמת מורכבת. עם מי אתן יותר מזדהות? זה לדעתי מספר את הסיפור באופן הטוב ביותר."

בהמשך לחקיקה, המעונות ושאר הפעילות שלכן, הדברים שאתן עושות מבוססים על ערכים, על אידיאולוגיה פמיניסטית, איך אתן מחנכות לתכנים האלו?

"דרך הרשתות, סדנאות, קורסים והרצאות. לדוגמא, אנחנו מעבירות קורס לנשים לעידוד התמודדות לוועדי עובדים. הרבה פעמים אם אישה היא לא אובר קוואלפייד היא לא תתמודד, בשונה מגברים. אם יציעו לגבר משהו, לרוב הוא יגיד כן ואז יחשוב אם זה מסתדר לו עם שאר תחומי החיים. אישה לרוב תתלבט ותתחבט בזה והרבה פעמים "תפספס את ההזדמנות". נשים צריכות את המסגרת התומכת. במפגשים שלי עם נשים אני אומרת להן שאם הן חושבות שנעמ"ת תמציא את הגלולה שתפתור להן את הבעיה זה לא יקרה. אנחנו כן נעשה הכל כדי לעזור ולתמוך. בפמיניזם החדש הכל בסדר, אפשר הכל, בתנאי שאת בחרת ולא נכפה עלייך. כל נושא שאנחנו מצליחות ליצור באזז סביבו, זה החינוך. כיום יש מודעות ויש שיח ומהשלב הזה נשים צריכות לפרוץ, אנחנו צריכות להאמין בכוח שלנו."

ולסיום, מהו החזון שלך לעוד עשר שנים מהיום?

"שנראה הרבה יותר נשים במוקדי הכוח השונים. בצעדים קטנים מידי אבל כן נראה שינוי. מבחינה חברתית שנראה יותר אבות שותפים בגידול הילדים ובחיי המשפחה וזה יסייע לנשים (אבל לא רק) וכולם ייהנו מזה. אני תמיד מוכנה להרפתקאות ומשתדלת להגיד לא לעיתים נדירות, כי לא זה סוף הסיפור. אנחנו צריכות לפרוץ את תקרת הזכוכית שלנו."