נוכח האיום הגובר בסייבר מצד מדינות כמו רוסיה וסין, יודעים בצבא ארצות הברית שבמלחמה הבאה יהיו הכוחות תחת התקפה אלקטרונית וקיברנטית מתמדת. מתקפת הסייבר האחרונה היתה רק הצצה למה שיכול להתרחש במערכה הבאה.

לפני פחות משבועיים נערכה מתקפת סייבר נרחבת על שרתי חברת האינטרנט האמריקנית "דיין" (Dyn). השיטה שבה בחרו התוקפים, המכונה "התקפת מניעת שירות" (DDoS), היא שיטה מוכרת שקשה עד בלתי אפשרי לחברות ולארגונים להתגונן מפניה. בשל התקיפה נחסמה הגישה לשורה ארוכה של אתרי אינטרנט מרכזיים ובהם טוויטר, אמזון, סי-אן-אן והניו יורק טיימס. עיקר השיבושים בגלישה אירעו באירופה ובחופה המזרחי של ארצות הברית. בחקירת האירוע לוקחים חלק לשכת החקירות הפדרלית (FBI) והמשרד לביטחון המולדת.

הבניין שממנו פועלת יחידה 613398 הסינית.

אף שהאקרים הקשורים לאנונימוס ולקבוצה בשם New World Hackers קיבלו על עצמם את האחריות לתקיפה, הרי שלמעשה כלל אינו ברור מי באמת עומד מאחוריה. החשודות המיידיות הן רוסיה וסין, שנחשבות לבעלות מערכי סייבר מתקדמים. בניגוד לעלויות הכלכליות הגבוהות (כמו גם בחיי אדם) שמחייבות השקעה בכוח צבאי הפועל בים, ביבשה ובאוויר, הסייבר מאפשר הצטיידות זולה יחסית בעלת יכולת פגיעה גבוהה. תחנת כוח, למשל, שהוגדרה בעבר כיעד להפצצה מן האוויר מהווה כיום גם יעד למתקפה קיברנטית. המרחב הקיברנטי גם מאפשר (בניגוד לתמרון קרקעי) ניהול מערכה בלתי מחייבת ב"חתימה נמוכה". הן רוסיה והן סין הואשמו בשנים האחרונות פעמים רבות באחריות לתקיפות סייבר כנגד ארצות הברית. בין המפורסמות שבהן ניתן למנות את תקיפות הסייבר שניהלה יחידה 61398 הסינית כנגד חברות מובילות בארצות הברית והפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית, שאת האחריות לה תלו האמריקנים ברוסיה.

הסייבר כמרחב לחימה משמעותי

הרמטכ"ל הרוסי, ואלרי גראסימוב, הגה אסטרטגיה לעימותי העתיד של רוסיה, (צילום: ויקיפדיה).

הסייבר הפך בשנים האחרונות לעוד מרחב לחימה התומך את המערכה באופן משמעותי. בשנת 2013 פרסם רמטכ"ל צבא רוסיה, הגנרל ואלרי גראסימוב, שעשה את עיקר שירותו כמפקד כוחות שריון בצבא האדום ולחם בצ'צ'ניה, מאמר שבו נתן ביטוי פומבי לאופן שבו הצבא שבפיקודו תופס את המערכה במלחמה העתידית (בדומה למפקדי צבאות נוספים). במאמר הניח גראסימוב מצע רעיוני חדשני להפעלת הכוח של רוסיה שקובע שמימוש הכוח הצבאי הקינטי (אש ותמרון ביבשה, בים ובאוויר) הוא המהלך המכריע והסופי, שנסמך על הפעולות הסמויות שקדמו לו, ובהן לוחמה קיברנטית שמאפשרת ניהול מערכה "על אש קטנה".

הגנרל מילי, הציג בהרצאתו את מפת האיומים החדשה על ארצות הברית, (צילום: ויקיפדיה).

האיום הגובר במרחב הקיברנטי מטריד מאוד את מקבלי ההחלטות בארצות הברית. בתחילת החודש נאם ראש מטה צבא היבשה האמריקני, הגנרל מארק מילי, בארוחה השנתית לזכר הנשיא דווייט אייזנהאואר (אייק), שבין היתר שימש כמפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה במלחמת העולם השנייה. בנאומו הציג מילי את תפיסתו את מכלול האיומים על ארצות הברית, את השינויים בשדה הקרב ואת המענה להם. כמו כל גנרל בכיר, בכל צבא באשר הוא, נפתח נאומו של מילי בהצהרה מחייבת כי על אויביה לדעת שארצות הברית וצבאה יביסו אותם באשר יהיו "בכל מקום ובכל זמן, כמו אותם אויבים בעבר שזלזלו בכוחה של ארצות הברית ובנחישותה לנצח." 

למרות הפתיחה הגנרית הציג מילי בנאומו תפיסת עולם מורכבת שנשענת על ניתוח קר של המציאות תוך הישענות על הפרדיגמה הריאליסטית במדעי המדינה (כיאה לבעל תואר ראשון בחוג זה מפרינסטון). לדבריו לאחר קריסת ברית-המועצות, היתה ארצות הברית מעצמת על יחידה, בלתי מעורערת, אולם כיום היא מאותגרת באופן משמעותי באסיה, אירופה ובמזרח התיכון. מילי סקר את מפת האיומים וכלל בתוכה את רוסיה, סין, איראן, צפון קוריאה וכמובן גורמי טרור אסלאמי שונים כמו דאעש. לדבריו, מדינות אלו מקיימות תהליך למידה והתעצמות ואף שהשנים האחרונות כללו בעיקר מלחמות בין מדינות לארגונים, הרי שהמלחמה בין מדינות היא כמעט מובטחת בעתיד הקרוב.

מנצח מי ש"מחבר את הנקודות"

בסקירתו ציין הגנרל כי בטרם מלחמת העולם השנייה היו "כל הטכנולוגיות בתחום השריון, מיכון, האוויר והתקשורת זמינות לכל המעצמות בשנות העשרים והשלושים, אך רק גרמניה השכילה לשלבם באופן שהביא להישגים מדהימים בשדה הקרב בשנים 1939-1942". רק אז הצליחו בעלות הברית ששילמו על חוסר המוכנות מחיר יקר, להתאושש ולהביסם. חוסר היכולת, לדבריו, "לחבר את הנקודות" בטרם העימות עשוי להיות הרסני ביום פקודה ולגבות מחיר כבד מאלו שאינם משכילים להשתנות ולהתאים עצמם לאיומי ההווה והעתיד.

חיילים אמריקנים בקרב על אאכן, אוקטובר 1944, (צילום: ויקיפדיה).

מילי, שעשה את עיקר שירותו בכוחות המוטסים ובכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות") ציין שהעולם הופך יותר ויותר אורבני, ומכאן שהמלחמה תתרחש בערים. כן, אמר מילי, הצבא האמריקני לחם בעבר בבגדד שבעיראק, בהואה שבווייטנאם ובאאכן שבגרמניה, אבל על-פי רוב היתה עיקר המערכה מרוחקת ממרכזי האוכלוסייה. בעתיד, ייאלץ הצבא לבנות את כוחו כך שיוכל לתמרן ולפעול, להבחין בין אויב לידיד, בשטחים עירוניים, משום שהלחימה בהם תהיה הנורמה ולא היוצא מן הכלל. לדבריו, הדומיננטיות באוויר, שהצבא האמריקני מחזיק בה מאז הנחיתה בנורמנדי, איננה. אתגרי הקיום של הכוחות הקרקעיים יהיו קשים במיוחד. התנועה תהיה חייבת להיות מתמדת. כוח שייוותר במקומו למעלה ממספר שעות יימצא את עצמו תחת אש כבדה. קווי התקשורת יהיו תחת מתקפה מתמדת והמפקדים יידרשו לאיתנות רבה וליכולת לפעול באופן עצמאי, ללא קשר ישיר לפנטגון או לבית הלבן, שם כידוע יושב מפקד הצבא.

אבל כלל האתגרים הללו, אמר מילי, שיכולים לבלום את קבלת ההחלטות האסטרטגית כולה, "יהוו בעיה אם המערכות האלקטרוניות בכלל יעבדו". ישנה סבירות גבוהה, "ודאות, בעצם, שכל דבר אלקטרוני יהיה נתון לתקיפות סייבר ולוחמה אלקטרונית." לפיכך, הסביר, על הכוחות להתאמן כשחלק ניכר מן המותרות והיכולות הטכנולוגיות המרשימות שבארגז הכלים שלהם אינם עוד, שכן מצב זה עתיד להתרחש. בסיום דבריו, אמר מילי כי ישנה רוח קלה של מתיחות באוויר והיא עשויה להפוך לסופה. הוא ציטט משירו של הזוכה הטרי בפרס הנובל לספרות, בוב דילן, ואמר כי "גשם כבד עומד ליפול". מוטב, שאמריקה, לשם שינוי, תגיע מוכנה לקרב הראשון במלחמה הבאה. אחרת היא תשלם מחיר כבד.

בנימה לוקאלית, הרי שמפת האיומים הנוכחית על ישראל אינה כוללת כוחות שלהם מערכי סיייבר התקפי כה מתקדמים שביכולתם (כפי שהודה ביושר לפני שנתיים אדמירל רוג'רס, ראש ה-NSA, בהקשר לסין) "להשבית את רשת החשמל בארצות הברית". מנגד, עם העמקת המעורבות הרוסית בסוריה, עשויה ישראל למצוא את עצמה על נתיב התנגשות עם מדינה שהיכולות שלה בתחום זה משאירות את האמריקנים ערים בלילה.