פשע ואלימות הם בין תופעות הלוואי המובהקות והמשמעותיות של אי השוויון. מחקר בריטי מ-2014 קבע ש"כמעט כל המחקרים האחרונים מצאו קשר חזק בין אי שוויון כלכלי, עוני ופשיעה אלימה". המחקר מצא קשר הדוק בין שיעור עוני לטווח ארוך (שיעור העוני היה יחסי) לשיעורי הפשע בבריטניה (ע" 6). יתרה מזה, סקר אמריקני מצא שככל שנערים חיים בעוני זמן רב יותר, כך גדלים הסיכויים שהם יפנו להתנהגות עבריינית. מחקר מניו-זילנד שחקר נערים עבריינים מצא שאחד האלמנטים המשותפים לרובם היה הלחץ הכלכלי אותו חוו, שגרם להם להרגשת ניכור כלפי החברה (ע"מ 8).

הקשר בין אי שוויון לפשע הוא הנחה מקובלת על רוב החוקרים בתחום. מחקר שנערך באוניבסיטת MIT בשנת 2000 מצא קשר חזק בין אי שוויון לפשיעה אלימה, וקשר חזק בין שיעורי עוני לפשעי רכוש. בעקבותיו נערך מחקר רחב ומקיף ע"י חוקרים מ"הבנק העולמי" בנושא בכמות רבה של מדינות בשנת 2002, וההנחה שמחברת בין שיעור אי השוויון לשיעור הפשיעה האלימה אוששה באופן מובהק.

המחקר העדכני ביותר בנושא מגיע ממקסיקו, בו בדקו חוקרים מ"הבנק העולמי" במשך עשרים שנים את השפעות אי השוויון על שיעורי הפשע. במקום לבדוק את אי השוויון הכללי בחברה, הם בדקו את אי השוויון בשכונות מסוימות, כדי לנסות להסביר מדוע באזורים מסוימים שיעורי הפשע עלו באופן דרסטי, עד אשר הובילו למלחמה של ממש במקסיקו. המסקנה שלהם הייתה שבשכונות בהן אי השוויון גדל, שיעורי הפשע התעצמו

המחקרים הנ"ל מצאו שהפחתה בשיעורי אי השוויון משפיעה גם על שיעור מקרי הרצח ומפחיתה אותם. לכן מסקנת מרבית המחקרים הייתה שכדי להיאבק בשיעור מקרי הרצח יש להפחית את אי השוויון בחברה.

מחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Oxford Economic Papers, גרס שפשיעה אלימה במיוחד כגון רצח ותקיפה, קשורה לא סתם לאי שוויון, אלא לאי שוויון נגלה בוטה, לצריכה רהבתנית. מסקנת המחקר הייתה שככל שהפערים היו בולטים יותר לעין, והאליטות נפנפו בעושרן, כך שיעורי מקרי הרצח והתקיפה היו גבוהים יותר, זאת כיוון שמכוניות יוקרה, לבוש מהודר ומסעדות פאר יותר ויזואלים ובולטים. הסבר אפשרי לתופעה הוא ששיעור שוויון גבוה בחברה מביא לאמון רב יותר בין התושבים, ואילו אי שוויון גבוה גורם לחוסר אמון, מתח ועוינות, שמצידם מפחיתים את המחוייבות החברתית והמוסרית, ומקילים על הפנייה לפשע ולאלימות (הנחות שהוכחו במחקרים רבים). מחקר מ-2009 מצא התאמה בין אי שוויון, פשע ואי-תפקוד חברתי. לפי מחקרם מדינות בעלות אי שוויון גבוה התאפיינו בשיעורי פשע גבוהים, שיעורי התמכרות גבוהים, תוחלת חיים נמוכה, ושיעורי אמון חברתי נמוכים. לדברי עורכי המחקר, אי השוויון מגביר את ההערכה העצמית השלילית ואת המתח והעוינות לאחרים.

לבסוף, אי שוויון לא גורם רק לאלימות רבה יותר, אלא אפילו לפשעים של צווארון לבן. מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד מצא קשר בין אי שוויון לשחיתות. מסקנות המחקר היו שאי שוויון מגביר את המוטיבציה של האליטות הכלכליות לנהוג בשחיתות, ומעצים את היכולות והאפשרויות שלהם לפעול בהתאם. העניים הופכים לפגיעים יותר ויכולתם לעקוב אחר מעשי האליטות הכלכליות פוחתת. בנוסף, אי השוויון משפיע על הנורמות בחברה, זאת מכיוון שהוא פוגע באמון ובלגיטימיות שחשים התושבים כלפי חוקים ומוסדות, ומקל עליהם לסבול ולהסכים עם שחיתות.(על הקשר בין אי שוויון ושחיתות, גם כאן).

נ.ב. לכל מי שחושב שכל זה לא רלוונטי לישראל כדאי לקרוא את דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שקובע ש"השכר החודשי הממוצע (ברוטו) של כלל האבות לילדים בני 12-18 באוכלוסייה, גבוה ב-68.7% מן השכר החודשי הממוצע (ברוטו) של אבות לילדים בעלי תיקים פליליים באותם גילים… שכרן של כלל האימהות לילדים בני 12-18 באוכלוסייה גבוה בכ-54.6% משכרן של אימהות לילדים בעלי תיקים פליליים" (ע"מ 28).
כלומר, ילדים עבריינים מגיעים ממשפחות עניות. פערי שכר כלכליים מתבטאים בסופו של יום בפשיעה.