חברי הכנסת ה-25 יושבעו היום (שלישי) לתפקידם, וישרתו את הציבור במשרה מלאה. אבל לפני שנהיו פוליטיקאים, רוב 120 הנבחרים עבדו במגוון רחב של עבודות – ממלצרות, מכירות ובנייה, דרך חינוך, בריאות ועבודה סוציאלית, ועד עריכת דין ותקשורת. האם הם יזכרו את זה כשיבואו לחוקק חוקים שמשפיעים על העובד הפשוט? זה כבר תלוי בהם, וגם בלחץ הציבורי שיופעל עליהם.

'דבר' פנה לכלל חברי הכנסת שיושבעו היום בבקשה לפרט את כלל העבודות בהם עבדו עד שנכנסו לכנסת. במקרה שחבר/ת הכנסת לא השיבו, נעשה שימוש במידע מאתר הכנסת וממקורות נוספים.

תקשורת, חינוך, צבא ומשפטים

בין חברי הכנסת ה-25 בולטים אנשי התקשורת לשעבר: יאיר לפיד (יש עתיד), מרב מיכאלי (העבודה), יעקב אייכלר (יהדות התורה), פנינה תמנו-שטה (המחנה הממלכתי), בועז ביסמוט (הליכוד), אפרת רייטן (העבודה), וגם עיתונאים שפחות מוכרים לציבור הרחב כמו אלי רביבו (הליכוד), יבגני סובה (ישראל ביתנו) ומשה גפני (יהדות התורה).

גם תחום החינוך בולט כבית גידול משמעותי עבור נבחרי הציבור. הנבחרים שעסקו בחינוך הם יפעת שאשא-ביטון, אלון שוסטר וחילי טרופר (המחנה הממלכתי), עידית סילמן (הליכוד), טטיאנה מזרסקי, משה (קינלי) טור פז (יש עתיד), וליד טאהא (רע"ם), מאיר כהן (יש עתיד), שעבד כמורה לשל"ח ומחנך ובהמשך ניהל בית הספר בדימונה, אוריאל בוסו (ש"ס), עמיחי אליהו ויצחק וסרלאוף (הציונות הדתית ועוצמה יהודית).

לא מעט חברי כנסת הם בעלי עבר צבאי: מהרמטכ"לים בני גנץ וגדי איזנקוט (המחנה הממלכתי), ועד אלעזר שטרן ואורנה ברביבאי (יש עתיד); שרון ניר (ישראל ביתנו); מירי רגב, יואב גלנט, אלי כהן ואופיר כץ (הליכוד); וצביקה פוגל ואופיר סופר (הציונות הדתית ועוצמה יהודית). אבי דיכטר (הליכוד) היה ראש השב"כ, ואמיר אוחנה ממפלגתו שירת גם הוא בשב"כ. רם בן ברק (יש עתיד) שירת שנים ארוכות במוסד. מיקי לוי ויואב סגלוביץ' (יש עתיד) מילאו תפקידים בכירים במשטרה.

חברי כנסת רבים עבדו כמשפטנים: דוד ביטן, יריב לוין, אמיר אוחנה, טלי גוטליב, חנוך מילביצקי (הליכוד), שמחה רוטמן (הציונות הדתית), דבי ביטון, רון כץ (יש עתיד), איתמר בן גביר (עוצמה יהודית), מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי) ואפרת רייטן (העבודה), הוסמכו כעורכי דין ועסקו בהיבטים שונים של החוק והמשפט לפני שנבחרו לרשות המחוקקת. משה סעדה (הליכוד) היה סגן מנהל מח"ש בפרקליטות המדינה. דבי ביטון (יש עתיד) היא עורכת דין שייצגה פונים מהסיוע המשפטי במחוז דרום.

העבודות הראשונות: שטיפת כלים, מלצרות, ניקיון גינות וקייטנה

ח"כים חרוצים רבים החלו לעבוד עוד כבני נוער. אמיר אוחנה (הליכוד) עבד בנעוריו בחקלאות ולימד נגינה בגיטרה. בחופשות הצטרף לדודו בעבודות חשמלאות ואף עבד עם אביו בקריה למחקר גרעיני בדימונה; יואב קיש (הליכוד) התחיל את דרכו בעולם העבודה כשוטף כלים במסעדה ובשליחויות עבור הירקן השכונתי; נאור שירי (יש עתיד) עבד כנער בניקיון גינות, שטיפת חלונות בתחנות דלק, כמדריך בצהרון ובקייטנות בקיץ ובמלצרות באולמות אירועים; לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) הייתה גם היא מלצרית באולמות אירועים במאה שערים וכך גם אפרת רייטן (העבודה).

עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-תע"ל) עבדה בנערותה בתפירה יחד עם אמה, מרב מיכאלי  (העבודה) עבדה כשמרטפית, מוכרת בחנויות ספרים ובארגון פעילויות לתרומה לקהילה וקידום מטרות חברתיות, אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) עבד במשק בקיבוצו מפלסים בגידולי שדה, באסיף אבטיחים, בלול, במטבח ובחדר האוכל, וגם בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) עבד בבנייה בחופשות מבית הספר.

רשימת העבודות – לפי מפלגות

הליכוד

בנימין נתניהו שירת בסיירת מטכ"ל, עבד בחברה לייעוץ עסקי "בוסטון קונסלטינג גרופ" ("BCG") ובתחילת שנות ה-80 כמנהל שיווק של מוצרי ריהוט. לאחר מכן עבד בתפקידים שונים בשירות החוץ; יריב לוין עבד כעורך דין בתחום המסחרי-אזרחי; אלי כהן שירת בקבע בחיל האוויר, וכשהשתחרר היה מנכ"ל הכשרת היישוב; יואב גלנט שירת תקופה ארוכה בצה"ל עד לתפקיד מפקד פיקוד הדרום. לאחר שחרורו התמנה למנכ"ל בחברת נמקס אויל אנד גז; דוד אמסלם היה כלכלן ברשות המיסים ובמוסד לביטוח לאומי. לאחר מכן עבד כמנהל אגף שיפור פני העיר בעיריית ירושלים.

אמיר אוחנה עבד כנער בחקלאות ולימד נגינה בגיטרה. בחופשות עבד בקריה למחקר גרעיני בדימונה בעבודות חשמל עם דודו סמי, ובבגרותו שירת בשב"כ, התמחה בעריכת דין בפרקליטות, ועבד כעורך דין במשרד פרטי; יואב קיש עבד כטייס באל-על. בגיל הנעורים בחופשות הקיץ עבד כשוטף כלים במסעדה ובשליחויות אצל הירקן השכונתי; ניר ברקת      כיהן כראש עיריית ירושלים היה ממקימי קבוצת ההיי-טק BRM; מירי רגב שירתה תקופה ארוכה בצה"ל והיתה הצנזורית צבאית הראשית ודוברת צה"ל; אבי דיכטר שירת כראש השב"כ ולאחר מכן לתקופה של כמה חודשים היה עמית מחקר במכון ברוקינגס.

מיקי זוהר עסק כעצמאי בנדל״ן וסיים התמחות במשפטים, וכיהן בהתנדבות כחבר מועצה וסגן ראש עיריית קרית גת; ישראל כץ היה עוזרו של שר התעשייה והמסחר אריאל שרון בשנות ה-80; שלמה קרעי היה מרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן. דוקטור להנדסת תעשיה וניהול; עמיחי שיקלי הקים וניהל את המכינה הקדם צבאית תבור; דני דנון היה שליח מטעם הסוכנות היהודית בפלורידה, שם עסק בעידוד עלייה לישראל והסברה בקמפוסים למען מדינת ישראל. לאחר ששב מארצות הברית שימש כיועץ ליו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ עוזי לנדאו, היה ראש ההנהגה העולמית של בית"ר ושגריר ישראל באו"ם.

עידית סילמן עבדה כמורה לחינוך גופני, ועבדה בתפקידי מטה בשירותי בריאות כללית, בהם רכזת השיווק במגזר הדתי-לאומי של החברה; דוד ביטן היה חבר מועצת עיריית ראשל"צ וניהל את קבוצת הכדורגל הפועל ראשון לציון; יולי אדלשטיין בעודו בברית המועצות כמסורב עלייה לימד עברית בסתר, ועבד כמודל בבתי ספר לאמנות. כיהן כסגן נשיא "הפורום הציוני", ארגון שייצג את מסורבי העלייה שעלו לישראל. מילא תפקידים ניהוליים בבתי ספר וניהל את מחלקת העולים במלי"ץ; אליהו רביבו היה כתב במקומון, מכר שטחי פרסום במקומון, עובד עיריית לוד במשך כעשרים שנה, יועץ פוליטי ואסטרטגי לאחיו ראש עיריית לוד, ועסק בתחום הבנייה והיזמות; גלית דיסטל אטבריאן היתה פובליציסטית, סופרת, שדרנית רדיו וכותבת נאומים; ניסים ואטורי היה יזם בנייה עבור משרד הביטחון וניהל סניך של רשת קפה קפה בקצרין.

שלום דנינו הוא הבעלים של בית האבות "דורות" ועוסק ביזמות בתחומי הכלכלה והעסקים; חיים כץ ניהל מחלקה בתעשייה האווירית ולאחר מכן התמנה למזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית; אופיר אקוניס עבד באגף ההסברה בליכוד והיה יועץ התקשורת של בנימין נתניהו בתפקידיו כראש הממשלה ושר האוצר; טלי גוטליב עבדה כעורכת דין בתחום הפלילים. השתתפה בפאנל התוכנית "שישי עם אילה חסון" של רשת 13; חנוך מילביצקי עורך דין ויועץ משפטי, היה שותף להקמת סניפי רשת "ארומה" בארה"ב.

בועז ביסמוט היה כתב ספורט במעריב, שליח ידיעות אחרונות בצרפת, שגריר ישראל במאוריטניה, עורך חדשות החוץ בישראל היום ובהמשך עורך העיתון. הגיש את מה בוער בגלי צה"ל לצידו של רזי ברקאי וחבר פאנל של אולפן שישי. כסטודנט עבד כזבן בחנויות ללא מכס בשדה התעופה בן גוריון, ובסוכנות נסיעות; משה סעדה הוא עורך דין שעבד כסגן מנהל המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה; אלי דלל היה ממלא מקום ראש עיריית נתניה ומנכ"ל העירייה, ועבד כמהנדס מכונות; גילה גמליאל היתה יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, ובעברה עבדה גם כנהגת מונית; אופיר כץ עבד בעבודה מועדפת בפס ייצור לחמאה ב'תנובה', עבד בלשכתו של בנימין נתניהו כשהיה יו"ר האופוזיציה, יועץ לשרת התרבות והספורט לימור לבנת וכראש המטה של השר גלעד ארדן במשרד הפנים ובמשרד לבטחון פנים; מאי גולן היתה פעילה בארגונים שונים לגירוש מהגרים מאפריקה שהסתננו לישראל.

יש עתיד

יאיר לפיד היה עיתונאי, עורך ובעל טור בעיתונים שונים, מגיש תכניות טלוויזיה ושחקן בסרטי קולנוע, ומגיש אולפן שישי של חדשות ערוץ 2; אורנה ברביבאי שירתה בצה"ל והיתה לקצינת שלישות ראשית וראשת אכ"א. לאחר שחרורה עבדה כמנכ"לית הקרן הפילנתרופית למיזמים לאומיים וכמרצה במספר מוסדות אקדמיים, והיתה חברה בדירקטוריונים של גופים ציבוריים שונים, יו"ר מגבית התרומות של קרן ויצו בישראל. ומרצה באקדמיה; מאיר כהן עבד כמורה לשל"ח ומחנך, ובהמשך ניהל בית הספר 'זינמן' בדימונה, כיהן כראש העיר דימונה; קארין אלהרר עבדה כעורכת דין בקליניקות המשפטיות באוניברסיטת בר אילן וניהלה מיזמים חברתיים שונים; מירב כהן היתה הדוברת הכלכלית-חברתית של משרד ראש הממשלה בתקופת אריאל שרון, וכמנכ"לית ארגון 'אמון הציבור'

יואל רזבוזוב ג'ודוקא, מחזיק בתארים אלוף ישראל ופעמיים סגן-אלוף אירופה; אלעזר שטרן שירת בצבע הקבע והיה מפקד בית הספר לקצינים, קצין חינוך ראשי וראש אכ"א; מיקי לוי מפקד מחוז ירושלים במשטרה ונציג המשטרה בוושינגטון, ומנכ"ל חברת אגד תעבורה; מירב בן ארי הקימה וניהלה מרכזי ספורט אתגרי לנוער בסיכון, מרצה במרכז הבינתחומי ובמכללה האקדמית ת"א-יפו, ויועצת לקשרי ממשל ואסטרטגיה בחברת הלובי 'הקבינט'; רם בן ברק שירת שנים ארוכות במוסד עד לתפקיד המשנה לראש המוסד, ולאחר מכן היה נשיא של חברות עסקיות שונות.

יואב סגלוביץ שירת במשטרה, הקים את יחידה 433 והיה ראש אגף חקירות ומודיעין; בועז טופורובסקי היה יועץ בכיר לשר הרווחה, כיהן כיו"ר התאחדות הסטודנטים וכיו"ר דירקטוריון איסתא ליינס; מיכל שיר הייתה דוברת בוועדת הכנסת, יועצת בלשכת בנימין נתניהו ויועצת לגדעון סער. ב-2009 הקימה את המרכז הישראלי להכשרה פוליטית וניהלה אותו; עידן רול שירת ביחידת 8200, עבד כעורך דין, דוגמן, מנחה בתוכנית 'חדשות הבידור' ברשת הוט, מנהל פיתוח עסקי בחברות הייטק, מדריך נוער במחנה קיץ של  הסוכנות היהודית, וחבר מועצת העיר ת"א. יוראי להב הרצנו שירת בקבע ככחבר משלחת מערכת הביטחון להודו, לסרי לנקה ולנפאל.

ולדימיר בליאק עבד כרואה חשבון, שומר בחניון בתי המשפט בתל אביב; רון כץ התמחה במשפט בפרקליטות הצבאית, ראש מנהל חינוך בפתח תקווה; מטי צרפתי הרכבי           אגרונומית בהכשרתה, עבדה כחוקרת ומפתחת זנים וכמנהלת מוצר בחברת הזרע ג'נטיקס, ממקימי פורום נשים ומתנדבת במדים במשמר הגבול, וראשת המועצה האזורית יואב; טטיאנה מזרסקי היתה רכזת פרויקטים ומנחה קבוצות במכון לחינוך יהודי ציוני (מלי"ץ) . עבדה כרכזת תוכניות צעירים ורכזת תוכנית "בבית ביחד" במרכז הקליטה של הסוכנות היהודית. מרצה להיסטוריה של עם ישראל במכון ללימודי היהדות. אחראית על תהליכי ההכנה למבדקי תקן (9001, 14001 ISO). ניהלה שני מרכזים רפואיים של לאומית שירותי בריאות בכרמיאל, פיתחה את תחום הבריאות בקהילה וייצגה את מערכת הבריאות בישראל בפני עולים פוטנציאליים. כיהנה כסגנית ראש העיר כרמיאל. יסמין סאקס פרידמן מנהלת מחוז הנגב במפלגת יש עתיד, חברת מועצת עיריית באר-שבע.

דבי ביטון עבדה כאחות בבית חולים, אשת מכירות מי עדן מכירת מים דלת דלת, נציגת מכירות שטח יורוקום, מנכ"ל חברת כח אדם, ועורכת דין ייצוג פונים ביחידת הסיוע המשפטי-מחוז דרום; משה (קינלי) טור פז היה מנהל בית ספר, ראש מנהל חינוך ירושלים, מנכ"ל רשת החינוך של הקיבוץ הדתי; סימון דוידסון עבד כמלצר, צבעי בעבודות בניה, מפנה אסבסט, ברמן, מדריך שחיה, קצין בטחון במלון, שחיין ומאמן שחייה, יו"ר איגוד השחייה בישראל, מאמן נבחרת ישראל בשחייה וחבר הוועד האולימפי. נאור שירי היה סגן ראש העיר הוד השרון ובעברו עבד בניקיון גינות, שטיפת חלונות בתחנות דלק, בצהרון פרטי, קייטנות קיץ, מלצרות באולמות אירועים והקמת אירועים, שליח בדומינוס, סייר בטחון ומנהל סיירת הביטחון של עירייה רעננה.

הציונות הדתית ועוצמה יהודית      

בצלאל סמוטריץ' היה מנהל הפעילות של עמותת 'רגבים' העוסקת בהתיישבות. בילדותו, הוא עבד בחופשים בבנייה; איתמר בן גביר היה עורך דין, יועץ תקשורת ועוזר פרלמנטרי; אופיר סופר שירת בצבא הקבע ולאחר שחרורו היה מנהל פרויקטים במשרד הנגב והגליל; אורית סטרוק עמדה בראש המחלקה המשפטית-מדינית של היישוב היהודי בחברון; יצחק וסארלוף  היה מנהל קריית החינוך שבמעלות ובהמשך ראש הישיבה התיכונית אהבת חיים שביישוב כוכב השחר; שמחה רוטמן עבד כעורך דין, מאבטח בקניון, דוור, טכנאי מחשבים ורשתות ומוכר מחשבים, וכמזכיר כתב עת אקדמי.

אלמוג כהן שירת במשטרה ביס"מ, ימ"ס, וכשוטר סמוי, ולאחר שירותו ניהל את בית הפנקייק המקורי באר שבע; מיכל וולדיגר היתה עורכת דין וליוותה משפחות של מתמודדי נפש; עמיחי אליהו היה מחנך בישיבה התיכונית חיספין; צביקה פוגל היה מפקד עוצבה בחיל התותחנים, ראש מטה פיקוד דרום, ראש המועצה הממונה בטובה זנגרייה, סגן ראש איגוד ערים לכבאות של הגליל העליון, ומפקד יחידת החילוץ גולן של המשטרה. אבי מעוז היה מזכיר קיבוץ מגדל עוז, שם עבד בבניית טרסות עבור הקק"ל, בלול ובמטע, ובהמשך עבד כראש לשכת שר התעשייה והמסחר, מנכ"ל משרד הפנים ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.

אוהד טל היה מפתח מערכות מתקדמות לטנקים בחברת אלאופ. הדריך וניהל פרויקטים חינוכיים בקרן למורשת הכותל המערבי והיה מנהל השטח של פרויקט סינון העפר מהר הבית. היה השליח המרכזי של תנועת בני עקיבא והסוכנות היהודית בהולנד, ומזכ"ל תנועת בני עקיבא העולמית; לימור סון הר מלך עסקה בטיפול רגשי לנשים לפי דרך החסידות והבעל שם טוב ובהנחיית הורים, בהוראת ספרות ומתמטיקה וייעוץ חינוכי. מרצה ומנחה לבריאות גוף ונפש. בתיכון עבדה במלצרות באולמות במאה שערים; משה סולומון היה מדריך בחוגי סיור של החברה להגנת הטבע ולאחר מכן ניהל אותם. התנדב ביחידת חילוץ והצלה גוש עציון, עבד כרכז פדגוגי של תכנית להכשרת מורים, מנחה קבוצות מנהיגות, מדריך נוער וראש מחלקת הגשמה בבני עקיבא, חבר במועצה הציבורית לשוויון הזדמנויות ותעסוקה במשרד הכלכלה, חבר דירקטוריון ויו"ר ועדת החינוך בקרית יערים.

המחנה הממלכתי                                 

בני גנץ שירת מרבית חייו הבוגרים בצה"ל והתקדם עד לתפקיד הרמטכ"ל. לאחר שחרורו היה יו"ר ודירקטור בגופים עסקיים שונים; גדעון סער היה נציב קבילות הסטודנטים של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה. עיתונאי בעל טור פוליטי בשבועון "העולם הזה", כתב לענייני מפלגות בעיתון "חדשות", וכתב לענייני משפט בצוות ההקמה של חברת החדשות של ערוץ 2. התמחה במשפטים בפרקילטות מחוז ת"א והיה העוזר ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר ולפרקליטת המדינה עדנה ארבל. עו"ד בפרקליטות ובמשרד עצמאי ומזכיר הממשלה; גדי איזנקוט שירת בצה"ל עד שמונה לרמטכ"ל. לאחר שחרורו שימש כדירקטור בחברות מסחריות; פנינה תמנו שטה עבדה כמדריכת נוער בסיכון, עורכת דין ועיתונאית, וכתבת המשפטים של הערוץ הראשון. היתה מגישת תכנית בערוץ הראשון, תכנית רדיו ברשת ב' וחברת פאנל "שיחת היום" בערוץ 2, ונציגת הציבור במועצת העיתונות; יפעת שאשא ביטון עבדה כמורה בבתי ספר בקריית שמונה, ובהמשך כסגנית נשיא במכללת אוהלו, הופיעה כזמרת בבמות מקומיות והוציאה שלושה סינגלים. מרצה באקדמיה בחוגים חינוך, רב-תחומי ומשאבי אנוש.

חילי טרופר היה מדריך חבורות רחוב, הקים עמותות לחלוקת סלי מזון למשפחות נזקקות, מרכזי למידה ורשת של בתי קפה לנוער בסיכון. מדריך בתנועת 'אחריי!' וסמנכ"ל חינוך של העמותה. ניהל את בית הספר ברנקו וייס רמלה לנוער בסיכון. עבד בחטיבת קהילה בעיריית בת ים, המרכזת את אגפי החינוך והרווחה. היה גם יועץ לשר החינוך, הרב שי פירון. מנהל אגף החינוך, הרווחה והתרבות בירוחם. זאב אלקין מזכ"ל בני עקיבא בברית המועצות, ולאחר עלייתו דוקטורנט באוניברסיטה העברית ומרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל. מיכאל ביטון עבד כמנהל מתנ"ס בירוחם, כמדריך ומנהל מרכז לימודי שדה של החברה להגנת הטבע בירוחם ובנתיבות, עד שנבחר לראשות העיר ירוחם. מתן כהנא שירת כמפקד טייסת בחיל האוויר, ובהמשך עבד כמנהל מיזם התפוצות במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית). אורית פרקש הכהן עבדה כעורכת דין במגזר הפרטי וברשות להגבלים עסקיים, והיתה גם יו"ר רשות החשמל.

שרן השכל עבדה במלצרות, היתה אחות וטרינרית באוסטרליה, ומנהלת שיווק במפעל הדפסות; אלון שוסטר עבד בגידולי שדה בקיבוץ (השקייה, קטיף כותנה ועיבוד הקרקע), אסיף אבטיחים, משלוחי עופות, פריקת משאיות סחורה, תורנויות שמירה, מטבח וחדר אוכל. לאחר שחרורו מצה"ל, עבד ברפת וכאחראי על מכון התערובת לבעלי חיים בקבוץ. היה סדרן עבודה, מנהל חינוך בקבוץ ומזכיר הקבוץ. הוא היה רכז פעילות החופש הגדול במפלסים, מורה וסגן מנהל בית הספר, בעל טור ב'מעריב דרום' ויו"ר המועצה האזורית שער הנגב."

ש״ס                            

אריה דרעי ניהל ישיבה, היה מזכיר ביישוב מעלה עמוס וניהל חברת אופנה שהקים, עד שהחל בתפקידיו הציבוריים; יעקב מרגי עבד בבנק לאומי; יואב בן צור ניהל את פנימיית "אור חדש" ברכסים; מיכאל מלכיאלי כיהן בר"מ בישיבת תפארת צבי, היה חבר מועצת העיר בירושלים ולפני זה יו"ר מינהל קהילתי בנווה יעקב; חיים ביטון היה מנכ"ל מוסדות מגדל אור, חבר מועצת העיר מגדל העמק ומנכ"ל רשת מעיין החינוך התורני בני יוסף. משה ארבל היה מנכ"ל מכון 'כתר שלום' המוציא לאור את כתבי הרב משאש, עורך דין וראש מטה שר הפנים; ינון אזולאי היה חובש וראש סניף איחוד והצלה לכיש, ולאחר מכן יועץ לשר אריה דרעי; משה אבוטבול היה שדרן רדיו ברדיו 10, תחנת רדיו פיראטית חרדית, שיחק במספר סרטים לציבור החרדי ומילא תפקידים שונים בעיריית בית שמש; אוריאל בוסו ניהל בית ספר תיכון ופנימייה במוסד חינוכי, ובמקביל ניהל רשת צהרונים. בהמשך היה סגן ראש העיר פתח תקווה, ממונה על המתנ"סים ועמד בראש מינהל שיפור פני העיר; יוסי טייב היה אחראי על פרויקטים חינוכיים לעולים מצרפת, ושליח הסוכנות היהודית לטולוז שבצרפת, שם לימד תורה בבית ספר אוצר התורה; אברהם בצלאל ניהל את גמ"ח הכספים של ישיבת מיר, עבד כעוזר סגן ראש העיר ירושלים ובהמשך כיהן כסגן ראש העיר.

יהדות התורה       

יצחק גולדקנופף היה מנכ"ל רשת גני ילדים ומעונות יום של בית יעקב ובית פתחיה – רשת מוסדות לחינוך מיוחד ושיקום ילדים עם מוגבלויות שכליות, ורשת מרפאות להתפתחות הילד ולאבחונו. בנוסף עוסק בנדל"ן; משה גפני כיהן כראש כולל "זיכרון אליהו" באופקים והיה כתב בעיתון "יתד נאמן"; מאיר פרוש היה מנהל משרדי אגודת ישראל בירושלים; אורי מקלב היה סגן ראש עיריית ירושלים; יעקב טסלר שימש כמנהל פרוייקטים בעיתון 'המודיע'; יעקב אשר היה ראש עיריית בני ברק, ממלא מקום ראש העיר ומנהל אגף חינוך, ולפני כן ממלא מקום ראש העיר באלעד; ישראל אייכלר היה עיתונאי, עורך השבועון "המחנה החרדי" והגיש תוכנית ברדיו קול חי.

ישראל ביתנו                             

אביגדור ליברמן עבד כמאבטח, דירקטור בחברות, סבל בנמל התעופה בן גוריון ומזכיר סניף ירושלים של ההסתדרות הלאומית. בהמשך מונה למנכ"ל הליכוד ומנכ"ל משרד ראש הממשלה; עודד פורר היה יועץ פוליטי, מזכיר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, ובהמשך הקים חברת ייעוץ אסטרטגי ועבד כמנכ"ל משרד הקליטה; יבגני סובה היה כתב, תחקירן ומגיש בכלי תקשורת שונים; שרון ניר שירתה כמפקדת בית הספר הארצי לקשר, תקשוב וסייבר בצה"ל ויועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר. מרצה בבית הספר לממשל ודיפלומטיה של אוניברסיטת רייכמן; יוליה מלינובסקי היתה קצינת כוח אדם במשטרת אוקראינה, ולאחר עלייתה לארץ כגזברית באיגוד ערים לכבאות חולון-בת ים-אזור; חאמד עמאר היה עוזר לשר התחבורה ושר התשתיות הלאומיות, ובהמשך עבד ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

חד״ש-תע״ל                             

איימן עודה עבד כמנהל פרויקטים בעמותת 'סיכוי' וכמזכיר סיעת חד"ש; אחמד טיבי רופא מתמחה בגינקולוגיה בבי"ח הדסה הר הצופים, וכן כיועצו לענייני ישראל של יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת; עאידה תומא-סלימאן עבדה בנערותה בתפירה יחד עם אמה. בבגרותה עבדה כמנכ"לית עמותת 'נשים נגד אלימות' אותה ייסדה וכעורכת הראשית של יומון המפלגה הקומוניסטית 'אל-איתיחאד'; עופר כסיף מרצה וחוקר מדעי המדינה וממשל באוניברסיטה העברית. היה יועצו הפרלמנטרי של ח"כ מאיר וילנר מהמפלגה הקומוניסטית, עבד כברמן כסטודנט. עבודות חקלאיות שונות בקיבוצים נירים ושומריה – במיוחד ברפת; יוסף עטאונה עבד כמורה, מנהל מדור נוער במועצה האזורית שוקת, ומנהל אגף החינוך במועצה המקומית ח'ורה.

רע״ם               

מנסור עבאס עבד כרופא שיניים; וליד טאהא היה מורה ומנהל בבית ספר ברמלה, ובהמשך מנהל אגף החינוך בעיריית כפר קאסם; וליד אל-הואשלה עבד כיועץ פרלמנטרי של ח"כ סעיד אל-ח'רומי, וכמנהל סיעת רע"מ בכנסת; אימאן חטיב יאסין, עובדת סוציאלית בהכשרתה, הקימה וניהלה במשך 14 שנים את מתנ"ס יפיע, וניהלה את מתנ"ס זימר; יאסר חוג'איראת כיהן כראש מועצת ביר אל-מכסור, עבד כרופא וד"ר לגנטיקה, וכמנהל מעבדת הקורונה של חברת MyHeritage,

העבודה                       

מרב מיכאלי היתה עיתונאית, מנחת טלוויזיה ושדרנית רדיו בגלי צה"ל. כנערה עבדה בשמרטפות ובחנויות ספרים; נעמה לזימי עבדה כיועצת פרלמנטרית של חברת הכנסת שלי יחימוביץ', הקימה מרכז להכשרה מדינית בארגון שלום עכשיו, עבדה כיועצת לענייני הצפון בקרן הקיימת לישראל; גלעד קריב עבד כעורך דין במרכז הרפורמי לדת ומדינה, ובהמשך כמנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל; אפרת רייטן מרום עבדה כנערה במלצרות בקייטרינג, ובבגרותה היתה מלצרית, מנחה ושחקנית בטלוויזיה, ועורכת דין מתמחה בדיני חוזים, תאגידים ולשון הרע.