רופאים מאזור הנגב הזהירו היום בכנס רהט-אג'יק כי הנגב נמצא לקראת משבר בריאות בעקבות מחסור ברופאים. בתגובה לטענתו של נציג משרד הבריאות שאמר כי "הכסף כבר כאן והדברים מתחילים לזוז", ענה מנכ"ל סורוקה כי "אם הכסף הגיע לנגב אנחנו לא ראינו אותו". הדברים נאמרו בפאנל בריאות לתושבי הנגב שהתקיים באירוע הפתיחה החגיגי של פארק התעשייה עידן הנגב. הכנס התמקד בנושאי שוויון הזדמנויות בנגב, בדגש על תחום הבריאות. בכנס השתתפו ח"כ איימן עודה, פרופ' אבישי ברוורמן, לשעבר שר המיעוטים, ד"ר אהוד דודסון, מנכ"ל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה וראשי רשויות.

ד"ר מנואל כץ, מ"מ רופא מחוזי דרום במשרד הבריאות וחבר במועצה הלאומית לבריאות הקהילה, אמר בפאנל כי "אני מבין שיש אינטרס פוליטי לתקוף את משרד הבריאות כדי להביא לכך שיזרימו יותר תקציבים, אבל המציאות היא שתקציבי הבריאות בנגב גדלים והכסף כבר כאן", אבל ד"ר אהוד דודסון, מנכ"ל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה הכחיש מכל וכל את דבריו של מנואל כץ. לדבריו, "הכסף לא כאן, ובמקום להשתמש בתוספת תקציב אנחנו מוסיפים מיטות על חשבון משאבים שלנו. אם הכסף הגיע לנגב אנחנו לא ראינו אותו".

המרכז הרפואי סורוקה צילום: ד"ר אבישי טייכר. מתוך אתר פיקיוויקי

כץ ודודסון התייחסו בדבריהם להחלטת הממשלה משנת 2014, לחיזוק בי"ח סורוקה. כחלק מההחלטה היו אמורות להתווסף לבית החולים 118 מיטות אך דבר זה טרם קרה. דודסון הוסיף ואמר, "החלטת הממשלה משנת 2014 לא בוצעה. ממשלת ישראל לא העבירה שקל אחד כדי לבנות את המיטות האלה. פתחנו מספר מיטות בכוחות עצמנו אבל בלי לקבל את המשאבים שמדינת ישראל אמורה לתת. למרות שנאמר פה שלא רק חושבים ומצפים שהמדינה תיתן. הקמנו את מחלקת השיקום על חשבון משאבים שלא הוקדשו לדברים אחרים. עד לפני שנה לא הייתה מיטת שיקום אחת בנגב. אנשים נהיים נכים ונופלים לנטל על משפחתם וחייהם נהרסים. החלטנו שלא נחכה לממשלה כדי לפתור את העניין החיוני הזה. לתושבי הנגב אין תכנית אלטרנטיבית, הם תלויים לגמרי בבית החולים סורוקה".

את מצבן הקשה של נשים הריוניות ויולדות בחברה הבדואית תיארה ד"ר ראניה עוקבי, גינקולוגית-מיילדת, "11 נשים בדואיות מתוך אלף מאבדות את התינוק שלהן בשנה הראשונה. לעומת יחס של 4 נשים לאלף בקרב ערבים בצפון. כל שנה 196 תינוקות בדואים מתים בשנה הראשונה לחייהם. נתון איום ונורא במדינה מערבית. כמעט כ-50% מהתמותה נובעת ממומים נולדים בגלל נישואי קרובים. הסיבה השנייה היא פגות. לתינוק בדואי שנולד בשבוע ה-28 יש פחות סיכוי לשרוד מאשר לתינוק יהודי שנולד באותו שבוע. יש גם אחריות של משרד הבריאות וגם שלנו הנשים הבדואיות. חלק מהסיבה היא שכ-13% מהנשים הבדואיות לא נמצאות במעקב הריון בכלל, בגלל מחסור בקופות חולים, רופאי נשים ותחבורה ציבורית. אישה בדואית בכפרים הלא מוכרים צריכה ללכת קילומטרים ברגל בהריון בתנאים לא פשוטים כדי להגיע לרופא נשים. המצב הוא עגום והנתונים הולכים ומחמירים".

לדברי יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב "תוחלת החיים בנגב היא הכי נמוכה בארץ. אנחנו עומדים לפני משבר בתחום הבריאות בנגב כי יש מחסור ברופאים ורבים מהם עומדים לצאת לפנסיה – אלה שהגיעו מברית המועצות בשנות ה-90. אנחנו לא אויבים של קופות החולים והרופאים, הם אנשים נפלאים שעושים עבודה נפלאה. אנחנו מבינים שיש לכם שמיכה קצרה, וגירעונות, ושאתם קורסים. אבל אנחנו נצא לרחובות. לא מתוך איבה למישהו אלא כי מגיע לנו לקבל הזדמנות שווה. מגיע לנו שתוחלת החיים שלנו לא תהיה נמוכה משל שאר תושבי הארץ. לא ייתכן שתסיטו משאבים מהנגב למרכז המדושן ושאנחנו נשלם בחיינו על הקשיים התקציביים שלכם. לא ייתכן שתמשיכו לא להיות שקופים ושלא נדע איפה נמצא הכסף שמיועד לנגב ולאן הוא הגיע וכמה כסף מגיע לנגב לעומת מקומות אחרים. מי שלא ידאג שתוחלת החיים שלנו תהיה שווה לזו שבמרכז הוא אויב שלנו. שמענו את בכירי משרד הבריאות שאמרו שכ-50% מהבעיות הרפואיות בנגב לא נובעות מאחריות מערכת הבריאות אלא מפערים תרבותיים. הבעיה אצלנו. זאת התנערות מאחריות. אם יש לנו בעיות של מנטליות ופערים תרבותיים – תטפלו בהם. תעבדו קשה יותר."

מצב שירותי הבריאות בפריפריה נמצא על סדר היום בשבועות האחרונים, לאחר שהתפרסם דוח גרוטו למצב שירותי הבריאות בצפון. אתמול בוועדה לצדק חלוקתי בכנסת הראו נתונים קשים על מצב שירותי בריאות הנפש בפריפריה, בנוסף לנ"ל מהדברים שנאמרו בכנס היום עולה תמונה עגומה מאוד של שירותי הבריאות בפריפריה. על אחת כמה וכמה שהמדינה החליטה לשפר את המצב והכסף לטענת סורוקה לא הגיע, חלפו כבר יותר משנתיים מאז קיבלה הממשלה את ההחלטה בנושא.