שורה של מרצים ומרצות, מומחים בתחום דיני העבודה פרסמה גילוי דעת ובו התריעה מפני פגיעה בזכות ההתארגנות והשביתה והזכות לשוויון בעבודה, המסתמנת לדבריהם מקווי היסוד וההסכמים הקואליציוניים של הממשלה החדשה.
"אנו מבקשים להתריע מפני פגיעה בזכות לחופש ההתארגנות, בזכות למשא ומתן קיבוצי ובזכות השביתה של העובדים והעובדות, באמצעות הטלת איסורים והגבלות חמורות" נכתב בגילוי הדעת. "מדובר בזכויות יסוד חברתיות ואזרחיות המעוגנות במשפט העבודה הישראלי ובמשפט הבינלאומי, וכל פגיעה בהן חותרת תחת ערכי הדמוקרטיה".
המכתב, חתום על ידי 17 אקדמאים בכירים העוסקים בתחום דיני העבודה, בהם פרופ' גיא מונדלק ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' גיא דוידוב מחזיק הקתדרה לדיני עבודה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פרופ' הדרה בר מור דיקנית בית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה, פרופ' יוסי דהאן ראש החטיבה לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים, פרופ' מרדכי (מוטי) מירוני מאוניברסיטת חיפה ועוד.
נוסף על כך, הדגישו החותמים, כי לארגוני העובדים תרומה להתנהלות יעילה ויציבה של המשק ולצמצום הפערים הכלכליים בחברה. "שינויים חד צדדיים המשנים דרמטית את מערכת הכללים של יחסי העבודה, כפי שנשקלים כעת, חותרים תחת תרומה זו".
עוד הבהירו כי מערכת משפט איתנה היא תנאי הכרחי לשמירה על זכויות בשוק העבודה בחברה דמוקרטית וליברלית, ועל כן ציינו, כי הם מצטרפים לקריאת דיקני ודיקניות הפקולטות למשפטים אשר התריעו מפני כוונת הממשלה לפגוע בעצמאות מערכת המשפט במסגרת הרפורמה אותה מקדם שר המשפטים יריב לוין.
עוד הדגישו כותבי המכתב כי עקרון השוויון הוא מרכיב מכונן בזכותם לכבוד של כל עובדת ועובד, ומהווה תרומה משמעותית להגדלת היעילות והפריון בעבודה. לדבריהם, הדרך לקידום השתתפותם של כלל המגזרים בשוק העבודה צריכה להתקיים באמצעות מדיניות התאמות, הכוללת בין היתר גם מדיניות העדפה מתקנת לקבוצות מוחלשות ותמיכה בהכשרות ייעודיות לחברה החרדית או קבוצות אחרות הזקוקות לכך.
עם זאת, הזהירו כי "התאמות אלו אסור שתבואנה על חשבון פגיעה במקצועיות או בזכויות יסוד, ואסור שיובילו לאפליה והדרת חברות וחברים בקבוצות אחרות (נשים, להט"ב, החברה הערבית וכו'). זאת, על רקע עקרון היסוד של שוויון במקום העבודה המאפשר הכלה וגיוון בסביבת העבודה".
"לכל ממשלה יש זכות לקידום סדר יום פוליטי וכלכלי הכולל שינויים בהסדרת שוק ויחסי העבודה בישראל" חתמו את דבריהם. "עם זאת, שינויים אלו צריכים להיעשות בהלימה לאושיות היסוד של (חוקת) משפט העבודה, ותוך בניית תשתית הסכמית רחבה על בסיס דיאלוג עם כלל השחקנים ביחסי עבודה וגורמי הייצור במשק".
ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין סיעות הקואליציה לסיעת הליכוד, כוללים בין היתר סעיף עמום המדבר על קידום 'רפורמות ביחסי הכוחות בשוק העבודה, רפורמות בשוק העבודה המאורגנת וצעדים להגברת היעילות במגזר הציבורי', כל זאת, תחת הכותרת של 'ייעול המגזר הציבורי והתאמת שוק העבודה לעולם המודרני'.
לאור העובדה שזכות השביתה אינה מעוגנות בחוק באופן מפורש, אלא נובעת בעיקרה מפרשנות משפטית של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומאמנות בינלאומיות עליהן חתומה ישראל, לרפורמה במערכת המשפט עשויה להיות משמעות גם על היקף השמירה על זכויות אלו.
