"פה הייתה בני ברק?" שואל אור הינדי, תלמיד ישיבה בן 23 מאור יהודה, שממתין לאוטובוס לירושלים מתחת למפלצת הברזל המכונה "מסוף מסובים לדרום". הערב קריר, רוחות חזקות מנשבות, והינדי מופתע: "לא חשבתי על זה אף פעם. 'מסובים' נשמע באמת שם קצת חריג, אבל לא קפץ לי לראש לחבר בין הדברים. מדהים לחשוב שפה זה היה. מוזר שאין שום ציון לזה". הינדי שירת במסלול משולב בגולני, ועד שיתחיל ללמוד לתואר, הוא "מעביר את הזמן בהתנדבות במד"א".

מסוף מסובים לדרום. אור הינדי, ממתין לאוטובוס: "מדהים לחשוב שפה זה היה" (צילום: אור גואטה)

כ-1,800 שנה לפני שהוקם המחלף הגדול והמוכר הזה, שעשרות אלפים חולפים בו מדי יום, ישבו חמישה חכמים, בביתו של רבי עקיבא, וסיפרו במשך לילה שלם את סיפור יציאת מצרים. מעט אחרי השעה ארבע לפנות בוקר נכנסו, בדחילו ורחימו, כמה בחורים צעירים שהודיעו להם שהגיע זמן קריאת שמע.

היום ארוך והמלאכה דלה

החכמים, ש"היו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים", הם רבי אלעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון. על רבי טרפון מספרים שהיה עשיר גדול ונתן את רוב הונו כצדקה לעניים. "היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק", אמר כפי שנכתב במסכת אבות. היו שפירשו זאת כצורך ללמוד תורה, כדי לקבל שכר מ"בעל הבית" של העולם, והיו שפירשו זאת כפשוטו.

מתחת לגשר במחלף מסובים (צילום: אור גואטה)

אבל במחלף מסובים, אצל מקבץ הנדבות החרוץ, היום מתארך והמלאכה דלה. השכר מעט והבטן דוחקת. הוא כבן 50. בעל ניסיון. כשמתחיל לרדת החושך הוא עוטה אפוד זוהר, וממשיך להציץ בביישנות אל המכוניות. הוא עובר ביניהן כשהרמזור אדום, לא מתעכב ליד אף אחת. "זה עבורי", הוא אומר לי, ומספר שהוא עושה את זה מדי יום, אבל כל פעם במקום אחר, כי לא נעים. גם את מי שכבר לא מחזיק כסף מזומן הוא מברך בברכת חג שמח, וקופת הצדקה שלו נשארת בדיוק באותו המשקל כשהרמזור מתחלף לירוק.

וגם לרמזור יש סיפור. ב-1972, עוד לפני שהוקם הגשר שהפך את צומת מסובים למחלף מסובים, התנגשה משאית בתיבת השליטה של הרמזורים והם הושבתו. בתאונה הקשה שאירעה בצומת כעבור כמה ימים נהרגו ארבעה. הוקמה ועדת חקירה וכותרות העיתונים מאז מספרות שמע"צ הואשמה ברשלנות משום שהעמידה במקום רמזור חלופי, רק לאחר כשבועיים.

מתוך 'דבר', 15 בנובמבר 1972

אמר רבי אלעזר: "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך", והקבצן המזוקן ונעים ההליכות מוחל על כבודו מול אלפי המתעלמים ממנו מדי יום, וממשיך לנענע את קופת הצדקה בין המכוניות העומדות. "סליחה", מתנצלת באוזני קורל בת ה-20. היושבים לידה במכונית לא מעוניינים לשמוע על הקשר בין מחלף מסובים וחג הפסח, אבל היא נדרכת למשמע ההיסטוריה. "זה קטע", היא אומרת, "עשר שנים אני נוסעת במחלף הזה ולא ידעתי, אבל אם היינו מחפשים את השמות של כל מקום בארץ לא היינו יוצאים מזה".

הדרך הארוכה והדרך הקצרה

ובכל זאת יסופר על אחד. כינוס החכמים לספר ביציאת מצרים התקיים בביתו של רבי עקיבא בבני ברק. לא העיר של היום, אלא היישוב העתיק בני ברק, שהיה, על פי ממצאי הארכיאולוגים, בין מחלף מסובים של היום (ואולי אף מתחתיו) לבין פארק אריאל שרון, דרומית-מערבית לו.

שאריות של מבנה עתיק. אבן אברק הפך ל"אל-חירייה" (צילום: אור גואטה)

על שרידי היישוב היהודי העתיק הוקם במאה ה-16 כפר מוסלמי, אִבֵּן אַבְּרָק. ב-1924 תושביו שינו את שמו כדי להבדיל אותו מהיישוב היהודי החדש בני ברק שנוסד כמושבה חקלאית באותה שנה, כ-3 קילומטרים משם. ברשומות המנדט נרשם אבן אברק כ"אל-חירייה" – "הטוב", בשל האדמות הפוריות, שכיום הן מרבץ לשועלים, ברווזים וכלי רכב חשודים שמגיעים לעשות שם דברים שהשתיקה, ככל הנראה, יפה להם.

שטח ירוק ליד המחלף. מרבץ לשועלים, ברווזים וכלי רכב חשודים (צילום: אור גואטה)

אמר רבי יהושע: "פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים, ואמרתי לו באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי: 'זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה', והלכתי בקצרה וארוכה. כיוון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין. חזרתי לאחורי אמרתי לו: 'בני הלא אמרת לי קצרה?' אמר לי: 'ולא אמרתי לך ארוכה?' נשקתיו על ראשו ואמרתי לו: 'אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם".

תצלום אוויר של מחלף מסובים (צילום: sharshar/ויקימדיה)

כמה גדולים? התוכניות להקמת "צומת דו-מפלסי עם גשר מעל צומת המסובים" פורסמו כבר ב-1968, אך המחלף נחנך רק בפברואר 1987, כעבור כ-20 שנה. הגשר מאפשר תנועה רציפה בכיוון צפון-דרום, ותחתיו נעה התנועה בכיוון מזרח מערב עם רמזורים, שלא מקצרים את זמן הנסיעה. שלא לדבר על הפקקים. הדרך הקצרה התארכה.

פקקים ליד מחלף מסובים. הדרך הקצרה התארכה (צילום: אור גואטה)

והגדת לבנך. וגם לבתך

משהוכרזה ב-1968 התוכנית הראשונית להקמת המחלף, החל מנהל מוזיאון ארץ ישראל אז, ד"ר יעקב קפלן, לעסוק בקידום חפירות ארכיאולוגיות למציאת בני ברק העתיקה. ב-1970 נערכה חפירה ראשונה ובה נמצאו כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית (4,500-3,500 לפנה"ס) ומהתקופה הפרסית (332-539 לפנה"ס).

תל בני ברק. חרוז אבן מהתקופה הפרסית, שברי כלים ומבנים מהתקופה ההלניסטית וקטע פסיפס מהתקופה הביזנטית (צילום: רשות העתיקות)

"מיליוני אנשים עוברים בכל יום במחלף ומתגוררים באזור ולא יודעים מה נמצא בחצר האחורית שלהם", אומר יאיר עמיצור, מנהל המרכז החינוכי ארכיאולוגי במרחב מרכז של רשות העתיקות. "לכן ב-2019 קם הפרויקט החינוכי שבמסגרתו מגיעים אלפי תלמידים ומתנדבים מהערים הסמוכות לבני ברק הקדומה – אור יהודה, קריית אונו, רמת גן, יהוד ואזור – ומשתתפים בפעילות שנועדה לחבר אותם למקום שבו הם גרים ולחשוף אותם לארכיאולוגיה שכל כך קרובה אליהם לבית".

זו השנה השלישית שתלמידי בתי הספר היסודיים משתתפים בחפירה בשולי התל, בתחומי הכפר חירייה. החפירה כבר הניבה ממצאים מתקופות קדומות, ובהם חרוז אבן מהתקופה הפרסית; קירות ורצפות, שברי כלי חרס, שברי כלי זכוכית ומטבעות מהתקופה ההלניסטית (332-167 לפנה"ס) קטע קטן של פסיפס מהתקופה הביזנטית (638-324).

ילדים חופרים בבני ברק הקדומה. מנהלת הפרויקט: "אולי נגלה אפילו דברים שמוזכרים במקורות" (צילום: אור גואטה)

"יש פה ממש חשיפה של שכבה אחר שכבה של העבר", מספרת טל חביב משיח, מנהלת פרויקט בני ברק הקדומה ברשות העתיקות, "מי יודע? אולי אפילו דברים שמוזכרים במקורות שלנו. נראה שבתי הכפר חירייה נוסדו ישירות על מבני היישוב העתיק בני ברק שקבור תחתיהן. חפירה תחת מבני הכפר תאפשר עוד גילויים וממצאים. אנחנו מאוד מקווים שנזכה להמשיך לחשוף את הילדים לשורשים ולמורשת שלנו. הפעילות הזאת היא ממש 'והגדת לבנך'".