בעוד אומדן הנזק שנגרם בשריפה נמשך, מתעצמים גם סימני השאלה לגבי מי ישלם את עלות הנזק. שר האוצר ובכירי משרדו מנסים להרגיע את הנפגעים ולהדגיש את הצורך בפיצוי המידי, אם בדרך של תשלום על ידי חברות הביטוח או בפיצוי מקרן הפיצויים של המדינה. אך כידוע התנאים וההגבלות של כל אחד מהמסלולים האלו מעמידים את הנפגעים בפני חוסר ודאות.

לדברי מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בראיון לגלי צה"ל, "ההנחיה של המפקחת על הביטוח לחברות הביטוח תהיה לפצות באופן מיידי, אחרי זה, במידה ויוכרז על 'רקע לאומני' ('כגורם לאירוע נקודתי', א.ר.) חברות הביטוח ידעו להתחשבן עם המדינה". דברים אלו, על פיהם יש משמעות להכרזה הנקודתית על כל מוקד שריפה כתוצאה של אירוע הצתה לאומני או לא, אינם עולים בקנה אחד עם הכרזת שר האוצר מאתמול על פיצוי כולל באמצעות מס רכוש לכלל הנפגעים. באב"ד אמר עוד "כי הוא מקווה שהמשטרה תכריז בהקדם" על האזורים בהם שיזכו לטיפול של מס רכוש. עם זאת, באב"ד ציין כי המענה הראשוני בדמות שליחת שמאים ע"י המדינה בכדי להעריך את הנזקים יינתן באופן מיידי וצפוי להסתיים עד יום ה'.

בינתיים, הכרזת שר האוצר על הפעלת מס רכוש גרמה לאפקט הפוך אצל חברות הביטוח. משיחות עם שמאים עולה כי לפחות חברת ביטוח אחת כבר הודיעה לשמאי שהעריך את הנזק, לעכב את הגשת המסמכים שלו, ולהמתין למדינה שתפצה את בעל הפוליסה, בדיוק להיפך מהאופן הרצוי לפי באב"ד.

סגן שר האוצר יצחק כהן (ש"ס), אמר היום לפאר לי שחר בתכנית "צבע הכסף" ברשת ב': "שר האוצר לקח אחריות על האירוע. מי שיש לו ביטוח, וזה אירוע ביטוחי, יפוצה על ידי הביטוח. פה אין ספק. מי שאין לו ביטוח, אנחנו נביא להחלטת ממשלה למתן הפיצוי".

דורון חבקין, ראש איגוד השמאים, אמר בתגובה:  "לא הבנתי בדברי סגן האוצר מי ישלם? מצד אחד הוא אמר מס רכוש ישלם. למיטב ידיעתי מס רכוש משלם רק במקרי פעילות חבלנית עויינת. סגן שר האוצר אמר שהמדינה תפנה לחברות הביטוח, אבל לכל אחד יש פוליסה אחרת. אחד מבוטח דרך המשכנתא ואחד ביטוח רגיל… אני לא מבין את הקונסטרוקציה הזו".

דברי סגן השר נשמעים אחראיים ומתאימים לשכל הישר, בכוונה להקדים תרופה למכה, אך מנוגדים למצב החוקי הקיים. החלטת ממשלה כזו תיושם במהירות, אך ורק אם תעניק פיצוי גבוה מספיק, שתמנע תסבוכת משפטית. במקרה של השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010, בה המדינה לא הפעילה את מס רכוש, ההתדיינות המשפטית הסתיימה רק בסוף שנת 2015, בהסדר פשרה של פיצוי בגובה 53 מליון ש"ח.

השמאי הוא רק השליח

חבקין המשיך בדבריו אמש עם עצות לנפגעים: "אני מציע לכל אזרח לנקוט בפעולות הבסיסיות. אמנם השמאים באים ברגע האמת ויכולים לראות את זה, אבל הם באים רק כדי לעשות שומות, לא בשביל לשלם. הם לא המחליטים על התשלום. מדובר במיליארדים, זה מאות בתים. לא רק בחיפה, זה בירושלים ובעוד מקומות. מה קורה עם גנון שנשרף? אם זה נזק איבה, הוא מבוטח בעבור המבנה, מה קורה אם הוא לא יעבוד חודשיים? נזק עקיף מקבלים רק בישובי עוטף עזה, ביישובים בצפון, בחיפה לא יהיה פיצוי על נזק עקיף. צריכה להתקבל החלטת ממשלה.

"אם זה מעשה איבה באופן גורף אז אפשר לפצות" אמר חבקין, "אולי צריך להכריז על אסון טבע באזורים מסוימים ואז יש מנגנון, יש חוק ויש פיצויים. לפי דעתי זה המנגנון הכי נכון. אף בכיר עדיין לא אמר על בסיס מה ישלמו. לפנות לחברות ביטוח – התושבים יכולים לבד. מי שמבוטח, שיפנה במידי".

איגוד השמאים פתח מוקד פניות הנותן יעוץ בחינם, אך חבריו מטילים ספק באיכות הכיסוי שתספק המדינה לתושבים הפגועים. חשוב להבין שהבעיה המרכזית היא בכיסוי לתכולת הדירה.

תכולת דירה של משפחה מבוסס ממוצעת – רף סביר ואולי אף מינימלי לערך הרכוש בדירות שנפגעו בשכונות על הר הכרמל בחיפה – הוערכה ע"י שמאי עמו שוחחנו ב-300,000 ש"ח בממוצע. ניתן היה לבטח גם תכולה בערך רב יותר דרך קרן הפיצויים של מס רכוש אך סביר שלא ידעתם על כך. בתחתית הדף באתר משרד האוצר כתוב: "ניתן לרכוש ביטוח נוסף עבורו במס רכוש ("ביטוח רשות") עד לגובה 1,120,067 ₪".

"הגדלת הכיסוי נעשית על ידי מילוי טופס מיוחד בנציבות מס הכנסה, בו מפורט השווי הנוסף לכיסוי, ותשלום של 0.3% מהשווי הנוסף", מפורט שם עוד אך רוב מוחלט מאזרחי המדינה לא מודע לאפשרות הזו ולא מנצל אותה. זהו פתרון רלוונטי למשבר כמו במלחמת המפרץ בשנת 1991, שנמשך זמן רב, ואזרחים יכלו לפנות למס רכוש, להצהיר על תכולת הדירה ולקבל כיסוי מוגדל. מהירות האירועים בגל השריפות, לא אפשרו לאיש להחליט האם הוא מעוניין בפוליסת ביטוח מוגדלת של המדינה, כנגד פעולות איבה, אירוע שלא נצפה מראש.

באתר משרד האוצר מופיעים התעריפים, והתנאים לקבלתם.

כמה תקבלו ממס רכוש על תכולת הדירה? נתונים מתוך אתר משרד האוצר (גרפיקה: דבר ראשון)

המענה של המדינה דרך מס רכוש הוא בסיסי בלבד ולא מספק. לו היו נפגעים בתים מצונאמי, על פי החקיקה הקיימת, אין גורם לאומני ואין פיצוי מקופת הפיצויים של מס רכוש. הדבר הראוי באמת שיכולה הממשלה לעשות, הוא לחשוב קדימה ולתקן החוק. ראוי שלא יהיה פער גדול בין כיסוי ביטוחי ממס רכוש לכיסוי הניתן בפוליסות פרטיות ושאסונות טבע, כמו רעידת אדמה גדולה שצפויה לפקוד את ישראל בשנים הקרובות, לא יגרמו למפח נפש כפול, המטיל על גבי ההתמודדות עם הנזקים את המבוך הביורוקרטי.