יום עמוס בוועדת הכספים. בזמן ששעון החול לקראת אישור התקציב וחוק ההסדרים בסוף דצמבר הולך ואוזל, חברי ועדת הכספים סירבו לבקשות פקידי האוצר. הסעיפים שאותן דחתה הוועדה: הקדמת גיל הפרישה, מיסוי פיצויי פיטורין ומיסוי חברות ארנק מנגד הצביעה הוועדה פה אחד בעד הצעת החוק של חברי הכנסת מירב בן ארי (כולנו) ואיתן ברושי (המחנ"צ) להעניק נקודת זיכוי במס לרוכשי מקצועות עמלניים, בדומה לנקודה לה זכאים אקדמאים.

חברות ארנק – התנהלות בעייתית של רשות המיסים

הסעיף הראשון מחוק ההסדרים בו דנה אתמול הוועדה היה מיסוי חברות ארנק. עם זאת, מירב הדיון עסק בהחלטה של רשות המיסים (שאנשיה ניסחו את סעיפי החוק) לשנות את הנוסח שאושר בקריאה ראשונה, ולהעביר את הנוסח החדש לחברי ועדת הכספים רק בבוקר הדיון. גפני זעם על אנשי רשות המיסים ואמר "אנחנו לא רפובליקת בננות ואף שהחוק הזה הוא חוק טוב ואנחנו רוצים לסגור פרצות מס כגון חברות ארנק, לא ניתן לאשר חוק שייתכן ויש לו השלכות מרחיקות לכת, אפילו על פעולות עסקיות רצויות ולגיטימיות, כלאחר יד".

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד שגית אופק טענה כי יש קושי עם אישור החוק כשאמרה "לא ראוי שממש לפני הדיון בוועדה מביאים המון תיקונים ובמסגרת חוק ההסדרים קשה מאוד לשקול את כל השיקולים ולבחון את כל העניינים הנוגעים לנוסח החוק. אני לא בטוחה שנכון לחוקק את הפרק הזה במסגרת חוק הסדרים, כל פעם מגיע עוד ועוד תיקון. מלכתחילה סברנו שזה נכון שיהיה בחוק ההסדרים אך עתה אנחנו רואים שכל פעם מגיע נוסח מתוקן ואח"כ עוד תיקונים". את הדיון סיכם יו"ר הוועדה כשהוא מעלה את האפשרות, כי במידה והחוק לא יהיה מוכן בזמן, הוא יפוצל מחוק ההסדרים ויחוקק בנפרד.

מיסוי פיצויי פיטורין – רק ח"כ עזריה תמכה

הסעיף הבא מחוק ההסדרים שהועלה לדיון בוועדה היה זה העוסק במיסוי פיצויי פיטורין. הפעם היה זה רכז הקואליציה בוועדת הכספים, חבר הכנסת מיקי זוהר (הליכוד) שהביע ההתנגדות לחוק, כשאמר בפתיחת הדיון – "משמעות החוק היא פגיעה באנשים ששכרם גבוה ולא תמיד גבוה מאוד, ואין תכלית לחוק מעבר לרצון לקחת מאנשים כסף. אני כחבר קואליציה, ועוד כמה מאיתנו, לא נצביע בעד החוק הזה ומבקשים לפצלו מחוק ההסדרים". גם חברי האופוזיציה הצטרפו להתנגדות הקואלציה לחוק, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) אמר, "אנחנו בעד הפיצול. החוק לוקח בחשבון כאילו אנשים מרוויחים שכר גבוה לאורך כל הקריירה שלהם, למרות שבפועל אין הדבר כך, ודווקא בתקופות שאנשים מרוויחים שכר גבוה לא צריך להעניש אותם". חברי הכנסת ביקשו להעלות את תקרת התחולה של החוק מ-37,000 ל-50,000 שקל על מנת למקד אותו במקבלי השכר הגבוה מאוד.

חברת הכנסת היחידה שתמכה בהצעת החוק במהלך הדיון הייתה רחל עזריה (כולנו) שאמרה, "לא מבינה את המאבק למען אלה שמרוויחים את השכר הגבוה במשק. הרי מי שמרוויח עד 30 אלף שקלים לא ישלם את המס. אני מרגישה קצת לא בנוח כאילו אנחנו חברי הכנסת, נלחמים להעלותו מעל ל-50 אלף שקלים, על-מנת להגן על השכר שלנו כחברי הכנסת ושלא נשלם את המס על הפרשות הפיצויים לקופת גמל".

סגנית הממונה על התקציבים באוצר, יעל מבורך התנגדה גם היא להעלאת תחולת החוק לשכר של 50,000 שקלים. לנוכח התנגדותה אמר יו"ר הוועדה גפני כי "לא היה חבר כנסת אחד, קואליציה ואופוזיציה, שתמך בהצעה כפי שהיא, למעט רחל עזריה. אם לא תסכימו להצעה שלנו, נפצל את החוק הזה מחוק ההסדרים".

גיל הפרישה לנשים – שר האוצר טרם הגיש החלטתו

הדיון השלישי בוועדה עסק בהעלאת גיל הפרישה לנשים. על פי החוק הקיים שר האוצר היה צריך להעביר את המלצתו לוועדה עד ליום האחרון של ספטמבר 2016 כדי שהוועדה תדון בהמלצה ותאשר אותה עד לסוף 2016. אך בפועל שר האוצר כחלון טרם הגיש את המלצתו. בדיון הקודם של הוועדה בנושא, עלה החשש כי בהעדר החלטה אחרת החוק הקיים היום יביא לעליה אוטומטית של גיל הפרישה.

גפני אמר לחברי הוועדה כי בכוונתו להכניס לחוק ההסדרים סעיף המשנה את החוק הקיים בנושא גיל הפרישה לנשים, כך שניתן יהיה לדחות את המועדים של המלצת שר האוצר והחלטת הועדה בנושא, מבלי שהדבר יביא לעליה אוטומטית בגיל הפרישה. סגנית הממונה על התקציבים שנכחה בדיון הביעה התנגדות לדחיית המועדים, אך ביקשה לאפשר לה לבדוק את הנושא ולחזור לוועדה עם תשובה. גפני סיכם את הדיון כשהוא מבקש מאנשי האוצר לחזור לוועדה עם תשובה עד יום חמישי הקרוב, "מצפה לתשובה מאנשי האוצר עד יום חמישי הקרוב על-מנת שניתן יהיה לבצע את התיקון הטכני עוד במסגרת חוק ההסדרים, אחרת אני אקדם תיקון חקיקה באופן עצמאי. חייבים לאפשר די זמן לקיום דיון מעמיק לבחינת כל ההשלכות מהעלאת גיל הפרישה של נשים".

נקודת זיכוי במס הכנסה למקצועות טכניים – תיקון עוול היסטורי

בסיום יום הדיונים הארוך, החליטו חברי הוועדה לאשר פה אחד את הצעת החוק של חברי הכנסת איתן ברושי ומירב בן ארי בדבר מתן נקודת זיכוי במס הכנסה למי שרכש מקצוע טכני, בדומה לבעלי תואר ראשון. הצעותיהם של בן ארי וברושי החלו כהצעות חוק נפרדות שאוחדו. על פי הצעת החוק, את נקודת המס יקבלו בעלי תעודת הסמכה במקצועות כמו נגרות, רתכות, חשמל ועוד. הטבה מקבילה מקבלים היום בעלי תואר ראשון, ובעלי תואר שני מקבלים חצי נקודת זיכוי נוספת.

מטרת הצעת החוק היא לעודד שוויון ביחס המדינה למקצועות השונים ולעודד אנשים ללמוד ולעסוק במקצועות טכניים הנמצאים היום במחסור. במשרד האוצר לא אהבו את הצעת החוק ודרשו להחיל אותה באופן מדורג לאורך ארבע שנים. זאת על אף שמדובר בחוק שכל עלותו (באובדן הכנסות) נאמדת ב 24-40 מליון שקלים בלבד.

יוזמת החוק, ח"כ בן ארי אמרה בדיון, "מדובר בתיקון עוול היסטורי. כיום סטודנט שמסיים לימודי מזה"ת או מנהל עסקים, שאני לא מזלזלת באף אחד מהם, נהנה מנקודת זיכוי אחת במס ואילו הנדסאי חשמל מקבל רק חצי נקודת זיכוי. אין כל סיבה לאפלייה הזו. אני הסכמתי לביצוע המהלך בפעימות על-פני ארבע שנים, כי זה מה שהאוצר הסכים אחרי דיונים ארוכים והיה חשוב לקדם את החוק". חבר הכנסת ברושי הוסיף "חוק חשוב, מדברים מצד אחד על בעיית תעסוקה ומצד שני יש מחסור בעובדים ואני לא מבין למה לאוצר יש בעיה עם זה ורק אחרי מו"מ ארוך הסכים וגם אז בפריסה לארבע שנים. זה גרושים, יש להחיל את זה כבר בתקציב 2018 אם לא מיידית ב- 2017. זה יותר זול מהפיצויים לשריפה, מפינוי עמונה, ואני מבקש להחיל מיד. למה להחריג את אלה שמסיימים את לימודים עכשיו?"

יו"ר הועדה גפני אמר על הצעת החוק כי הוא רואה בה חשיבות גדולה וכי לקראת הבאתה לקריאה שנייה ושלישית הוא יבקש לקצר את פריסת החלת החוק לתקופה של שנתיים בלבד. כמו כן הציע גפני לתקן את ההצעה כך שההטבה תהיה מדורגת ולאפשר גם למי שלמד רק חצי מהתקופה המותנית בחוק (1,700 שעות לימוד) לקבל חצי מההטבה.