"בחצי השנה האחרונה אנחנו שומעים המון את המילה דמוקרטיה, "אבל יש שדה אחד שנשאר מאחור, שהמימד הדמוקרטי כאילו נעלם ממנו, וזה הכלכלה. אנחנו מקבלים כמובן מאליו שבמקום העבודה אין זכויות אזרח" אמר סגן יו"ר ההסתדרות ויו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות, תומר רזניק, בכנס שיתוף עובדים בעולם העבודה שנערך בשבוע שעבר.
"הרעיון בדמוקרטיה התעשייתית הוא להחזיר את הדמוקרטיה גם לשדה הכלכלי" הוסיף רזניק. "צריך שלעובדים תהיה יכולת להגיד מה קורה במקום העבודה שלהם, הם יוצרים בו את הערך. זה נכון כלכלית, עסקית, ותעסוקתית, אבל זה נכון גם דמוקרטית".
"שיתוף עובדים בתהליכי קבלת החלטות זה עתיד עולם העבודה", בישראל זה נשמע כמו משהו מהעבר, כיוון שהייתה לנו כאן תנועת קואופרציה חזקה. אבל אם מסתכלים לאן העבודה המאורגנת הולכת, לאן המשק הולך, מבינים שזה הופך יותר ויותר חשוב וקרדינלי שעובדים יהיו חלק בצמתי קבלת ההחלטות המשמעותיים בארגונים שלהם. הכלכלה שלנו משתנה. בעולם שבו מושגים כמו קביעות הולכים ונחלשים, שאנחנו רואים יותר ויותר תהליכי הפרטה, החשיבות של נציגי עובדים בדירקטוריון רק מתחדדת. במגזר הפרטי, זה אפילו יותר חשוב".
ריינלד תאניש, ראש מדור שיתוף עובדים במחלקת המדיניות של פדרציית האיגודים המקצועיים הגרמניים (DGB) התארח בכנס, וסיפר על המודלים הגרמניים לשיתוף עובדים בתהליכי קבלת החלטות. לדבריו, על פי חוק – בכל חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בגרמניה שלה למעלה מ-500 עובדים, שליש מחברי הדירקטוריון ממונים מקרב עובדי החברה באמצעות בחירות. בחברות בנות למעלה מ-2,000 עובדים הנסחרות בבורסה עולה ייצוג העובדים ל-50% מהדירקטוריון, והעובדים אף בוחרים דירקטור המשמש כראש מחלקת כוח האדם בהנהלת החברה.
תאניש הדגיש כי החברות הגרמניות הן חברות תחרותיות ומצליחות בשוק הגלובלי, וכי המחקרים שנעשו בגרמניה במקומות אחרים בעולם בכלל מלמדים כי להשתתפות עובדים ונציגות עובדים בדירקטוריון השפעה חיובית על יציבותן של חברות, על הביטחון התעסוקתי, הבטיחות, צמצום אובדן כוח אדם, הרחבת היקפי ההכשרות המקצועיות בעבודה ואף על ההישגים העסקיים של החברות. עוד ציין כי החקיקה באיחוד האירופי מבקשת להרחיב ולקדם את סוגיית השתתפות העובדים בתהליכי קבלת החלטות בכלל מדינות האיחוד.
אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, אמר כי הוא שואף לקדם את נושא השתתפות העובדים בתהליכי קבלת ההחלטות, גם במסגרת משאים ומתנים קיבוציים במקומות העובדה השונים. "ניקח את הנושא של שיתוף עובדים לתוך ההסכמים הקיבוציים. אנחנו מקיימים על הנושא הזה גם תהליכי למידה משותפים עם האגף לדמוקרטיה תעשייתית, והפצנו גם קווי מדיניות לאיגודים המקצועיים, למרחבים ולוועדים. זה חלק מלחשוב מחוץ לקופסא כשאנחנו נגשים למשא ומתן קיבוצי״.
בלומנברג הוסיף כי ״אנחנו בדרך כלל חושבים על תוספות שכר וביטחון תעסוקתי, וחשוב שנחשוב גם איך מחזקים את הקול של העובדים במקום העבודה: מיסוד של שולחנות עגולים, תהליכים משותפים לפני תהליכי שינוי והטמעת שיטות עבודה וגם נציגות עובדים בוועד המנהל. לפעמים הנהלות מקדמות שינויים תוך ניתוק מהשטח, מבלי להבין את הצרכים האמיתיים של העובדים, העומסים והמשמעות בשטח של החלטות. תהליכים שכאלו יוכלו לצמצם מתחים במקומות העבודה, ולסייע להם לצמוח".
"זה דבר משמעותי מאוד שבחדר הדירקטוריון יהיה גיוון שנותן פרספקטיבה, לכן החשיבות של דירקטורים מטעם העובדים שנותנים גם את הפרספקטיבה שלהם", אמר יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל ובירך על שיתוף הפעולה של האיגוד עם האגף לדמוקרטיה תעשייתית. "העובדים הם סוכני מידע. הם יודעים מה קורה בחצרי המעסיק לפעמים גם יותר טוב ממנו. נכון שעל דירקטור חלה קודם כל חובת נאמנות כלפי החברה – להשיא תשואות. אבל אין בכך ניגוד עניינים עם טובת העובדים. גם העובדים רוצים לראות חברות חזקות ומשגשגות".
יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אופיר אלקלעי, השתתף אף הוא בכנס, ושוחח עם חברי הדירקטוריונים, נציגי העובדים, בחברות הממשלתיות על סוגיות של מנהיגות, חזון והובלה, המשתקפים מדמותו של ראש ממשלת ישראל הראשון (אשר כיהן בעבר גם כמזכ"ל ההסתדרות) דוד בן גוריון.
