החוק לביטול עילת הסבירות אושר היום (שלישי) לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, שבוע וחצי לאחר שהוועדה החלה לדון בנוסח שלו. חברי האופוזיציה מחו על הבאת החוק לדיון, קראו שלא להשתתף בהצבעה וכינו את רוטמן 'דיקטטור'.

9 ח"כים תמכו בהצעה, 5 התנגדו ושניים (הח"כים גלעד קריב וקארין אלהרר) נכחו באולם ולא השתתפו בהצבעה. החוק אושר בכפוף לרביזיה שהתקיימה כחצי שעה לאחר ההצבעה. חברי האופוזיציה טוענים להליך לא תקין.

במהלך ההצבעה החלה מהומה באולם, כאשר חברי האופוזיציה בוועדה מחו על כך שלא ניתנה רשות דיבור למשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון. לאחר ההצבעה התיר היו"ר ח"כ שמחה רוטמן לבקשת היועמ"שית לכנסת עו"ד שגית אפיק רשות דיבור לעו"ד לימון ואמר: "אני סבור שזמן הדיבור לייעוץ המשפטי לממשלה ניתן הרבה מעבר ולפנים משורת הדין".

לפי נוסח הצעת החוק שהוצג בוועדה, ״מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם".

משמעות החוק היא שתימנע כל ביקורת שיפוטית על החלטות של פוליטיקאים, גם ברשויות המקומיות, והביקורת על סבירות החלטות תוכל להתקיים רק על החלטות הדרג המנהלי. במכון הישראלי לדמוקרטיה מזהירים ששינוי החוק הוא פתח לשחיתות ולפגיעה שרירותית באזרחים.

לפיד וגנץ: "התנהלותו של נתניהו ממשיכה לפרק את החברה הישראלית"

ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמרו בעקבות העברת החוק לקריאה ראשונה: "מאז הקמת הממשלה החדשה אנו עדים לדריסה מוחלטת של כנסת ישראל ושל הדמוקרטיה הישראלית. ההצבעות היום בוועדת חוקה הן מהלך חד צדדי בוטה שפוגע באזרחי ישראל וקורע את העם.

"אפשר גם אחרת. אפשר להגיע להסכמות, אפשר לעשות שינויים במערכת המשפט למען אזרחי ישראל ולא למען עריצות הרוב ומינויים מושחתים. ביטול עילת הסבירות ללא האיזונים המתאימים, עליהם היה צריך לדון בבית הנשיא, הוא מבוא לשחיתות. החוק הזה לא נועד לשמור על האזרחים, אלא לשמור על הפוליטיקאים.

אנחנו קוראים לנתניהו לא להעלות את החוק למליאה, נתניהו יודע שאפשר להגיע להסכמות שיבטיחו ודאות לכלכלה, לביטחון, ליחסי החוץ. גם היום הוא בחר בדרך החד צדדית. התנהלותו של נתניהו ממשיכה לפרק את החברה הישראלית."

סמוטריץ': "מקדמים את חיזוקה של הדמוקרטיה והחירויות"

שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', שהשתתף בדיון הוועדה, אמר על המתנגדים לרפורמה ש"הקבוצה הפריבילגית הזו מבקשת להגן על הפריבילגיות של עצמה, היא לא רוצה לקדם שום דמוקרטיה. להתווכח לגופו של עניין על האיזונים הנכונים בין הרשויות, זה לגיטימי לחלוטין. אנחנו טוענים שהאיזון הזה הופר ומבקשים לייצר מערכת איזונים אחרת, שמחזירה את הסמכות והאחריות ומאפשרת לממשלה לקדם מדיניות שמחזירה את הסדר הישן והטוב של דמוקרטיה מתוקנת, ליברלית, פתוחה, עם זכויות, עם חירויות, עם הגנה על קניין, על חיים. אלו דברים שלא קיימים היום במדינת ישראל. אנחנו מקדמים את חיזוקה של הדמוקרטיה והחרויות ואת חיזוקו של ערך השוויון שמופר פה אחר פעם אחר פעם."

פרופ' יואב דותן: "ביקרתי את דוקטרינת הסבירות, אבל הצעת החוק הנוכחית היא לשפוך את התינוק עם המים"

בדיון הוועדה השתתף הפרופ' למשפטים יואב דותן, שעל אף עמדתו הביקורתית כלפי השימוש בעילת הסבירות, התנגד לנוסח הנוכחי של הצעת החוק. "אני מבין ששמי עלה באופן תדיר בדיוני הוועדה ומרבים לצטט אותי. הצעת החוק הנוכחית בעייתית מאוד בעיניי. ביקרתי את דוקטרינת הסבירות ולא התנגדתי שתעשה חשיבה מחדש אבל הצעת החוק הנוכחית היא לשפוך את התינוק עם מי האמבט. זו הצעה גורפת מאוד המתיימרת להבדיל בין החלטות הדרג הפוליטי למנהלי אבל בפועל להערכתי זה לא מה שיקרה משום שההבחנה בין החלטות פוליטיות באופיין להחלטות שהן לא כאלה, אינה יכולה להסתמך אך ורק על הדרג המקבל את ההחלטה. אם מישהו היה רוצה לעשות עבודה רצינית היה חייב להתייחס להבחנות נוספות כמו בין החלטות מדיניות כלליות לאינדיבידואליות.

לדברי פרופ' דותן, "אם ממשלת ישראל החליטה להקים או לא להקים מטרופולין בגוש דן, אני לא רואה למה הסבירות של בימ"ש עדיפה של הממשלה. לעומת זאת, אם הולכים להחלטות המוגדרות החלטות של שרים, יש עשרות אלפי החלטות שרים ביום, תכנית מתאר מחוזית נחתמת ע"י שר, כל אשרת שהייה בישראל היא סמכות שר, והחלטות מהסוג הזה, אין סיבה דמוקרטית או אחרת לתת להן חיסיון מלא מבימ"ש כולל מעילת הסבירות. ההצעה לא כוללת הבחנה בין מודים של סבירות.

"יש החלטות ששיטתית צריכות להיות כפופות לסבירות איזונית אבל יש גם מוד החלטות אחר- אם חושבים שדרג השר מצדיק להקטין את היקף הביקורת השיפוטית על החלטותיו, אם כבר מסדירים בחקיקה שזה גם לא טריוויאלי, אפשר לפרט בחוק את הסטנדרט הראוי והדברים הללו לא נעשו בהצעת החוק הזו. לכן, אם מישהו מנזה לבסס את הצעת החוק על מה שכתבתי ראוי להבהיר את הדברים."

לשאלת היו"ר ח"כ רוטמן על עמדותיו של השופט סולברג, שתמך אף הוא בביטול עילת הסבירות על החלטות הדרג הנבחר, אמר רוטמן: "יש לי הערכה עצומה לכתיבתו ועמדותיו. אני לא פרשן שלו וצריך לזכור שלשופטים יש מגבלה הנובעת מעומס, הם יכולים לקבוע בפס"ד בהתייחס למערכת עובדתית ספציפית או הרצאה בכנס, בד"כ אין להם זמן לעשות מחקרים מקיפים. לכן, הרציונל הבסיסי המנחה את סולברג תקף, אבל היכולת שלו כשופט להציג מארג מלא של הבחנות וכוונונים, צריכה להיעשות ע"י המחוקק אם הוא מתערב בזה, מטיבם של דברים מוגבלת מהסיטואציה בה פועל השופט. אני לא חושב שאין טעם בהצעתו אך יש לעשות עבודה הרבה יותר יסודית בהבחנות. נדמה שההצעה הזו שונה מאוד מהצעת סולברג.

לדבריו, "הייתה הצעה הרבה יותר מדויקת שהעברנו והיא לפחות משוחררת מהתפרים הגסים מאוד בהם תפורה ההצעה הנוכחית שהיא מאוד בעייתית. ההצעה תואמת את מה שאמרתי – לא מעבירים את הקו בין הדרג הפוליטי לבין פקידים אלא מבחינים בין החלטות של מליאת הממשלה לבין החלטות של שרים, בין החלטות מדיניות כלליות להחלטות אינדיבידואליות. החלטת שר לא צריכה להיות פטורה מביקורת סבירות. על הבסיס הזה, אם המחוקק מחליט להתערב, ואני לא בטוח שבעת הזו זה רעיון טוב, אבל אם עושים זאת זה צריך להיעשות לא על בסיס גורף".

ביחס לשאלת המגמות בפסיקה לגבי הסבירות אמר: "בעשור האחרון חלק משופטי העליון מביעים אי נחת הולך וגובר מהשימוש בסבירות כפי שנעשה בעשורים האחרונים בפסיקה. יש על כך ויכוחים בין השופטים וזו דווקא סיבה להימנע מהתערבות סטטוטורית. בימ"ש אינו סטטי, הוא שוקל עמדתו ומפתח הלכה ולטעמי אם בכלל נדרשת התערבות המחוקק זו סיבה להימנע".

לשאלת ההשלכות היומיום על האזרחים- "ההצעה סופר בעייתית כי אפשר לסווג בקלות כל החלטה לרישיון ציוד תקשורת, אשרת כניסה לישראל או תכנית מתאר כהחלטת דרג פוליטי למרות שאינה החלטה פוליטית כפי שאנחנו מדברים עליה.

אם הממשלה מקבלת החלטה על מבצע בג'נין או קו מטרו חדש יש לנו מנגנוני ביקורת חלופיים כמו התקשורת, הציבור, הכנסת. לעומת זאת ליבואן ציוד תקשורת אין מנגנונים למעט מאכרים ושם צריך את הסבירות".