אווה פאהידי פוסטאי, ניצולת שואה שהקדישה את שנותיה האחרונות לזעקה ולאזהרה מפני עלייתו המחודשת של הפופוליזם הימני הקיצוני וכנגד אפליית מיעוטים ברחבי אירופה, נפטרה בבודפשט בגיל 97.
פאהידי-פוסטאי נולדה ב-1925 בדברצן שבהונגריה, למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני הגבוה. משפחתה המירה את דתה לקתוליות ב-1936, אך הדבר לא הגן עליהם מפני הרדיפות. לאחר כיבוש הונגריה על ידי הוורמאכט הגרמני בראשית 1944, נאלצה המשפחה לעבור לגטו. ביוני אותה שנה רוכזה האוכלוסייה היהודית במפעל ללבנים, ומשם גורשה במספר טרנספורטים למחנה ההשמדה אושוויץ.
היא הייתה בת 18 כשגורשה עם משפחתה בטרנספורט האחרון לאושוויץ, ב-27 ביוני 1944. אמה ואחותה הקטנה גיליק נרצחו מיד עם הגעתן. אביה הוכרע על ידי התנאים הבלתי אנושיים של המחנה כמה חודשים לאחר מכן.
מאושוויץ הועברה פאהידי-פוסטאי למחנה מינכמילה שהיה שלוחה של מחנה הריכוז בוכנוולד בעיירה אלנדורף שבמחוז הסה. שם נאלצה לעבוד עבודות כפיה, 12 שעות ביום, במפעל חומרי נפץ. במרץ 1945, שבועות ספורים בלבד לפני תום מלחמת העולם השנייה, ועם התקרבות הסובייטים ממזרח, נלקחה לצעדת מוות מערבה, אך הצליחה להמלט ממנה, כשלבסוף שוחררה על ידי חיילים אמריקנים. בסך הכל נרצחו 49 מבני משפחתה המורחבת בשואה, והיא נותרה הנצר האחרון, היחידה ששרדה.
"רק שנים רבות לאחר שחרורה, החלה אווה פהידי לדבר על זיכרונותיה מרצח משפחתה ועל קיומה כעובדת שפחה", אמר כריסטוף האבנר, סגן נשיא בכיר של ועדת אושוויץ הבינלאומית, בברלין. "חייה נותרו בסימן אובדן משפחתה, אך למרות זאת, עם ליבה הרחב, היא המשיכה בשמחת החיים שלה ובטחה בכוחו של הזיכרון".
לאחר המלחמה, חזרה פאהידי-פוסטאי להונגריה. מאוחר יותר כתבה שני ספרים על קורותיה בשואה וביקרה בבתי ספר בגרמניה כדי לחלוק את חוויותיה הטראומטיות מהשואה עם תלמידים ולהזהיר מפני הופעתו מחדש של הפופוליזם הימין הקיצוני באירופה.
היא עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם עמותת אנדרטת בוכנוולד באתר המחנה לשעבר ליד העיר ויימאר במזרח גרמניה, כדי להבטיח שגורלן של נשים יהודיות במהלך השואה לא ישכח. בין היתר הציגה בשנת 2015 מופע תיאטרון-ריקוד על חייה. היא הוסיפה לרקוד גם בהמשך חייה, ובגיל 90 העלתה מופע ריקוד משותף עם הרקדנית בת ה-36 אמסה קוהרקה.
"ספריה יישארו ביטוי לפחדיה ואזהרותיה"
בשנת 2011 הסכימה להעיד במשפטים פליליים שנערכו כנגד שומרים לשעבר במחנה הריכוז: הנס ליפשיס ויוהן ברייר, שהיו מעורבים ברצח יהודי הונגריה באושוויץ בירקנאו. על פי הצהרתה, מטרת עדותה לא הייתה בהענשת הנאשמים, אלא מתן פומבי ותיקוף לסיפורם של הניצולים.
היא אף השתתפה כתובעת ב-2015 במשפט כנגד קצין ה-SS אוסקר גרונינג שהיה מופקד על הפקעת רכוש הנרצחים, מיונו ורישומו (גרונינג הורשע ונידון ל-4 שנות מאסר, אך נפטר טרם החל לרצות אותן בגיל 96).
חברי ועדת אושוויץ הבינלאומית ספדו לאווה פאהידי: "ספריה שמעידים עליה ככותבת עם סגנון ייחודי וכמספרת סיפורים בהירה, יישארו ביטוי לפחדיה ואזהרותיה נוכח הגלים הפופוליסטיים של אלימות ימנית קיצונית כנגד יהודים וכנגד בני הסינטי והרומא ולא רק במדינת הולדתה הונגריה, אלא גם במדינות רבות אחרות באירופה".
