יוזמה של ראשי ערים אמריקאיות עלולה לשלול מדונלד טראמפ את העוצמה לקבוע את מדיניות ארה"ב בנושא פליטות גזי חממה. בעוד שהנשיא ארה"ב הנבחר הודיע על הסתייגותו מהסכם פריז להפחתת פליטות של גזי חממה, התאגדו מספר ראשי ערים תחת יוזמה להמשיך ולעמוד ביעדי הסכם פריז בלי קשר להחלטתו של הנשיא הנבחר בנושא.

הסכם פריז נכנס לתוקף בצמוד לבחירות

הסכם פריז כולל 195 מדינות האחראיות במשותף ל-70% מפליטות הפחמן בעולם, ביניהן גם ישראל. מטרת ההסכם היא להפחית את הפליטות כך שההתחממות הגלובלית תוגבל לפחות מ-2 מעלות צלסיוס בהשוואה לממוצע הטמפרטורות שקדם לעידן התעשייתי. אחד המאפיינים המיוחדים בהסכם הוא משך הזמן הקצר בין החתימה לבין כניסתו לתוקף ב-4 לנובמבר השנה, 4 ימים לפני הבחירות בארה"ב. הנשיא הנבחר טראמפ כינה זאת "מחטף" ובעבר התבטא כמכחיש של שינוי האקלים, ותיאר זו כהמצאה של סין, שנועדה להיאבק כלכלית בארה"ב.

ארה"ב חתמה על ההסכם כמה חודשים לפני הבחירות, ומועד כניסתו לתוקף הוא נסיבתי, מפני שכמה ימים לפניו הושלמה ההחתמה של מספיק מדינות כדי לגרום לו להיכנס לתוקף. עם זאת, שר החוץ הנוכחי ג'ון קרי הודיע עוד אז כי הממשל יפעל כך שההסכם יהיה מיושם עוד לפני הקמת הממשל החדש.

בגארדיאן פרסמו סקירה לגבי עמדות מועמדי טראמפ לממשל החדש בנושא שינוי אקלים. רובם מקבלים להלכה את ההסכמה המדעית הרחבה שיש שינוי אקלים ושפעילות האדם היא גורם מרכזי לשינוי, אך לרבים בהם יש השקעות בתעשיות מזהמות כמו נפט וגז, וחלקם אף התבטאו באמירות שמכחישות את שינוי האקלים. יוצאת הדופן היא המיליארדרית בטסי דבוס, המועמדת למשרת שרת החינוך, שחלק מהונה נובע מחברת ההשקעות ווינדקווסט, המשקיעה בחברות אנרגיה נקיה. מנגד טראמפ מינה את מירון אבל, הנחשב למכחיש שינוי האקלים, כאחראי לתהליך המעבר בין הממשלים בסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, ואת סקוט פרוט, מכחיש שינוי אקלים נוסף, לעמוד בראשה. פרוט כינה את ממשל אובמה כ"כנופיית שינוי האקלים".

מקורות בצוות המעבר של טראמפ אמרו לרויטרס שהוא מחפש את הנתיב המהיר ביותר להוציא את ארה"ב מההסכם פריז, מהלך שעלול ליצור תגובת שרשרת שתבטל את ההסכם לחלוטין. על פי ההסכם עצמו, ביטול החתימה עליו מחייב תקופת המתנה של 4 שנים, תקופה בעלת משמעות פוליטית, שכן מנהיגים בדרך כלל עומדים לבחירה מחדש במדינות דמוקרטיות בפרק זמן כזה. על פי דיווח ברויטרס, ארה"ב עשויה לסגת מאמנות אקלים קודמות, שהסכם פריז נגזר מהן, ותקופת ההמתנה לפני עזיבה שלהן היא שנה אחת בלבד. מנגד, הסכם פריז לא כולל מנגנוני אכיפה, אלא מנגנוני דיווח בלבד. האפשרות הפשוטה של טראמפ היא פשוט לא לעשות דבר, ולהפר את יעדי פליטות הפחמן שבהסכם באמצעות מדיניות "שב ואל תעשה". אבל אם טראמפ לא יעשה, אחרים כן יכולים.

עוצמתם של ראשי הערים

המיליארדר מייקל בלומברג, לשעבר ראש העיר ניו יורק, ואחד ממנהיגי יוזמה של 7,100 ראשי ערים ברחבי העולם (Global Covenant of Mayors) להילחם בשינוי האקלים, פרסם מאמר דיעה באתר בלומברג, המבוסס על נאומו בפני לשכת המסחר של סין, ובו כתב שיעדי הפחתת הפליטות יתגשמו בכל מקרה: "הסיבה היא פשוטה. ערים, עסקים ואזרחים ימשיכו להפחית פליטות מפני שהם החליטו, כפי שסין החליטה, שלעשות כך הוא האינטרס העצמי שלהם". לדבריו, "וושינגטון לא תאמר את המילה האחרונה בנושא שינוי אקלים על גורל הסכם פריז. ראשי הערים יאמרו אותה, ביחד עם מנהיגים עסקיים ואזרחים". הברית הזו כוללת למשל, את ניו יורק, יוסטון, מיאמי ושיקגו. אמנם, ראשי הערים לא יוכלו להתערב במהלך פוליטי של טראמפ להסיר את חתימתו, אך יכולים בעצמם להנהיג מדיניות המקדמת הפחתת פליטות פחמן, כך שהמדינות יעמדו ביעדים עליהם הסכימו, ובכך לתת תוקף מעשי להסכם, ללא תלות בשאלת החתימה הפורמלית.

לצד ראשי הערים, קבוצה של 360 אנשי עסקים וחברות ענק, המכונה +360, פרסמו מכתב המפציר בטראמפ לחזור בו מהאמירה של הוצאת ארה"ב מהסכם פריז. הקבוצה כוללת חברות מובילות ממגוון תעשיות כגון דופונט, גאפ, ג'נרל מילס , HP, הילטון, קלוג, לווי שטראוס, בן אנד ג'ריס, AMD, סיילספורס, איקאה צפון אמריקה, לוריאל ארה"ב, נייק, אינטל, מארס, סטארבקס ויוניליבר.

ארגון הלובי האזרחי הגלובליAVAAZ  השיק קמפיין המבקש תמיכה של כמה שיותר מאזרחי העולם על מנת להפציר בראשי ערים, מנכ"לים ומושלים בארה"ב לכוון את הכלכלה לכיוון של מעבר לאנרגיה נקיה ללא תלות במעשי טראמפ. עד כה לא היה תקדים למהלך כלכלי ופוליטי המובל על ידי ראשי ערים, אשר מושך את השטיח מתחת למדיניות לאומית של מדינות. באם המהלך המוצע ישא פרי, יהיה זה תקדים שמשקף היבט חדש של גלובליזציה –  העצמה בכוחם של ראשי הערים ויכולתם להשפיע על גורל העולם.