בגמר ליגת האלופות לשנת 2016 זכתה ריאל מדריד. זו הזכייה ה-11 של ריאל בתואר זה, יותר מכל קבוצה אחרת. הנושא עליו כמעט ולא דובר בתקשורת הישראלית בקשר לריאל מדריד, הוא שהקבוצה היא קבוצת אוהדים. כלומר, אין בעל-הון פרטי שהוא הבעלים של הקבוצה. כל אוהד יכול לקנות מניה, שלא יכולה להיסחר, אשר מקנה לו קול אחד בבחירות להנהלת הקבוצה ולנשיאות הקבוצה. האוהדים הם בעלי הקבוצה, והרווחים מגיעים לקבוצה עצמה ולא לשום בעל-הון. ריאל מדריד היא למעשה קואופרטיב.

קבוצה זו היא לא קבוצת האוהדים/הקואופרטיב היחידי בעולם הספורט או אפילו בליגה הספרדית. גם ברצלונה, הקבוצה האהודה והמצליחה ביותר בעולם בעשור האחרון, מאורגנת במבנה של קבוצת אוהדים/קואופרטיב. חברי הקבוצה באופן קולקטיבי הם הבעלים של הקבוצה, ובוחרים את נשיא ומנהלי הקבוצה. יחד עם ברצלונה, גם אתלטיקו בילבאו, אוסאסונה וריאל אוביידו הן קבוצות אוהדים/קואופרטיבים.

בפורטוגל 3 הקבוצות הבכירות – פורטו, בנפיקה וספורטינג ליסבון הן קבוצות אוהדים. ביוון, אריס סלוניקי ופאוק סלוניקי הן קבוצות אוהדים, ו-55% מהשליטה בפאנתינייקוס היא בשליטת קבוצת האוהדים. בשבדיה כל הקבוצות הן במבנה שכזה, ובגרמניה יש מבנה מיוחד שמכונה 50%+מניה. כלומר, האוהדים, חברי הקבוצה, שולטים ב-50% פלוס מניה אחת, זאת כדי שהשליטה והבעלות על הקבוצות תהיינה של האוהדים ולא של בעלי-הון פרטיים. כך לדוגמה, באיירן מינכן, הקבוצה האגדית, היא למעשה בבעלות אוהדיה.

מבנה של קבוצת אוהדים נאסר בארה"ב, מלבד קבוצת פוטבול וותיקה אחת, גרין-ביי פאקרס, שמאפשרים לה לשמור על המבנה המסורתי שלה. אחת הסיבות לכך שמוותרים לפאקרס, היא בגלל שקבוצה זו היא אחת הקבוצות המצליחות והאהודות ביותר בליגת הפוטבול. היא שיחקה בפלייאוף כבר 7 שנים ברציפות, ונבחרה לקבוצה השנייה הכי אהודה בליגת הפוטבול.

אומנם מבנה של קבוצות אוהדים הוא נדיר בארה"ב, אך אין מדינה "סוציאליסטית" יותר ממנה בכל מה שנוגע לספורט. כדי לשמור על שוויוניות, למנוע השתלטות של החזקים והעשירים, ולחזק את החלשים, נקבעו מספר תקנות נוקשות ביותר. מטרתן לשמור על התחרותיות, מתוך הנחה שכאשר אין התערבות קולקטיבית מלמעלה, ושכאשר אין הגבלות לעשירים ולחזקים התחרותיות תיפגע.

משום כך, נערך דראפט בכל תחומי הספורט המובילים בארה"ב, בה יכולות הקבוצות החלשות ביותר לבחור ראשונות את השחקנים החדשים שיצטרפו לליגה. כך מחזקות הליגות הטובות בעולם בתחומן את החלשים,ומונעות מהחזקים להתחזק יתר על המידה בצורה שתפגע בתחרותיות. הקבוצות החלשות בוחרות את השחקנים החדשים הטובים ביותר, ובצורה זו מצליחות להישאר תחרותיות נגד הקבוצות החזקות. בנוסף, יש בליגות אלו גם הגבלת שכר על שחקנים.

החשוב מכל, בליגות המצליחות בעולם בתחומן, ישנם איגודי שחקנים חזקים ומשמעותיים, שחותמים על הסכם קולקטיבי עם בעלי הקבוצות, ומטרתם להשיג שכר ותנאים ראויים לכל. איגודי שחקנים אלו, לא נמנעים לערוך שביתות, כאשר הם סבורים שבעלי הקבוצות לא קשובים מספיק לדרישותיהם, שביתות אשר לרוב משפרות את שכרם ותנאיהם של השחקנים.

כך לדוגמה, עקב שביתת שחקני הבייסבול בוטלה סדרת הגמר (World Series) לעונת 1994-1995. בשנת 2011 לקראת החתימה של הסכם קולקטיבי חדש בפוטבול, הכריזו בעלי הקבוצות על השבתה כדי להשיג הסכם קולקטיבי טוב יותר. התוצאה של השבתה זו הייתה שהבעלים נאלצו לבסוף לקבל את רוב תנאי איגוד השחקנים, שכללו שהשחקנים יקבלו 45% מרווחי הקבוצות ו-55% מהרווחים מההסכם של שידור משחקי הפוטבול, משכורת מינימום מוגדלת לשחקנים, מספר מוגדל של ימי הבראה, מנוחה והתאוששות עבור שחקני כל הקבוצות לפני חזרה לאימונים וכו'.

הדוגמה העדכנית ביותר לשביתת שחקנים עד כה היא האיום של שחקניות נבחרת ההוקי קרח האמריקנית בהחרמת אליפות העולם שנערכה בביתם בארה"ב בשנת 2017, זמן קצר לפני שהתרחשה, כדי לקבל שכר ראוי והוגן (Living Wage), תנאים משופרים והשוואת תנאיהן לאלו של נבחרת הגברים בהוקי קרח. הסולידריות בשביתה זו הייתה מדהימה ושחקנים רבים בנבחרת הגברים איימו גם הם בהחרמת האליפות כאות לסולידריות. כמובן שהשביתה זכתה לתמיכתם של כל איגודי השחקנים בארה"ב בתחומי הספורט האחרים. בסופו של דבר התאחדות ההוקי האמריקנית נכנעה לדרישותיהן. הן השתתפו באליפות, זכו בה במדלית זהב, ושנה מאוחר יותר זכו במדלית זהב גם באולימפיאדת החורף ב-2018 בפעם הראשונה בתולדותיהן. נשאר רק לדמיין מה היו התגובות בתקשורת הספורט הישראלית במידה ושחקני נבחרת בישראל היו מאיימים להחרים את אליפות העולם במידה ותנאיהם לא ישופרו.

ההנחה ששוויון הוא דבר טוב הן ברמת הקבוצות (כדי שתהיה תחרות אמתית וגם החלשים יוכלו להתחרות) והן ברמת השחקנים (איגודי עובדים), היא הנחה ששואבת מעיקרון השוק המעורב (Mixed Economy) שהוא הבסיס של התפיסה הסוציאל-דמוקרטית, ולא מעיקרון השוק החופשי.

אם היה ניתן לשלב בין עיקרון קבוצות האוהדים/קואופרטיבים האירופאי, לבין ההגבלות והחסמים לעשירים ולחזקים, ואיגודי העובדים שנפוצים בספורט האמריקני. לקחת את הטוב מכל העולמות, היה זה לדעתי אידאלי.

בפעם הבאה שיגידו לכם שכל קבוצה שרוצה להשיג תוצאות חייבת שליטה מוחלטת ובלעדית של בעל-הון, שאסור להגבילו ו"להפריע" לו, שאסור להגביל את החזקים והעשירים בספורט, שתחרותיות תושג רק באמצעות תחרות אינדיבידואלית, ללא חסמים והגבלות, שפעולות למען הגברת השוויוניות יפגעו ויהרסו את הספורט, ושאיגודי עובדים חזקים ובטוחים בעצמם, שעורכים שביתות מפעם לפעם, יגרמו להתמוטטות הליגה, תזכירו להם את הדוגמאות הנ"ל.