דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ילדי תימן

פרשת ילדי תימן / ילדי תימן ואחרים: אלפי עדויות, מסמכים ותיקים חסויים נחשפו לציבור

לאחר שלוש ועדות חקירה, פעילות ופעילים חברתיים שלא מרפים וזעם עצום - מסמכים מאחת הפרשיות המורכבות והכאובות בתולדות מדינת ישראל, נחשפים לעיני הציבור. "כמעט הכל יפורסם, למעט מקרים חריגים" מספרת ריבקי דבש, ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע

עובדת בארכיון המדינה מסתכלת במסמכים הקשורים בפרשת  ילדי תימן, במשרדי ארכיון המדינה בירושלים, 22 בדצמבר, 2016 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).
עובדת בארכיון המדינה מסתכלת במסמכים הקשורים בפרשת ילדי תימן, במשרדי ארכיון המדינה בירושלים, 22 בדצמבר, 2016 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).
דוד טברסקי

היום ייפתחו לציבור רוב הארכיונים המאחסנים את החומר החסוי של ועדת החקירה הממלכתית בפרשת ילדי תימן ואחרים. כחצי מיליון דפים יעלו לאתר האינטרנט של ארכיון המדינה בהוראת ועדת חוקה חוק והמשפט. את ההצעה הגיש לממשלה לפני מספר חודשים השר צחי הנגבי (ליכוד) שמונה על-ידי ראש הממשלה נתניהו להיות השר הממונה על הנושא. במשך השנים טענו ועדות החקירה שלא התבצעה חטיפה של ילדים, אך משפחות רבות טענו ועודן טוענות כי ילדיהן נעלמו ואף נחטפו, רובן מיוצאי תימן.

במרכז הפרשה שמסעירה והסעירה את החברה הישראלית משך שנים, עומדות מעל לאלף עדויות של משפחות על כך שילדיהם נעלמו בין השנים 1948-1954. המשפחות נקלטו באחד ממחנות העלייה בעין שמר, ראש העין, בית ליד ועתלית. ברוב המקרים, הילדים הנעדרים אושפזו בבתי חולים או במחלקות מיוחדות לתינוקות במחנות העולים, בנפרד מהוריהם. לאחר שהתינוקות נפטרו או נמסרו, נאמר להוריהם שילדיהם נפטרו ונקברו, ללא נוכחותם. עם השנים, נחשפו סיפורים על כך שמשפחות היו עדות לחטיפות, ובנוסף אזרחים ממוצא תימני בארץ ובחו"ל שגדלו בבתים אשכנזים כילדים מאומצים – טענו שאומצו בכפייה, בנוסף מספר אחיות ורופאים טענו כי הם לקחו חלק במסירת ילדים ללא רשות.

"על כנפי נשרים" מבצע עליית יהודי תימן, 1949, עדן
"על כנפי נשרים" מבצע עליית יהודי תימן, 1949, עדן

עד היום הוגשו לשלושת ועדות החקירה שנפתחו בנושא, 1033 תיקים של משפחות הטוענות שילדיהן נעלמו. ממסקנות הוועדות עולה ש-93% מהתינוקות נמצאו ללא רוח חיים. 972 נפטרו בארץ, 13 נפטרו בחאשד (מחנה עלייה בתימן), 5 נמצאו ו-56 עלומים. הוועדות לא מצאו בסיס לכך שנעשה אימוץ מסודר של ילדים, אך העבירה ביקורת קשה על התנהלות המוסדות האמונים על הקליטה באותן השנים. בין היתר, נמתחה ביקורת על הבלאגן ששרר בהם וחוסר הארגון, היחס המזלזל לעולים, ניהול רשומות רשלני של אימוצים ופטירות ועוד. עם זאת, ביקשה הוועדה הממלכתית לציין כי מספרי העולים החדשים שהגיעו במקבצים גדולים, אל מול כוח העבודה במחנות, היה לא פרופורציולני באופן קיצוני, במיוחד כשברקע הייתה מלחמה, תקופת צנע וגל עליות המוני.

מהעדויות הראשונות עד עוזי משולם

העדויות הראשונות הגיעו בשנת 1950 – כשבתקשורת דווח על שני מקרים של היעלמויות בראש העין. רק 13 שנים אחר-כך, בשנת 1963 חקרה ועדת פעולה של 'הנהגת העדה התימנית' את הנושא, ודיווחה על 80 ילדים נעלמים.

ועדת החקירה הממלכתית לפרשת העלמותם של ילדי תימן סוף שנות ה-40 תחילת ה-50. בצילום, חברי ועדת החקירה, השופטים בדימוס, (מימין לשמאל) דליה קובל, יהודה כהן, והאלוף במיל. דוד מימון, במהלך אחד הדיונים אשר נערכו בבית אגרון בירושלים (צילום: צביקה ישראלי / לע"מ).
ועדת החקירה הממלכתית לפרשת העלמותם של ילדי תימן סוף שנות ה-40 תחילת ה-50. בצילום, חברי ועדת החקירה, השופטים בדימוס, (מימין לשמאל) דליה קובל, יהודה כהן, והאלוף במיל. דוד מימון, במהלך אחד הדיונים אשר נערכו בבית אגרון בירושלים (צילום: צביקה ישראלי / לע"מ).

בשנת 1966 פורסם בעיתון 'מעריב' ש-12 משפחות ממוצא תימני מחפשות את ילדיהן ובעקבות כך הוקמה וועדה ציבורית נוספת ע"י הנהגת העדה התימנית, וועדה זו כבר העריכה כי ישנם 215 נעדרים.

שנה לאחר מכן, ב-1967 הוקמה על-ידי שרי המשפטים והמשטרה ועדת בהלול-מינקובסקי, חקירה זו העלתה 342 מקרים חדשים, מהם 22 נעדרים וארבעה תינוקות שנמצאו.

ישיבת ועדת החקירה לעניין העלמותם של ילדי עולי תימן בסוף שנות ה 40 תחילת ה 50, בבית אדרון בירושלים, משמאל לימין, האלוף במילואים דוד מימון, השופט יהודה כהן והשופטת דליה קובל (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ).
ישיבת ועדת החקירה לעניין העלמותם של ילדי עולי תימן בסוף שנות ה 40 תחילת ה 50, בבית אדרון בירושלים, משמאל לימין, האלוף במילואים דוד מימון, השופט יהודה כהן והשופטת דליה קובל (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ).

בשנת 1988 מינה ראש הממשלה, יצחק שמיר ועדה בראשות השופט ד"ר משה שלגי, אשר חקרה את מסקנות הוועדה הקודמת, ובנוסף לכך 301 מקרים חדשים. הוועדה הגיעה למסקנה ש-14 ילדים נעלמו בעדן, וששלושה מהם נפטרו שם, בנוסף הגיעה הוועדה למסקנה שב-222 מקרים שנחקרו, הילדים נפטרו. לא נמצאו מסמכים כלשהם לגבי גורלם של 65 נעדרים. הוועדה פתחה 10,000 תיקי אימוץ, ולא מצאה דברים חדשים, ואף נמנעה מפתיחת קברים, מכיוון שלפי חוות דעת של המכון לרפואה משפטית נאמר שלאחר עשורים, לא ניתן לזהות את הטמון בקבר.

בפסח 1994, הסתגר הרב עוזי משולם עם מספר מחסידיו בביתו שביהוד, בעודו מתבצר עם נשק בתביעה להקים ועדת חקירה ממלכתית. משולם, שעמד בראש ארגון 'משכן אוהלים', טען שנחטפו כ-4,500 ילדים. במהלך ההתבצרות נהרג החייל שלמה אסולין שהיה מחסידיו של משולם, מאש המשטרה, ככל הנראה לאחר שירה לעבר מסוק משטרתי. החסידים שלקחו חלק בפרשה ומשולם עצמו, הואשמו בעבירות קשות ונידונו לעונשי מאסר שונים. בעקבות הפרשה הוקמה ב-1995 ועדת החקירה הממלכתית, כהן-קדמי, אשר חקרה 843 מקרים חדשים.

ועדת החקירה בעניין העלמותם של ילדי עולי תימן בסוף שנות ה40 תחילת ה50, בבית אגרון בירושלים, בצילום, איחוד לאחר 50 שנה בין הבת צילה לוין (מימין) לאימה הביולוגית, מרגלית עמוסי, ממנה נלקחה בבית החולים ליולדות בראש העין (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ).
ועדת החקירה בעניין העלמותם של ילדי עולי תימן בסוף שנות ה40 תחילת ה50, בבית אגרון בירושלים, בצילום, איחוד לאחר 50 שנה בין הבת צילה לוין (מימין) לאימה הביולוגית, מרגלית עמוסי, ממנה נלקחה בבית החולים ליולדות בראש העין (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ).

בשנת 2001, לאחר שבע שנות חקירה, קבעה הוועדה לגבי 733 מקרים, שהילדים נפטרו אך לא הצליחה למצוא מה עלה בגורלם של 56 תינוקות, ובין היתר העלתה את האפשרות שהילדים נפטרו והמסמכים לא נמצאו, או שהועברו באופן בלתי חוקי לאימוץ על-ידי מטפלות ועובדות סוציאליות. הוועדה מתחה ביקורת קשה על הסוכנות היהודית על כך שלא מנעה את חרושת השמועות על החטיפות במועד.

עמותת עמר"ם ופתיחת הארכיונים

מאז, ארגונים שונים ממשיכים לנסות חשוף עוד פרטים מהפרשה כאשר הבולטת מבינהם היא עמותת עמר"ם אשר מפרסמת ברשת החברתית סיפורים ועדויות הקשורים לפרשה. בקיץ האחרון התפרסם מאמר בעיתון 'הארץ' על כ-200 תינוקות ממוצא אשכנזי שנעלמו בשנים הללו.

ועדת החקירה העידה על עצמה שאין ביכולתה לפתור את כל התעלומה וגם כיום, איננו יודעים מה עלה בגורלם של 60 ילדים.

כנס בנושא פרשת ילדי תימן, אותו יזמה ח"כ נורית קורן (הליכוד) בכנסת, יוני 2016. (צילום: דבר ראשון.)
כנס בנושא פרשת ילדי תימן, אותו יזמה ח"כ נורית קורן (הליכוד) בכנסת, יוני 2016. (צילום: דבר ראשון.)

במהלך חצי השנה האחרונה, מהרגע שבו התקבלה החלטת הממשלה הראשונה לפתיחת הארכיונים ביוני ועד היום, עמלו עובדי ארכיון המדינה הן על התרת החסמים המשפטיים והן על חשיפת והנגשת החומרים לציבור. כ-3,600 תיקים הפרושים על פני 400 אלף עמודים ייחשפו לציבור. ריבקי דבש, ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע הציגה במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר את הפרויקט שלקח על עצמו ארכיון המדינה, בהנגשת מסמכי הוועדה לציבור.

המידע נחשף לציבור

"מה שניסינו לעשות זה לפתוח את מירב המידע שאפשר במהירות האפשרית. לבנות על הקיים ולנסות למצוא פתרון משפטי יצירתי כדי לפתוח את מירב החומר", מספרת דבש. הארכיון ייפתח בשלושה מעגלים – המעגל ראשון הוא החומרים של כל הועדות, התיקים האישיים, הפרוטוקולים והמידע הפנימי של הוועדה, כולל חוות דעת של חוקרים בנוגע לעדים, חוות דעת על חקירות ועוד. "כמעט הכל יפורסם, למעט מקרים חריגים כמו תמונות של נתיחה לאחר המוות. המשפחה תקבל אבל זה לא יעלה לאינטרנט", מספרת דבש.

המעגל השני יכלול את חומרי הגלם, כל החומרים שהוועדות אספו מהרשויות ובינהן התיקים מבתי החולים, מוסדות הרווחה, בתי העלמין וכו' וכל החומרים שאינם כוללים מידע אישי. "מה שיש בו מידע אישי, אנחנו משאירים פרטים שיאפשרו זיהוי של הבן-אדם או של המקרה ואם בן אדם יזהה את עצמו, הוא יבוא ויבקש מהארכיון את המידע עליו. בתיקים רפואיים זה יהיה השם, ובמידע מהרווחה זה יהיה הסיפור עצמו. אגב, הסיפורים מהרווחה הם באמת מעניינים וחשובים לפרשה," מוסיפה דבש.

המעגל השלישי יכלול את כל המידע על אימוצים. מכיוון שאסור לארכיון לחשוף בציבור מידע על אימוצים ללא אישור של בית המשפט, יפורסמו בארכיון כל סיפורי האימוץ ללא המידע המזהה. "ישנם תיקים מסויימים שאיננו יכולים לספר את הסיפור בגלל שהשם כבר מוכר וידוע, אז נפנה למאומצים עצמם לקבל את אישורם לפרסום", מבהירה דבש.

לדעת דבש חשיפת הארכיונים יאפשרו לחלק גדול מהציבור להבין יותר לעומק את הפרשה בעזרת הסיפורים וחומרי הגלם שבסופו של דבר הרכיבו את הדוח. בנוסף לכך, מקווה דבש שאנשים שלא ניגשו לועדות עד היום, יוכלו לקבל מידע על יקירהם. "עוד מצב שיכול להיות הוא שגם מישהו שיש לו תיק אישי בוועדה אז חשיפת חומרי הגלם יוביל אותו למידע רב יותר" אומרת דבש.

ח"כ נורית קורן, יו"ר השדולה המיוחדת בכנסת לחקר האמת בפרשת ילדי תימן: "כיו"ר השדולה, העלתי לסדר היום הציבורי לפני כחצי שנה את הנושא הכאוב של חטיפת הילדים. אני מברכת על פתיחת הפרוטוקולים לאחר חודשים של מאבק לחשיפת האמת. אני פועלת מדם ליבי, הסיפורים מדירים שינה מעיני ומעבר לילדים שנחטפו ממשפחתי אני מרגישה מחוייבת לכל המשפחות כאילו היו משפחתי שלי".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!