דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מיין קמפף

בעולם / הספר המשוקץ "מיין קמפף" שכתב הצורר, חזר להיות רב-מכר בגרמניה

הספר, פורסם לראשונה ב-1925 ונאסר להדפסה בגרמניה עד שיפוגו זכויות היוצרים עליו. כעת הוא שוב ברשימת רבי המכר. מי קונה אותו והאם מדובר בחומר לימודי לגיטימי או סכנה נוספת לעם היהודי?

ההוצאה המחודשת של מיין קאמפף (צילום: AP).
ההוצאה המחודשת של מיין קאמפף (צילום: AP).
אוריאל לוי

ספרו הידוע לשמצה של הצורר אדולף היטלר, "מיין קמפף" (מאבקי) נמכר השנה בגרמניה ב-85,000 עותקים, והגיע למקום ה-10 ברשימת רבי המכר השנתית של העיתון "דר שפיגל". הספר הודפס השנה לראשונה בגרמניה, לאחר שהדפסתו נאסרה לפני כ-70 שנים, עד שיפוגו זכויות היוצרים. בדצמבר 2015 שוחררו זכויות היוצרים של הספר, שהוחזקו על ידי ממשלת בוואריה, ומאז החל הספר להימכר בחנויות רבות ברחבי גרמניה. לאחר מלחמת העולם השנייה נחשב הספר לגורם המסכן את גרמניה. כעת הוא הפך לרב מכר.

הגרסה המחודשת של הספר יצאה לאור בתוספת פרולוג ביקורתי המבהיר את תרומתו של הספר להפצת האידאולוגיה הנאצית, השמדת היהודים וחורבן גרמניה. מלבד מאמר הפתיחה הביקורתי, הספר מכיל אלפי הערות שוליים המבהירות את ההטעיות הרבות הכתובות בו.

ביום שישי האחרון, אמרה שרת החינוך של גרמניה, יוהנה וונקה, לערוץ הטלוויזיה n-tv כי היא מעדיפה את המצב בו הגרסה המדעית של הספר (המלווה בהערות שוליים ביקורתיות א.ל.) נמכרת בעותקים רבים על פני המצב שקדם לכך, בו נמכרו בשוק השחור אלפי עותקים של הספר בהוצאתו המקורית. "הספר נגיש בקלות דרך האינטרנט בשנים האחרונות. זו הסיבה לנחיצות של גרסה מדעית – על מנת לחשוף את מה שניתן למצוא במיין קמפף". וונקה הוסיפה כי יתכן והספר יוכנס לתכנית הלימודים בבתי הספר בעתיד, זאת לאחר שבאפריל האחרון התקיים על כך דיון בפרלמנט הבווארי. על אף שהדיון טרם הוכרע ואף על פי שמעמדו החוקי של הספר שנוי במחלוקת, המליצה שרת החינוך למורים בגרמניה להשתמש בספר בשיעורי היסטוריה ולהדגים איתו כי היטלר לא הסתיר את תכנית ההשמדה שלו.

הדפסת הספר אז והיום

היטלר כתב את "מיין קמפף" בעודו יושב בכלא, לאחר שנידון ב-1923 לחמש שנות מאסר במצודת לנדסברג על חלקו בניסיון ההפיכה נגד ממשלת רפובליקת ויימאר. את הספר הכתיב היטלר לעוזרו רודולף הס במהלך תשעת החודשים שבהם ריצה את מאסרו. הספר פורסם לראשונה ביולי 1925, אך הפך לרב מכר רק לאחר הצלחתו של היטלר בבחירות לרפובליקה שנערכו באוקטובר 1930. לאחר עליית היטלר לשלטון ב-1933 הספר תפס תאוצה אדירה ונמכר במיליוני עותקים מדי שנה. בתריסר שנותיה של גרמניה הנאצית הופץ הספר ביותר מעשרה מיליון עותקים, ונחשב אז בעיני גרמנים רבים לספר היסטוריה הנאמן לאמת. הספר שימש כחומר לימודי בבתי הספר ובאוניברסיטאות וחברי המפלגה הנאצית נדרשו לרכוש אותו. בניגוד לדעה הרווחת, הספר איננו מכיל אך ורק ציווים אידאולוגיים. היטלר שיבץ בספר את סיפורו האישי, לצד גרסתו המניפולטיבית להיסטוריה הגרמנית. את ההיסטוריה מתאר היטלר כמלחמת גזעים, בה משמש הגזע היהודי כגייס חמישי.

לאחר מלחמת העולם השנייה אסרה ממשלת בוואריה על הדפסת הספר והחרימה מיליוני עותקים שנשמרו מאז במחסן. לאחר שהודפס "מיין קמפף" בשוודיה ב-1992, ניסתה ממשלת בוואריה למנוע את הדבר בצעדים משפטיים. בית המשפט העליון השוודי פסק בשנת 1998 כי מאחר שבוואריה כיום אינה המשך ישיר של המדינה הבווארית שמלפני מלחמת העולם השנייה, אין לה זכויות בספר, ומכיוון שבית ההוצאה שהדפיס את הספר בשנות השלושים אינו קיים עוד, ניתן לראות במיין קמפף ספר שאין עליו זכויות יוצרים. תביעתה של ממשלת בוואריה נדחתה, והמפיץ בשוודיה (מתנגד מוצהר לנאציזם) הורשה להמשיך בהפצת הספר.

בהולנד נאסר למכור את הספר אך החזקה בו והשאלתו לאחרים מותרת. בשנת 1997 הסבירה הממשלה ההולנדית לפרלמנט כי אם תצא מהדורה מדעית, שתימכר לצורכי מחקר, לא יינקטו הליכים נגד המפיצים.

בשנת 1999 מרכז שמעון ויזנטל תיעד אתרי אינטרנט מרכזיים כ"אמזון" ו"בארנס אנד נובל" המוכרים את הספר בגרמניה, בניגוד לחוק. יש לציין כי הספר זמין באינטרנט בשפות שונות באתרים רבים.

בינואר 2016 יצאה למכירה גרסתו המדעית של הספר בגרמניה, וכבר בפברואר העיתון "דר שפיגל" דירג אותו במקום ה-2 ברשימת רבי המכר, בקטגוריית Non-fiction. באפריל כבש הספר את ראש רשימת רבי המכר של "דר שפיגל" הנחשבת לאמינה ביותר בגרמניה. במהלך השנה יצאו 5 הדפסות שונות של הספר, שנמכר ב-85,000 עותקים. ברשימת רבי המכר השנתית של "דר שפיגל" דורג הספר במקום ה-10. באתר "אמזון" הספר מדורג במקום ה-79 בגרמניה. ההדפסה השישית של הספר, שאזל שוב מהמדפים, צפויה לצאת בעוד כשבוע.

קל מאוד להשיג בימינו עותקים של מיין קמפף בשפות שונות באתר "אמזון". הספר נמכר באתר בגרסאות שונות באנגלית או גרמנית ב-10$. הגרסה הגרמנית הספציפית שמכרה 85,000 עותקים, נמכרת במחיר גבוהה בהרבה: 69$-169$. הספר נמכר בחנויות במחיר 59 יורו (240 ש"ח) וזאת למרות שעלות ההדפסה המשוערת של כל עותק עומדת על 15 יורו לכל היותר. ניתן להסיק מכך כי ההוצאה לאור הרוויחה ממכירת הספר כ-3,825,000 יורו (יותר מ-15 מיליון ש"ח) לפני תשלום אחוזים מהמכירות לרשתות השיווק. בשורה התחתונה, גם אם רשתות השיווק לקחו אחוז גדול מהרווחים, עדיין מדובר בכסף רב שנכנס לכיסו של המו"ל – "אינסטיטיוט פור זייטגשישטה" (המכון להיסטוריה עכשווית). באתר המכון נטען כי הם מכניסים את הרווחים מהספר לקרן ייעודית שמטרתה להלחם בפשעי הרייך השלישי. המכון מוסיף וטוען כי מיהר להיות הראשון שמוציא את הספר על מנת להצליח להתחרות ב"אנשי עסקים" שביקשו לגרוף רווחים מהספר. עוד נטען כי "אנשי עסקים רבים גורפים רווחים גדולים מגרסאות אחרות של הספר המופצות באינטרנט". יש לציין כי האדם האחרון שהתעשר ממכירת הספר "מיין קמפף" הוא אדולף היטלר, אשר לקח לכיסו הפרטי את הרווח ממכירת מיליוני עותקים.

האידאולוגיה הנאצית

"הנער היהודי, שחור השער, אורב במשך שעות כששמחה שטנית על פניו, לנערה תמימה, מטמא אותה בדמו וכך גוזל אותה מעמה. בכל הדרכים הוא מנסה להשחית את התשתית הגזעית של העם שבכוונתו להכניעו. וכפי שהוא עצמו משחית במכוון נשים ונערות, איננו נרתע מלהרוס את מחיצות הדם בפני אחרים. היו אלה והינם היהודים, שהביאו את הכושי אל גדות הריינוס, במטרה הנסתרת והברורה להרוס את הגזע הלבן השנוא ולהורידו מרמתו התרבותית הפוליטית, על-ידי המימזור הבלתי נמנע, ובעצמם לעלות לדרגת שליט." (אדולף היטלר, מיין קמפף)

שורשי תורת הגזע ניטעו בספרד הקתולית כבר במאה ה-15, והגיעו לשיאם בגירוש ספרד. כבר אז נכתבו ספרים ונחקקו חוקים שמטרתם להקנות משמעויות דֶמוֹנִיוֹת לכל צאצא יהודי. אלא שרק במאה ה-18 החלו מדענים לחתור כנגד אחדות המין האנושי, ולטעון כי הלה מורכב מגזעים גזעים הנאבקים על הישרדותם. רבים מהפילוסופים הידועים ביותר של תרבות המערב המודרנית, האמינו בתורות גזע דומות לזו של היטלר. "קשה לתפוס את המרחב המפריד בין הקוף לכושי" (וולטר, 1769). "הכושי לא מסוגל להגיע לרמת תבונה כמו של האירופאים" (סן-סימון, 1803). "הציוויליזציה והתרבות הגבוהה ביותר, להוציא את ההינדואים העתיקים והמצרים, נמצאת באופן ייחודי בקרב הגזעים הלבנים" (שופנהאואר, 1851). בספרו 'מסה על אי השוויון בין הגזעים האנושיים' (1855), סיווג הרוזן, ארתור דה גובינו, את הגזעים לעליונים ולנחותים, כשהנחותים הם הצהובים: החומרניים והלא יצירתיים, והשחורים: הגסים וחסרי האינטליגנציה. גובינו טען כי היהודים התדרדרו בשל התערבותם עם "אלמנטים שחורים". עוד בטרם חזר דרווין לאנגליה ממסעו המפורסם, כתב חברו הפילוסוף, הרברט ספנסר, כי רק הכשירים ביותר מבין העמים ישרדו, כי זוהי דרכו של הטבע. יציאתו לאור של "מוצא המינים" (דרווין, 1859) סיפק כלים מדעיים חדשים לביסוס הגזענות. סוציולוגים, אנתרופולוגים, ביולוגים, בלשנים, רופאים, פסיכולוגים ופילולוגים; כולם עסקו בפיתוח האאוגניקה (השבחת הגזע) שהפכה לאחד המדעים הפופולריים ביותר במחצית השנייה של המאה ה-19.

מטרת האאוגניקה היתה לטהר את החברה מן הנחותים, וזאת על ידי סיווג מדויק של הגזעים ותתי הגזעים וחשיפת מאפיינים גזעיים נסתרים בקרב בני התערובת. חוקרים רבים, בני אומות מערב אירופה, האמינו כי "הכחדת הגזעים הנחותים היא האמצעי לשפר את האנושות" (בודישון, 1847). "ייתכן שהאפריקאים יושמדו. עלינו ללמוד להביט בתוצאה זו בקור רוח. היא מדגימה את חוק הטבע המיטיב, שעל פיו החזק צריך לטרוף את החלש" (ריד, 1863). גם דרווין עצמו, שהיה זהיר בניסוחיו, טען כי המאבק המתמיד בין "הגזעים הנחותים" או "הפראים" לבין "השורדים" ו"השולטים" הוא היחיד המסוגל למנוע את התנוונות האנושות. "טיהור הגזע" היה לאידיאל נפוץ בקרב האליטה החברתית והאקדמאית של החברה. על מנת להגיע להיגיינה גזעית, האמינו המדענים, לא מספיק להפריד את השחורים, האדומים והצהובים מהלבנים אלא צריך לבודד את בני התערובת ואת הפגומים ולמנוע מהם להתרבות. היהודים היוו איום גדול במיוחד לטוהר הגזע שכן, לפי חוקרים רבים "בני תערובת" הם. שילוב של דם מהמזרח שחדר למערב והתערבב בו. ברוח זו כתב הצורר אדולף היטלר את "מיין קמפף".

מוסר כפול

עלייתו המחודשת של הספר "מיין קמפף", גם אם מדובר בגרסה ביקורתית שמטרתה להתנגד לאידאולוגיה הנאצית, מעלה חשש בקרב היהודים. ניתן לשער כי המוציא לאור איננו מעוניין ברעתנו, ובימינו ממשלת גרמניה מחבקת את מדינת ישראל. אלא שעלייתן של מפלגות ימין קיצוני, בעלות אידאולוגיה אנטישמית, באוסטריה, גרמניה, צרפת, ובריטניה, מהווה סכנה ברורה לעם היהודי. הספר שהודפס והופץ כיום ממניעים אנטי-נאצים עשוי לשמש ולחזק דווקא את הנאצים. מי יודע מה מסתתר בראשם של 85 אלף הרוכשים?

מפלגות הימין הקיצוני בגרמניה ובאוסטריה טרם השתמשו בציטוטים מהספר. מפלגות אלה מנסות בעשור האחרון לעדן את האידאולוגיה האנטישמית שלהן וממעטות להתבטא נגד יהודים. אך מעבר לנאומים התקינים הנישאים על דוכנים מכובדים, ברור כי הרגשות האנטישמיים גועשים בקרב ציבור הבוחרים של אותן מפלגות. תפוצתו של הספר, בגרסאות מבוקרות ובלתי מבוקרות, עלולות להכניס את תכניו לשיח המתרחש מאחורי הקלעים, "במרתפי הבירה" של זמננו. נראה כי לא רחוק היום בו תחזור התורה האיומה שהוא מייצג להיות תפיסה לגיטימית. ועלינו היהודים, מי ישורון.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!