הביטוי "זמן זה כסף" הוא סוג של אקסיומה שקשה לערער עליה: כעובדים, התשלום שאנחנו מקבלים נקבע בדרך כלל לפי זמן העבודה שלנו, וכצרכנים, אנחנו משלמים על שירותים רבים לפי זמן השימוש. אבל אלפי החברים ב"קהילות הזמן" בישראל בחרו לעצב לעצמם חוקי משחק אחרים, שבהם הכסף יוצא מהמשוואה: במקום זמן תמורת כסף ולהיפך, הם מנהלים קשרי חליפין של זמן תמורת זמן. רוצים שעה של מסאג' מרגיע? אין בעיה – העניקו בתמורה שעה של לימוד תפירה. האם מדובר בשיטה כלכלית חדשה, בדרך להתחדשות הקהילה או בבמה להעצמה אישית? לחברי הקהילות יש תשובות שונות, והם ישמחו לשתף אתכם ברעיון.

בנק הזמן הוא בנק קהילתי מקומי, שבמקום להפקיד ולהוציא כסף, החברים בו מחליפים זמן. הרעיון הבסיסי הוא שכל עבודה נמדדת בזמן העבודה שלה בלבד, ללא קשר למהות העבודה. שעת עבודה בדיקור שווה לשעת בישול ששווה לשעת פיתוח קול. לכל חבר או חברה בבנק יש חשבון בנק, והוא נהיה בעל עסק שנותן שירותים מכל סוג אפשרי – החל מסיוע מקצועי כגון ייעוץ משפטי, רפואה, קוסמטיקה, ספורט, חינוך, ועבודה על מחשב, ועד לתחביבים כמו לימוד צילום, תפירה, עריכת תמונות, תיקשור וספורט. לעתים ניתן למצוא גם שירותים ייחודיים יותר: בבנק הזמן של מאמאטיים, המגדיר עצמו כ"בנק לאמהות ברוח הטבע", יש אפילו שירות של הוצאת כינים מהראש.

גדעון ברוידא הוא ממקימי בנק הזמן בירושלים, הראשון שהוקם בישראל, ועומד כיום בראשו. "נדבקתי בחיידק של בנק הזמן לפני 15 שנה", הוא מספר, "הייתי פעיל במנהל הקהילתי בשכונת טלביה ואיילה וול, אז סטודנטית צעירה לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, יזמה את הרעיון כחלק מעבודת גמר התואר שלה וחיפשה מתנדבים. היא היתה מלאת אש, כריזמטית וממוקדת, והדביקה אותנו בחיידק הזה. התחלנו לגשש מה זה הרעיון הזה, ותוך כדי עבודה הבנו שזה גאוני. אין אדם שלא יכול לתת משהו ושלא צריך משהו. התחלנו מכלום, איילה עשתה שיווק מדהים לרעיון וקיבלנו תקציב לשלוש שנים לקדם את זה.

"לא התחלנו לפעול באזורי רווחה אלא דווקא באזור בריא כלכלית – טלביה, רחביה, קרית שמואל. הבנק שגשג ואמרנו בסדר, נישאר שם. פתאום אנחנו מקבלים טלפון מקריית מנחם, שזה אזור 'מתמודד', שם הקמנו את בנק הזמן השני וגם הוא הצליח. ההפתעה הכי גדולה היה הטלפון משכונת הר נוף, שזו שכונה חרדית. הם אמרו שיש בשכונה המון גמ"חים ופעילויות נפלאות של התנדבות וחסד, אבל נוצרו בתוך הקהילה שני רבדים – המקבלים והנותנים, המצווה לתת והמצווה לקחת. אנשים בקהילה התרגלו שהם נחשבים אלו שמקבלים, בלי מנגנון שמוציא החוצה את הדרך לתת בחזרה. הם הבינו שבנק הזמן זה ההזדמנות להוציא מהאנשים האלה גם נתינה, וכבר 12 שנים שיש שם בנק זמן, בעיקר לנשים. היום יש בירושלים יותר בנקים חרדיים מחילוניים."

 גדעון ברוידא, מייסד בנק הזמן בישראל (מימין) עם אדגר קאהן, מייסד בנק הזמן בארה"ב, 2008 (צילום: באדיבות גדעון ברוידא)

גדעון ברוידא, מייסד בנק הזמן בישראל (מימין) עם אדגר קאהן, מייסד בנק הזמן בארה"ב, 2008 (צילום: באדיבות גדעון ברוידא)

לכל אחד יש מה לתת

עם ההצלחה בירושלים החל גדעון להפיץ את רעיון בנק הזמן גם מחוץ לגבולות הבירה, וכיום מתקיימים בכעשרים יישובים בישראל קהילות זמן פעילות. "אני נוסע בכל הארץ ומפיץ את הבשורה, אם אני אחשב שעות אני לא אצא מזה, אני פשוט רוצה שאנשים ידעו על בנק הזמן". אחד מהיישובים אליהם הגיע גדעון הוא קרית טבעון, שבו הוקם בנק זמן בן מאה חברים שיציין השנה ארבע שנים להקמתו. הבנק פועל בשיתוף המתנ"ס המקומי, ביוזמתו של ישי אברמס, תושב המקום.

הלה צבי, תושבת קרית טבעון ופעילה בבנק הזמן ביישוב, מציעה את סיפורה האישי כדוגמה לפוטנציאל ההתפתחות האישי שבבנקי הזמן. "אני גיליתי בעצמי דברים שאני יכולה להציע", היא אומרת, "אני סורגת, אז הצעתי הדרכה בסריגה והעברתי קורס בנושא, שממנו למדתי בעצמי איך ללמד סריגה. הצעתי לאנשים עזרה בכתיבה ובניסוח. לפני בנק הזמן למדתי פיתוח קול, אז הצעתי שירה, ושרתי באירוע של בנק הזמן בליווי של חבר נוסף בבנק. היום אני מרגישה שזה חלק ממני, ואני חלק מזה. גם כשרציתי לקחת פסק זמן, לא הצלחתי להשתחרר מזה. זה פשוט כיף."

מה ההבדל בין בנק הזמן להתנדבות? 
גדעון: "בנק הזמן הוא ממש בנק, לא פרויקט של מחויבות חברתית. בשונה מהתנדבות, שבה את עושה דברים למען מישהו אחר, בבנק הזמן את עוזרת למישהו וגם מאפשרת לו לעזור למישהו או לקהילה בחזרה. יש פה חסד כפול – פעם אחת את עושה חסד בעצמך ובפעם השנייה את גורמת לאדם אחר להיכנס למעגל הפעילות. המסר הוא שאתה בדיוק כמוני, ולכל אדם יש משהו לתת. אנחנו נותנים ערך לאדם על ידי כך שהוא מקבל ונותן. בחמש עשרה השנים שאני מפעיל את בנקי הזמן, לא מצאתי מישהו שאין לו מה לתת בחזרה."

הלה: "השיטה של בנק הזמן מעלה את הערך של מה שאתה נותן, כי מישהו מוכן לשלם על זה. אתה יכול לממש דברים שלך, כישרונות, חלומות, כישורים שאולי לא הצלחת לבטא אותם בעולם ויש לך חממה כזאת שבה אתה מקבל הכרה, תמורה, תוקף."

גדעון: "הבדל נוסף בין התנדבות לבנק הזמן הוא שמבנה הבנק דורש מכל חבר לא רק לתת אלא גם לקבל. אתמול הייתה לי שיחה עם חבר בנק הזמן שמדריך על חליליות ועושה שיעורי תיאטרון, על זה שהוא צובר יותר מידי שעות ולא מקבל שעות מאחרים בחזרה. הסברתי לו שאם אתה רק נותן ולא לוקח חזרה, אתה בעצם אומר לקהילה 'אני לא רוצה מכם שום דבר'. ההתנדבות הזאת של נתינה בלי לקבל היא לא טובה לבנק. הבנק לא מאפשר לאנשים רק לתת אם הם לא מקבלים, כי הם לא מזרימים פעילות."

יתרתך בחשבון: 3 שעות

כשאדם מעוניין להצטרף לבנק, הוא נפגש לראיון עם אחד מחברי הצוות. "בראיון הוא מבין שמה שאנחנו רוצים זה רקע כללי עליו, בדגש על מיהו ומהם ה'נכסים' האישיים, האנושיים שלו. זה דבר שאף אחד לא עבר בחיים – ששואלים אותך מה אתה יכול לתת לאנשים אחרים, ולוקח לאנשים זמן להבין מה רוצים מהם. בנוסף מסבירים לאדם את כללי המשחק ורואים שזה מתאים לו. לכן שלב הראיון הוא קריטי."

בסיכום הראיון יוצאים עם רשימה של דברים שהחבר רוצה לקבל ודברים שהוא יכול לתת. הנתונים מוזנים לתוכנה שדרכה ניתן למצוא התאמות בין מה שהחבר צריך ומה שלחברי הבנק יש להציע, ולהיפך. "אם מישהו רוצה שחמט, נכנסים למחשב, מוצאים מישהו שמלמד שחמט וישר משבצים. על המקום, תוך כדי ראיון. מתארים לו את האדם השני, שולחים אותו למישהו אחר ועושים חיבור – מספרים לו על האדם האחר כהכנה למפגש, כדי שזה יצליח כמה שיותר בייצור שעות לבנק". לאחר הראיון הופך המצטרף לחבר מן המניין בבנק. יש לו "חשבון זמן" שבו הוא יכול לצבור שעות בפעילות למען חברים אחרים, ולפדות אותן בתמורה לפעילות שחבר אחר יבצע למענו.

"השיטה של בנק הזמן מעלה את הערך של מה שאתה נותן, כי מישהו מוכן לשלם על זה". הלה צבי (משמאל) וישי אברמס, יוזם ורכז בנק הזמן בקרית טבעון. (צילום: בנק הזמן קרית טבעון)

"השיטה של בנק הזמן מעלה את הערך של מה שאתה נותן, כי מישהו מוכן לשלם על זה". הלה צבי (משמאל) וישי אברמס, יוזם ורכז בנק הזמן בקרית טבעון. (צילום: בנק הזמן קרית טבעון)

התבוננות ברשימת השירותים שמציע בנק הזמן בקרית טבעון מציגה מגוון רחב ביותר של אפשרויות, המבוסס על כישוריהם ורצונותיהם של החברים. החל מלימוד אנגלית לילדים, קריאה בקריסטלים, סידור מחסן, האכלת חיות שבעליהן בחופשה, שותפים להליכה, הסעה לסופר, ייעוץ פנג שווי, ייעוץ עסקי, אפיית עוגה, תיקונים בבית, גינון וכתיבת מסמכים. "העיקרון האחד הקובע בבנק הזמן הוא ששעה שווה שעה. נתת למישהו שעה, נרשמת בחשבונך שעה קרדיט ולהיפך. אתה לא יכול להגיד 'הזמן שלי שווה יותר', כי הזמן שווה לכולם. אתה לא ממש סוחר בזה אלה משתמש בצורה שוויונית."

אופן ההתנהלות והתיווך בתוך בנק הזמן משתנה מקהילה לקהילה. ישנם בנקי זמן המתנהלים באמצעות תוכנה אינטרנטית המקשרת בין החברים ומאפשרת לכל אחד לבצע עיסקאות זמן. בקהילות אחרות חברי הצוות הם המתווכים בין החברים, לצד ערוצי העברת מידע נוספים כגון קבוצת פייסבוק לחברי הקהילה וידיעון חודשי עם הצעות של החברים השונים. "לתיווך של חברי הצוות יש יתרונות", אומרת הלה, "הם מכירים אישית את החברים ויכולים להתאים ביניהם, והם גם יכולים להתקשר לבירור מקדים עם חבר שהציע משהו כדי לבדוק אם הוא זמין כרגע, וכך נחסכת מהמבקש תשובת ה'לא'. מצד שני, גם התקשורת הישירה והמידית בין החברים היא דבר חיובי." בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2016 החליפו מאה חברי הבנק בקרית טבעון 160 שעות ביניהם – כלומר הממוצע עומד על החלפה של פחות משעה בחודש לכל חבר.

מאחר שמדינת ישראל לא אימצה עדיין את מודל כלכלת הזמן במלואו, הפעילים זקוקים גם לכסף כדי לקיים את היוזמה. בירושלים ובמקומות נוספים הקצו המרכזים הקהילתיים בעיר תקן של רכז בשכר לכל בנק זמן. הרכז אחראי לפרסום, לרישומים, לראיונות ולניהול צוות המתנדבים המפעיל את הבנק. בקרית טבעון, לעומת זאת, כל הצוות פועל תמורת שעות בלבד. "הרכזים הם בתשלום כי אנחנו רוצים שיקחו אותנו ברצינות", אומר גדעון, "אני מתחום הבנקאות ואני יודע שאם לא משלמים למישהו אז הוא לא שווה משהו, זה לא רציני. מתחילים מרבע משרה וזה מתרומם משם."

סדנת אפייה בבנק הזמן בירושלים (צילום: בנק הזמן ירושלים)

סדנת אפייה בבנק הזמן בירושלים (צילום: בנק הזמן ירושלים)

הדיבידנד הקהילתי

מלבד חילופי שעות בין חברים יחידים, כוללת "כלכלת הזמן" גם אפיק פעילות קבוצתי, המאפשר להרחיב את כלכלת הבנק לכיוונים כמו סיוע לקהילה הסובבת. כך מציעים חברים המעוניינים בכך סדנאות וקורסים בנושאים שונים, שחברים אחרים יכולים להשתתף בהם. בקריית טבעון מתגאים בשיעורי אנגלית, לימודי ברידג', קורס מזון חי, קבוצת הורים למתבגרים, קורס עיסוי, סדנת התאמת בגדים ופאנל בנושא גישות שונות לחג הפסח. מאחר שגם כאן נשמר העיקרון של "שעה שווה שעה", כל משתתף בסדנה משלם על שעת השתתפות, אך מנחה הסדנה זוכה בשעה אחת בלבד על העברתה ושאר השעות מועברות לבנק. לשם הדוגמה, כאשר אחת החברות מעבירה סדנה בת שעתיים לשמונה אנשים, כל אחד מהמשתתפים יחויב בשעתיים מחשבונו האישי, אך המנחה תקבל זיכוי עבור שעתיים בלבד ו-14 השעות הנוספות יילכו לקופת הבנק.

מעבר למפגש הקבוצתי עם חברים נוספים בקהילה, הפעילות הזו מכניסה למחזור הדם של הבנק "שעות" רבות שצוות הבנק יכול להקצות למטרות שיבחר – החל משעות עבור צוות המתנדבים שמפעיל את הבנק, דרך אימוץ ארגונים בקהילה שזקוקים למתנדבים ובנק הזמן מממן את השעות שלהם. גדעון מספר שכשאחד מתושבי השכונה אושפז לתקופה ארוכה בבית חולים, בבנק הזמן העבירו שעות שנצברו לחברים שביקרו אותו באופן קבוע.

(צילום: בנק הזמן קרית טבעון)

(צילום: בנק הזמן קרית טבעון)

בעולם שבו אנשים שחיים באותו מרחב גיאוגרפי אינם מקיימים בהכרח קהילה, לבנקי הזמן יש מה להציע. "יש סיפורים על משפחות שהתייצבו כלכלית מפעילות בנק הזמן. יש עולים חדשים שבאים לארץ עם ידע והכשרה ולא יודעים איפה להתחיל. בנק הזמן הוא עבורם מקום להתחיל להתנסות. אני אתן שעות על מיומנות שלי, אעשה עליכם סטאז', ואחר כך אפתח קליניקה ואגייס קליינטורה מבנק הזמן. לא מעט עסקים התפתחו כך. אז מה יצא? מישהו נהנה, מישהו נתן את השירותים שלו, וקלטנו עולה שפתח עסק בישראל. דוגמה נוספת היא שעל בסיס ההיכרות בין אנשים בבנק הזמן יצרנו היערכות לשעת חירום. בזמן רעידת אדמה יש לנו כבר שיבוץ מוכן – משה יבקר את רבקה, כי הוא מכיר אותה בשגרה ויודע שהיא זקוקה לחמצן ויש לה כלב. אז הם מתכננים מראש לאן הם הולכים בזמן חירום. בנק הזמן כבר ערוך."

החזון: הון חברתי מחליף הון כלכלי

בנקי הזמן החלו לפעול בצורתם הנוכחית ביפן של שנות השבעים, ביוזמתה של הפעילה היפנית טרוקו מיזושימה. בשנות השמונים הוקמו בנקי הזמן הראשונים במדינות המערב, כאשר בארה"ב הוביל את הפרוייקט עורך הדין ופעיל זכויות האדם אדגר קאהן.  "בנקי הזמן בעולם זה דבר רציני", מספר גדעון, "ב-2008 הייתי בכנס בויסקונסין של פעילי בנקי זמן. היו שם 400 אנשים מ-35 מדינות, שעסקו בצדדים החברתיים, המשפטיים, והפסיכולוגיים של התופעה. בארה"ב בנקי הזמן הם ממוקדי מטרה – למשל בנק שמטפל באסירים משוחררים או בקשישים. יש שם בנקים שמייתרים את הצורך בשירותי הרווחה. לפני שבנק הזמן הגיע לויסקונסין, 71 אחוז מהאסירים שם חזרו לכלא לאחר שהשתחררו, ועכשיו רק 45 אחוז חוזרים. זה חוסך המון כסף. הם סיפרו על קשישים בודדים שבחגים היו מתאשפזים בבתי חולים כדי לא להיות לבד. לאחר שהוקם בנק הזמן התופעה כמעט נעלמה, כי הם נכנסו לתוך קהילה."

גדעון חולם על הגשמת הפוטנציאלים העתידיים של בנק הזמן. "הייתי רוצה שנצליח להפנות משאבים גם לטובת חיסכון בכסף. לדוגמא סופרמרקט שמוזילים את המחירים בו על ידי שעות בבנק הזמן. אני רוצה שכשזוג צעיר לוקח משכנתא וחושב איך להתנהל כלכלית, הם יוכלו לבסס את הכלכלה שלהם גם על בנק הזמן. שבכל מינהל קהילתי בירושלים יהיה בנק זמן, ושהעיר כולה תהיה בנק זמן אחד גדול. לחבר את האנשים אחד לשני דרך ערבות הדדית."