בית ד' באליפות אפריקה בכדורגל, שתתחיל היום (שבת), יפגיש כמה מהנבחרות המסומנות כמועמדות לזכייה, אך נחלו אכזבות מרות באליפויות האחרונות – מה שיביא אותן לגבון רעבות ומפחידות מתמיד. גאנה משופעת הכוכבים והאגו, עם אברהם גרנט על הקווים, תנסה לעשות את הצעד הנוסף הדרוש לה לשבירת בצורת של שלושים וחמש שנים ללא זכייה. מול נבחרת מצרים עם מוחמד סלאח בכושרו הנוכחי ונבחרת מאלי מלאת הכישרונות, זה לא יהיה כל כך פשוט. במקביל, תנסה אוגנדה להגן על כבודה ולשבש לכולן את התכניות. משחקי בית ד' יחלו ביום שלישי הקרוב (17.1) אז ייפגשו ב-18:00 (שעון ישראל) גאנה מול אוגנדה, וב-21:00 ישחקו מאלי ומצרים. כל משחקי הבית יתקיימו באיצטדיון פור ז'נטיל שבעיר… פור ז'נטיל (15,000 מקומות).

נבחרת גאנה – כוכבים ומזלות

דירוג פיפ"א: 53
כינוי: "הכוכבים השחורים"
זכיות בעבר: 1963, 1965, 1978, 1982

גאנה היא רפובליקה דמוקרטית השוכנת במערב אפריקה, לחופו של האוקיינוס האטלנטי. אוכלוסייתה מונה כ-23.4 מיליון נפש, והיא משופעת במכרות זהב ונופים מרהיבים. זה כמה עשורים שהכדורגל בגאנה הוא פס ייצור של כוכבים לקבוצות הגדולות באירופה, אבל כנבחרת היא סובלת מחוסר מזל ומאז משנת 1982 לא הצליחה לזכות בגביע. באליפות הקודמת הגיעה גאנה לגמר אך הפסידה בפנדלים לחוף השנהב.

כסגנית אלופת היבשת, גאנה היא אחת הנבחרות שימשכו את מירב תשומת הלב, ולא בכדי: את נבחרת "הכוכבים השחורים", אותה מאמן שגרירנו באליפות אברהם גרנט, מובילים השמות הגדולים בכדורגל האפריקאי. בין היתר משחקים בה שחקנים מהמועדונים הגדולים בעולם, וביניהם החלוץ הוותיק אסמואה ג'יאן מאל אהלי (שיחק השנה בשנחאי), הכוכבים העולים של הנבחרת באבא רחמן משאלקה ודניאל אמארטי מאלופת אנגליה לסטר, כריסטיאן אטסו מניוקאסל והאחים ג'ורדן אייוו מאסטון וילה ואנדרה אייוו מווסטהאם. הגנאים מגיעים במטרה מוצהרת לזכות בגביע, למרות שתוצאותיהם עד כה במוקדמות המונדיאל לא מעודדות.

מי שיצטרך לעמוד בלחץ הזה הוא אברהם גרנט, שזו לו אליפות אפריקה השנייה, אחרי שאת האליפות הקודמת סיימה גאנה בתוצאה 9:8 בדו-קרב פנדלים לחוף השנהב. גרנט, הידוע בזכות המזל המיוחד שלו, ינסה להתמודד עם הביקורת סביבו, ולקראת סיום חוזהו בנבחרת גאנה ישמח לסיים את דרכו עם מתנת פרידה מתוקה.

שוערים: רזרק ברימה (קורדובה, ספרד), אדם קוורסי (רוזנבורג, דנמרק), ריצ'ארד אופורי (ווה אולסטראס, גאנה), פטאו דאודה (אנימבה, ניגריה).

הגנה: אנדי יאדום (בארנסלי, אנגליה), ג'ונתן מנסה (קולומבוס, ארה"ב), באבה רחמן (שאלקה, גרמניה),דניאל אמרטי (לסטר, אנגליה), אדווין גייאמה (אורלנדו פיירטס, דרא"פ), ג'ון בוי (סיבאספור, טורקיה), האריסון אפול (קולומבוס, ארה"ב)

קישור: מובארק ווקאסו (פנאתינאייקוס, יוון), עמנואל אגיאמנג באדו (אודינזה, איטליה), אפרייה אקוואה (טורינו, איטליה), כריסטיאן אטסו (ניוקאסל, אנגליה), אנדרה אייוו (ווסטהאם, אנגליה), פרנק אצ'אמפונג (אנדרלכט, בלגיה), אבנזר אופורי (א.י.ק, שבדיה), סמואל טטה (לייפרינג, אוסטריה), תומאס פארטיי (אתלטיקו מדריד, ספרד)

חלוצים: אסמואה ג'יאן (אל אהלי, איחוד האמירויות), ג'ורדן אייוו (אסטון וילה, אנגליה), מאג'יד וואריס (לוריין, צרפת), אבנזר אסיפואה (סיון, שוויץ), ברנרד טרקפטי (שאלקה, גרמניה)

מאמן ראשי: אברהם גרנט (ישראל)

נבחרת מצרים – שובם של הפרעונים

דירוג פיפ"א:  36
כינוי: "הפרעונים"
זכיות בעבר: 1957, 1959, 1986, 1998, 2006, 2008, 2010

שכנתנו מדרום היא אחת מאימפריות הכדורגל האימתניות ביותר באפריקה. מצרים היא שיאנית הזכיות באליפויות אפריקה לדורותיהן, שבמאזנה לא פחות משבע זכיות, שלוש מתוכן ברצף בין השנים 2006-2008, והאחרונה מביניהן ב-2010. למרות הרזומה המרשים, מצרים לא הגיעה להישגים גדולים בשנים האחרונות – כאשר לשלושת הטורנירים האחרונים היא כלל לא העפילה, מסיבות שאינן בהכרח קשורות לספורט.

הסיבות לקריסת הכדורגל המצרי בשש השנים האחרונות קשורות בעיקר לאירועים הסוערים שעברו על המדינה מבחינה פוליטית וחברתית. בינואר 2011 החלו ההפגנות בכיכר תחריר בקהיר נגד הנשיא חוסני מובראק, שהובילו להתפטרותו ולהשתלטות הצבא על המדינה. ביוני 2012 נבחר מוחמד מורסי מהאחים המוסלמים לנשיא, אולם הודח מהשלטון כעבור שנה ע"י הצבא והרמטכ"ל עבד פתח א-סיסי נבחר לנשיא החדש. לאוהדי הכדורגל במדינה היה תפקיד משמעותי בתהפוכות שעברו על מצרים: ב-1 בפברואר 2012, במהלך משחק ליגה בפורט סעיד בין אל מסרי לאל אהלי, התפתחו מהומות שבמהלכן נהרגו 74 אוהדים ועוד כ-500 נפצעו. כמעט כל ההרוגים היו אוהדי קבוצת אל אהלי, שהיו מהבולטים בהפגנות כנגד שלטונו של מובראק ותרמו לא מעט לנפילתו. בעקבות אירועי פורט סעיד החליטה ממשלת מצרים לעצור את כל פעילות הכדורגל במדינה למשך שנתיים, ולהשבית את הליגה לשנה. רק המשחקים הבינלאומיים המשיכו להתקיים במסגרת הנבחרות הלאומיות וגביעי אפריקה, אבל כל משחקי הבית התקיימו ללא קהל, או עם מספר מצומצם מאוד של צופים.

אחרי שנתיים של חוסר פעילות חודשה הליגה בעונת 2013/14 במתכונת מצומצמת, כאשר כל המשחקים מתקיימים מול יציעים ריקים. התקופה הארוכה בה לא הייתה פעילות סדירה פגעה באופן קשה בנבחרת הלאומית, ובכלל בזמנים שכאלה הכדורגל נוטה להידחק הצידה. רק בפברואר 2015, כשהשלטון במצרים חש שהמתיחות הפנימית נרגעה ואין סכנה להתפרעויות אלימות במגרשים על רקע פוליטי, הוחלט שהגיע הזמן לאפשר לאוהדים לחזור ליציע.

המציאות החדשה במצרים מכניסה רוח חדשה לנבחרת הלאומית, שמגיעה לאליפות אפריקה חזקה מתמיד –  כי אין כמו טורניר טוב כדי לחזור לקדמת הבמה. לכן אנחנו יכולים להיות בטוחים ש"הפרעונים" יבואו רעבים וחדורי מטרה להחזיר את הכבוד לנבחרתם ולעמם. הם מגיעים עם חבורה משובחת של שחקנים בשיא כושרם, הכוללת את כוכב הנבחרת מוחמד סלאח, חלוצה המצויין של רומא שפתח את העונה בכושר נהדר. מי שיספק לו את הכדורים הוא מוחמד אלנני מארסנל, שיהיה אמון על משחק הקישור. שחקן בולט נוסף שצריך לשים אליו לב הוא רמאדן סובחי, ילד הפלא בן ה-19 המשחק בסטוק סיטי האנגלית, שישתף פעולה עם נציג מוכשר נוסף מההמלכה הבריטית – אחמד אל מוחמדי מהאל סיטי שיתופקד בצד ימין. שחקנים נוספים שישלימו את ההרכב המצרי הם אחמד "קוקה" חאסן שפורח בבראגה הפורטוגלית, מחמוד חאסן ממוסקורן הבלגית ומרואן מוחסן מאל-אהלי, אליהם יצטרפו שחקנים מקומיים מהליגה המצרית, כשהמאמן שינצח על החבורה הזו הוא הארגנטינאי המנוסה הקטור קופר. עם הסגל הרחב וריבוי הכוכבים הנוצצים והאהודים שיגיעו לגבון, למצרים יש סיכוי טוב מאוד להשיב את גדולתה ולחזור בראש מורם לקהיר.

שוערים: אחמד אל שנאווי (זאמאלק), איסאם אל חדארי (ואדי דלגה), מוחמד עוואד (איסמיילי), שריף אקראמי (אל אהלי)

הגנה: אחמד דווידאר (זאמאלק), אחמד אל מוחמדי (האל סיטי, אנגליה), אחמד פאתחי (אל אהלי), אחמד הגאזי (אל אהלי), אלי ג'אבר (זאמאלק), חמאדה טולבה (מארסי), קארים חאפז (לאנס, צרפת), מוחמד עבדל-שאפי (אהלי ג'אדה – סעודיה), עומאר ג'אבר (פ.צ באזל, שוויץ), סאעד סאמיר (אל אהלי).

קישור: עבדאללה אל-סעיד (אל אהלי), אחמד גומא (מארסי), עמר ווארדה (פאנטוליקוס, יוון), איברהים סלאח (זאמאלק), מוחמד חאסן (מוסקורן, בלגיה), מוחמד אלנני (ארסנל, אנגליה), מוחמד איברהים (זאמאלק), טארק חאמד (זאמאלק), רמאדן סובחי (סטוק סיטי, אנגליה).

חלוצים: אחמד "קוקה" חאסן (בראגה, פורטוגל), מוחמד עבדל-מונאים (אהלי ג'אדה, סעודיה), מרוואן מוחסן (אל אהלי), מוחמד סלאח (רומא, איטליה)

מאמן ראשי: הקטור קופר (ארגנטינה)

https://www.youtube.com/watch?v=maXhNQ0jObU

נבחרת מאלי –  הנשרים באים רעבים

דירוג פיפ"א: 60
כינוי: "הנשרים"

הרפובליקה של מאלי שוכנת במערב אפריקה, ומאוכלסת ב-16.5 מליון תושבים ש-90% מהם מוסלמים. לפני 25 שנים ביצעה מאלי מעבר מוצלח ממשטר צבאי למשטר דמוקרטי רב-מפלגתי יציב, ונחשבה לאחת המדינות היציבות ביותר באפריקה – עד להפיכה הצבאית נוספת בשנת 2012. כיום נחשבת מאלי לאחת המדינות העניות בעולם.

נבחרת הכדורגל של מאלי היא אחת השאפתניות שהעפילו לאליפות. "הנשרים", שלא זכו מעולם בטורניר והגיעו בארבעת הטורנירים האחרונים רק עד חצי הגמר, יבואו הפעם רעבים מאוד. סוללת השחקנים המרשימה כוללת את בקארי סאקו מקריסטל פאלאס, יוסוף קונה מליל, אוסמאן קוליבאלי מפנאתינאיקוס, ומעל כולם יתנוסס המגן הגבוה מולה ואגוה מאודינזה האיטלקית. אליהם יצטרפו סמבו יאטברה מוורדר ברמן, מוסטאפה יטאברה מקאראבוקספור ומוסא דומביה מרוסטוב. "הנשרים" של המאמן אלן ז'ירס הצרפתי הם נבחרת מסוכנת מאוד בחלק הקדמי, שלא תהסס לתקוף ולנצל מעידות של מצרים וגאנה, לגנוב בעזרתן את המקום השני בבית – ואחר כך אין לדעת מי יעצור אותם.

שוערים: סומליה דיאקיטה (סטאנד מאלין דה במאקו, מאלי), דג'יגוי דיארה (סטאנד מאלין דה במאקו, מאלי), עומאר סיסוקו (אורליינס, צרפת).

הגנה: אוסמאן קוליבאלי (פנאתינאיקוס, יוון), חאמארי טראורה (ריימס, צרפת), מולה וואגוה (אודינזה, איטליה), סאליף קוליבאלי (ט.פ מאזמבה, קונגו), מוחמד עומאר קונאטה (נחדאת ברקאנה, מרוקו), מחאמאדו אנדייה (טרוייס, צרפת), יוסוף קונה (ליל, צרפת).

קישור: איבס ביסומה (ליל, צרפת), מאמוטו אנדייה (רויאל אנטוורפן, בלגיה), לאסאנה קוליבאלי (באסטייה, צרפת), יעקובה סיילה (מונפילייה, צרפת), סמבה סו (קייסריספור, טורקיה), אדאמה טראורה (מונאקו, צרפת), סמבו יאטברה (וורדר ברמן, גרמניה).

חלוצים: מוסא מארגה (ויטוריה גויימרס, פורטוגל), חאליפה קוליבאלי (גנט, בלגיה), מוסטאפה יאטבארה (קאראבוקספור, טורקיה), בקארי סאקו (קריסטל פאלאס, אנגליה), מוסא דומביה (רוסטוב, רוסיה)

מאמן ראשי: אלן ז'ירס (צרפת)

אוגנדה – למה לא בעצם?

דירוג פיפ"א: 72
כינוי: "העגורים"

המדינה הקטנה ממזרח אפריקה זכורה לנו בעיקר מתוכנית אוגנדה וממבצע אנטבה – אבל ביחס לנבחרת הלאומית, האוגנדים לא נחשבים לשם גדול בכדורגל האפריקאי וינסו בעיקר לעשות בעיות לשאר הנבחרות. ה"עגורים" לא השתתפו באליפות אפריקה מאז 1992, והעפילו אחרי טורניר מוקדמות מוצלח, שבו שובצו בבית קל יחסית וגברו על בוטסואנה ואיי קומורו. את ה"עגורים" יובילו השוער דניס אוניאנגו ממאלודי הדרום-אפריקאית, שמועמד לשחקן השנה באפריקה, לוואגה קיציטו מריו אבה הפורטוגלית, מייק אז'ירה מקולורדו מהMLS, ומי שכדאי לכם לשים לב אליו הוא פארוק מיה בן ה-18, המככב בסטנדרד ליאז' הבלגית. מרבית שחקני הנבחרת משחקים בליגה המקומית, והמאמן הוא מילוטין סרדוג'ביץ' הסרבי. למרות שהוגרלה לבית קשה במיוחד, באוגנדה יקוו להיות הסינדרלה של הטורניר.

שוערים: רוברט אודונגקארה (סיינט ג'ורג', אתיופיה), סלים ג'מאל (אל-מריחה, סודאן), דניס אוניאנגו (מאמלודי סאנדווס, דרא"פ).

הגנה: טימוטי דניס עוואני (ק.ס.ס.א, אוגנדה), ג'וסף אוצ'איה (ק.ס.ס.א, אוגנדה), שאריק באטאמבוז (טוסקר, קניה), דניס איגומה (אל אהד, לבנון), איסאק איסינדה (סיינט ג'ורג', אתיופיה), מורושאיד ג'וקו (סימבה, טנזניה), ניקולאס ג'דאדה (וויפרס, אוגנדה).

קישור: חאליד אוקוצ'ו (בארוקה, דרא"פ), מייק אז'ירה (קולורדו ראפידס, ארה"ב), ג'ופרי קיזיטו (טן קוואנג נין, ויטנאם), וויליאם לוואגה קיציטו (ריו אבה, פורטוגל), טוני מאווג'ה (פ.צ טאודור, איסלנד), חאסן ווסאווה (וויפרס, אוגנדה), מוזס אולויה (האנוי ט.ט ויטנאם, ג'ופרי וואלוסימבי (גור מאהיה, קניה).

חלוצים: ג'פרי מוסא (ברוקה, דרא"פ), פארוק מיה (סטנדרד ליאז, בליגה), יאנוס סנטאמו (אילבס, פינלנד), ג'פרי סרונקומה (ק.ס.ס.א, אוגנדה), מוחמד שאבאן (אונדופראקה, אוגנדה).

מאמן ראשי: מילוטין סרדוג'ביץ'

והנה שער של פארוק מיה נגד קונגו:

https://www.youtube.com/watch?v=hhYCJI_bX4E

התחזית

אם להיות מציאותיים, זו תהיה הפתעה גדולה אם גאנה ומצרים לא יעפילו לשלב הבא. אבל לאליפות אפריקה חוקים משלה, מאלי עלולה לעשות לשתיהן חיים קשים ולאיים על המקום השני, ואוי למי שיספיד את אוגנדה. מה שבטוח, יהיו לנו משחקים צמודים ומלאי יצרים – וכל נבחרת שתעפיל מכאן לשלב הבא, תהיה מועמדת רצינית לזכייה בגביע.