מחקר שנערך בשנת 2013 מצא ש-40% מהמנכ"לים שהרוויחו את הסכומים הגבוהים ביותר בארה"ב במהלך 20 השנים האחרונות, גרמו לאחד הדברים הבאים לפירמה שבראשה עמדו: פשיטת רגל, חילוץ ע"י ממשלת ארה"ב, קנסות עתק והפסד כספי עצום בגלל הונאות לא חוקיות, או שפוטרו עקב ביצועים גרועים (אבל עדיין יצאו עם "מצנחי זהב"). 40% מהמנכ"לים הבכירים בארה"ב שהרוויחו הכי הרבה ב-20 השנים האחרונות היו כישלון או נוכלים. ספרו לי עוד על הקשר בין שכר ותפוקה או על הכישרון והיכולות המובחרות של המנכ"לים הבכירים ביותר בעולם.
מחקר זה מצטרף למחקרים רבים שנעשו בעשור האחרון שמצאו תוצאות דומות. כך לדוגמה, מחקר שנערך בשנים 2008-2010, ופורסם ב-Economist, מצא שאין שום קשר בין שכר המנכ"לים בחברות הגדולות בבורסה האמריקנית, לבין ביצועי אותם מנכ"לים וביצועי הפירמה אותה ניהלו. מחקר אחר שנערך ע"י MSCI, מצא קשר הפוך – המנכ"לים שהשתכרו את המשכורות הגבוהות ביותר בקרב 430 חברות אמריקניות במהלך העשור 2005-2014, הציגו את התוצאות הרעות ביותר, ובאופן כללי המחקר מצא שאין קשר בין שכר המנכ"ל לביצועיו. מחקר נוסף שנעשה באקדמיה, בדק את ביצועיהן של 1,500 חברות בארה"ב לאורך 20 השנים האחרונות, ומצא קשר הפוך מובהק בין שכר המנהל לבין ביצועי המניות. לדברי המחקר, מנהלים שהרוויחו שכר גבוה במיוחד הפסיקו להתייעץ, והיו בטוחים מדי בצדקת דרכם, ולכן טעו יותר. התופעה הפכה למובהקת יותר ככל שטיפסו החוקרים במעלה הפירמידה, אל עבר המנכ"לים בעלי השכר הגבוה ביותר במשק האמריקאי.
מחקר שנערך באירופה בנוגע לשכרם של מנכ"לים בבריטניה, צרפת, גרמניה, הולנד, בלגיה ושבדיה, בשנים 2010-2016, מצא אף הוא שאין כל קשר בין שכרם לבין רווחי הפירמות. כותב המחקר ציין שאין שום התאמה בין העלאת שכר המנכ"לים לבין שיפור ביצועי הפירמה, למרות שלדבריו זוהי פרקטיקה מקובלת ונפוצה. למעשה, לטענת המחקר המנכ"לים שהשתכרו פחות יחסית השיגו תוצאות טובות יותר מעמיתיהם. כמובן שלסוגייה יש גם פן מגדרי שנובע מכך ששכר מופרז למנכ"לים מגביר את פערי השכר המגדריים, כיוון שכפי שהמחקר מראה, שיעורן של הנשים בתפקידים בכירים בעולם העסקי נמוך בהרבה משיעורם של הגברים בתפקידים אלו.
תוצאות דומות נמצאו גם במחקר שערך בנק ישראל בכל הנוגע לקשר בין תפוקה לשכר המנכ"לים בעשור הראשון של המאה ה-21 בישראל. לדברי המחקר הקשר בין שכר המנכ"ל לביצועי החברה נחלש מאוד עד כדי מצב שבשנים האחרונות של המחקר – 2009-2004, לא נמצא כל קשר כלל. לדברי חטיבת המחקר של בנק ישראל, בחמש השנים האחרונות של העשור לא היה ניתן להסביר את שכר המנכ"ל על ידי ביצועי החברות.
קשר אחר שכן נמצא היה בין מנכ"לים לנטייה לפסיכופתיות. 20% מהמנכ"לים שנבדקו במחקר שנערך באוסטרליה ובארה"ב, הראו נטייה לפסיכופתיות, בדומה לאחוז שנמצא בקרב אסירים, וזאת לעומת 1% שנמצא בציבור הכללי! לטענת החוקרים ישנה סכנה גבוהה יותר שאותם אנשים יפעלו באופן לא חוקי או לא אתי.
לא פלא, אם כן, שבמחקר שנערך בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, נמצא שברחבי כל העולם, הפער האידאלי בין העובדים למנהלים שבו תומכים תושבי המדינות השונות הוא קטן בהרבה מהפער שקיים במציאות. משום כך, כותרת הכתבה ב-Harvard Business Review שסיקרה את המחקר הייתה "מנכ"לים משתכרים יותר מדי, לפי כולם ברחבי העולם".
לבסוף, המצב הזה הוא לא הכרחי. במדינות סקנדינביה שכר המנכ"לים נמוך בהרבה יחסית לעמיתיהם באירופה ובארה"ב. לטענת איבר ברגליאן, פרופסור למנהל עסקים בנורבגיה, שחקר את הנושא, השכר הנמוך של מנכ"לים בסקנדינביה יחסית למדינות אחרות נובע מ"תרבות סוציאל-דמוקרטית והלך רוח שוויוני". הדבר מתבטא בין השאר במשא ומתן קולקטיבי שנפוץ במדינות אלו שלדברי ברגליאן "לא מאפשר לכוחות השוק להשתולל". במדינות אלו, אפשר להוסיף, שעפ"י חוק שליש מהדירקטוריון בכל חברה הם נציגי עובדים, כלומר חברי האיגודים המקצועיים, שמתפקדים כחברי דירקטוריון לכל עניין ודבר. חוק זה מוסיף ומרסן את שכר המנכ"לים.
