שנת 2016 הסתיימה עם מדד מחירים לצרכן שלילי של -0.2%. זו השנה השלישית ברציפות בה נרשמה ירידה במדד. כך עולה מסיכום מדד המחירים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שני תחומי הצריכה שתרמו באופן המשמעותי ביותר לירידת המדד הם המזון עם ירידה של 1.5% והתחבורה והתקשורת עם ירידה של 1.9%. מנגד מדד מחירי הדיור (בעיקר שכר דירה) עלה ב 1.4% מחירי הבריאות עלו ב 0.8% ומחירי החינוך עלו ב 0.7%.
בבחינה של תתי תחומי הצריכה ניתן לראות כי עלויות התחבורה הציבורית רשמו את הירידה הגדולה ביותר בשיעור של 12.5% זאת הודות לרפורמה שהונהגה בתעריפי התחבורה הציבורית בתחילת השנה. מחירי הירקות הטריים רשמו ירידה של 10.6%. מחירי החופשות בחו"ל והטיסות הפנימיות רשמו ירידה של 4.2% זאת הודות למחירי הנפט הנמוכים במהלך רוב חודשי השנה, התחזקות השקל מול המטבעות האירופאים ורפורמת השמיים הפתוחים שהוזילה את הטיסות. מחירי הבשר העופות והדגים רשמו גם הם ירידה של 4.1%.
הסעיף שרשם את עליית המחירים הגבוהה ביותר במהלך 2016 הוא הפירות הטריים שמחירם זינק בכ-13.5%. את הזינוק במחירי הפירות ניתן לקשור לפערי התיווך הגדלים אותן גוזרות רשתות השיווק. מחירי ההארחה והנופש בישראל עלו גם הם באופן חד, בשיעור של כ-6.2%.
על אף מאמציו של שר האוצר, כחלון, לצנן את שוק הדיור, מדד מחירי הדירות שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן, רשם עליה מטאורית ב 2016 בשיעור של 8.1%.
בחלוקה לפי עשירונים נראה כי הנהנים המרכזיים מירידת המחירים הם דווקא העשירונים התחתונים שמחיר סל הצריכה הממוצע שלהם ירד בכ 0.5%. לעומת זאת שני העשירונים העליונים נהנו מירידה במחיר סל הצריכה הממוצע שלהם בשיעור של 0.1% בלבד. הסבר לכך ניתן במרכיבי סל הצריכה של כל עשירון. העשירונים התחתונים מוציאים חלק גדול יותר מהצריכה שלהם על מוצרים שהוזלו כמו תחבורה ציבורית וירקות טריים בעוד שהעשירונים העליונים רוכשים יותר מוצרים שדווקא התייקרו כמו פירות טריים, חופשות ומערכות בריאות וחינוך משלימות לשירותים הציבוריים.
שר האוצר שחרט על דגלו את המלחמה ביוקר המחיה יכול לכאורה להיות מרוצה ממדד שלילי, אך אם דאגתו של שר האוצר נתונה למצב המשק הישראלי כמכלול ולא רק למצב האזרחים כצרכנים, עליו להיות מודאג. שנה שלישית של מדד שלילי היא בשורה לא טובה בכלל. היא טומנת בחובה סכנה של דפלציה (סחרור מחירים כלפי מטה) וקפאון בהשקעות, שכן ככל שהזמן עובר כח הקניה של הכסף ששוכב בבנק גדל ולא נשחק.
יעד האינפלציה השנתי של בנק ישראל עומד על 1%-3%. נראה כי נתוני האינפלציה השלילית מטרידים את אנשי הבנק, אף שמיהרו להגיב לנתונים במסר מרגיע "האינפלציה הנמוכה בשנים האחרונות בישראל היא תוצאה של אינפלציה נמוכה בעולם וירידה חדה שחלה במחירי האנרגיה, הפחתות מחירים אדמיניסטרטיביות מצד הממשלה, ייסוף, והתגברות התחרות והמודעות הצרכנית. המדיניות שננקטה על ידי בנק ישראל תרמה לרמה נמוכה ביותר של אבטלה, לגידול בתעסוקה, ולצמיחה נאה, תוך גידול מהיר בשכר ובצריכה הפרטית. המדיניות ננקטה מתוך החלטה להימנע מנקיטת צעדים בלתי שגרתיים, בשל הסיכונים הגלומים בצעדים כאלו, אף שאלו יכלו להעלות את האינפלציה. חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה שהאינפלציה תשוב ליעד בסוף השנה, וגם הציפיות לאינפלציה לטווח הארוך מצביעות על כך שבשוק ההון שוררת הערכה שלאורך זמן תישמר האינפלציה במרכז תחום היעד".
