תנועות הנוער 'השומר הצעיר' ו'אגי'אל -أجيال', החטיבה הערבית של השומר הצעיר, בשיתוף עם ארגון הסיוע ההומניטרי נת"ן, יוצאים בקמפיין מימון המונים להקמת מרכז סיוע חינוכי במחנות הפליטים באי כיוס ביוון. מטרתו המרכזית המפעל היא לתת מענה לילדים, נוער וצעירים מקרב אוכלוסיית הפליטים באי אשר יתופעל על ידי משלחות של מדריכים מהתנועות. 23 ימים נותרו עד לתום הקמפיין, שעד כה גייס כרבע מההון הנדרש להוצאת הפרוייקט פועל.

"האי כיוס הוא הקרוב ביותר לטורקיה, ונמצאים בו כיום כ 4,000 פליטים", מספר יאיר ליבל, מרכז המפעל בתנועת השומר הצעיר. על האי כיוס ופעילות של ישראליות וישראלים בו דיווחנו 'בדבר ראשון', לאחר שקיצוניים מקומיים פרעו בתושבי מחנה הפליטים.

"בעקבות הדיל הטורקי אירופאי מחודש מרץ, גבולות אירופה סגורים וזרם הפליטים בתוך אירופה נעצר, אך זרם הפליטים שמגיעים דרך הים, לא רק שנעצר, אלא אפילו התגבר. הפליטים הרוצים להגיע לאירופה יכולים לעשות זאת דרך יוון או דרך איטליה", מתאר ליבל. "בעבר יוון הייתה תחנת מעבר לפליטים, וכשהנסיבות השתנו נוצרה בעייתיות גדולה. אף אחד לא יודע מה יהיה העתיד של זה – לא נותנים לפליטים לבשל או לנקות את המקום, כי הרשויות ביוון בגישה של להשאיר את הדבר הזה זמני, ובצדק. זה דורש מענה הרבה יותר מקיף מאשר שעירייה באי יווני קטן יכולה לספק, וכל זה יוצר מציאות חיים מאוד מורכבת וריקה לפליטים."

חברי התנועות מספרים שכמו רבים בישראל ובעולם, הם חשו תסכול נוכח התמונות הקשות של הפליטים הסורים המגיעות יום-יום, ולכן, החליטו להרים את הכפפה ולעשות את הדבר אותו הם יודעים לעשות הכי טוב – חינוך. "בחודש האחרון הבשיל שיתוף הפעולה בין התנועות וארגון הסיוע, כדי להבין אם יש יכולת להגיש סיוע בשטח. אנחנו מתכננים להקים במקום מרכז חינוכי במבנה שנשכור. יש מספר ארגונים אירופאיים שפועלים באזור, ומטרתנו היא להגיע למקום ולהתאים את עצמנו לצרכים של האנשים, ובעיקר הצעירים" מספר ליבל. "יש במקום כ-1,000 ילדים ובני נוער ו כ-300 ילדים לומדים בבית הספר לבין 6 ל-9 שעות לימוד. אנחנו גם נשתלב בפעילות הקיימת וגם ננסה ליצור פעילות בקרב בצעירים בני 17 עד 25, בדגש על מודל של פעילות של תנועת נוער כמו שאנחנו מכירים אותו בארץ."

"מדובר בהרבה ילדים שאין להם תעסוקה במשך היום והם יושבים חסרי מעש במחנה ולא עושים כלום" מתארת את תמונת המצב רנין כחיל, מרכזת המפעל מטעם תנועת אג'יאל. "אנחנו רוצים לתת להם את הכלים והידע איך להיות יותר אחראיים על מה שקורה שם, לעשות להם תנועת נוער" אומרת כחיל, ומסבירה שהדגש על מה שחברי המשלחת יביאו הוא "בעיקר אופן הפעילות הבלתי פורמלי."

מחנכים, ביחד

המחנכים והמחנכות מקווים למצוא שותפים מקומיים שיעזרו להם להקים מפעל חינוכי בלתי-פורמלי, "הרבה אנשים, בעיקר מסוריה, הם בני המעמד הביניים גבוה. אנחנו מקווים למצוא שם מורים ומורות, לעבוד יחד איתם, לפתוח קורס הדרכה ולהכשיר מדריכים להדרכת אוכלוסיית המחנה. בתקווה נשאיר אחרינו מבנה וכוח אדם שיחזיק את המפעל" אומר ליבל.

המשלחת הראשונה עומדת לכלול 3 מדריכים יהודים ו 3 מדריכים ערבים שיצאו ליוון ל-21 יום, כאשר המפגש הערבי-יהודי תופס בו מימד מיוחד. "המקום של אג'יאל הוא מרכזי ולא רק בגלל השפה. זו הזדמנות למפגש דו לאומי שהוא נדיר בדרך כלל. זה מפגש של עשייה משותפת, במיוחד בתקופה הזאת על כל המגמות הקיימות", אומרים בתנועות.

"נכון שאנחנו יודעים לדבר ערבית ויכולים לתקשר איתם, אבל זה הולך להיות מפעל משותף בלי הבדל בין השומר הצעיר לאג'יאל", מוסיפה כחיל. "אני מקווה שכשנעזוב המפעל יישאר שלהם, ויצטרפו אליו כמה שיותר אנשים. הישראלים מגיבים לפרוייקט בצורה מאוד מרגשת. לא ציפינו לכזו התרגשות מבחינת האנשים כאן – זה דבר מאוד אנושי לדאוג לאנשים אחרים, למרות הבעיות שיש לנו כאן בתוך ישראל."