יציבותה הכלכלית של מצרים, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי עם למעלה מ-90 מיליון אזרחים, מעורערת בעקבות אינפלציית שיא של 28.1% היוצרת עלייה דרמטית ביוקר המחייה, שחיקה בערך המטבע ובמקביל ביטול הסובסידיות על ידי הממשלה.

הסיבות למשבר מגוונות וקשורות בין היתר לתהליכים ואירועים שהתחוללו במדינה בשנים האחרונות וביניהם הפיכת השלטון ב-2012 ולאחריה ההפיכה של 2013, פיגועי הטרור שגרמו לפגיעה בענף התיירות וירידה בהכנסות מתעלת סואץ בשל ירידה בסחר הבין-לאומי.

החרפת הגירעון המסחרי יצרה לחץ על שער המטבע וצמצמה את רזרבות המט"ח. תגובת הממשלה לכך הייתה קיצוב הדולרים. מצרים הציפה את המטבע שלה ואפשרה לו ליפול ביותר מ-50% מול הדולר האמריקאי. חלק מהייצור נפסק בשל היעדר גישה לדולרים שיאפשרו ייבוא חומרי גלם והתפתח שוק שחור לדולרים בו שער הדולר גבוה בהרבה משער הדולר הרשמי. כמו כן, בעקבות המחסור בדולרים היבואנים אינם מסוגלים לייבא מוצרי מזון חיוניים, דבר היוצר מחסור.

בנוסף, הפגיעה בפעילות העסקית גרמה לפגיעה קשה גם בהכנסות המדינה. הייבוא היקר, ופעולות ממשלה אחרות כגון קיצוץ סובסידיות לדלק, הכנסת מס ערך מוסף והעלאות תעריפי יבוא העלו משמעותית את יוקר המחייה עבור מעמד הפועלים ובני המעמד הבינוני במדינה.

כאמור, על פי סוכנות הסטטיסטיקה של מצרים, שיעור האינפלציה עלה בחודש ינואר ל-28.1% בחודש. על פי נתוני הבנק המרכזי, האינפלציה הכללית במצרים היתה 23.3% חודש לפני כן, לעומת 19.4% בנובמבר, ו-13.6% באוקטובר. קפיצה משמעותית שכזאת באינפלציה העלתה את יוקר המחייה פי שלושה מהמקום בו עמד לפני שלושה חודשים בלבד.

"המחירים לא מרחמים"

מוחמד חוסיין, רואה חשבון בן 38, אמר לוול סטריט גו'רנל כי העלויות הכואבות אילצו את משפחתו בעלת ארבעת הנפשות לקצץ בארוחות כדי לגמור את החודש. "צמצמנו את מספר הפעמים בהן אנו אוכלים בשר בשבוע לאחר שמחירו עלה," אמר חוסיין, המתגורר ברובע מעמד הפועלים בגיזה, ליד קהיר, עם אשתו ושני ילדיו.

"אנחנו נאבקים", אמרה סמיה מחמוד, עקרת בית בת 54 ואם לבן אחד לוול סטריט ג'ורנל, "בין אם זה מזון, תחבורה, חשבונות חשמל ומים, או הלימודים הגבוהים של הבן שלי, המחירים לא מרחמים," אמרה בכעס בדרך לביתה שבבירה.

"המחירים עולים ברמה יומית, לא חודשית אפילו" אמר ג'אמל דרוויש, עובד בשירות האזרחי בתור לקניית סוכר מסובסד בקהיר לסוכנות הידיעות רויטרס. "הסיטואציה הזאת תדחוף אנשים לעשות דברים רעים. זה יכול לצאת מכלל שליטה והממשלה לא תוכל לשלוט בזה כי אם העניים לא יכולים להשיג מספיק אוכל הם יתחילו לגנוב. אם למישהו יש ילדים להאכיל, מה הוא יעשה?" הוסיף דרוויש.

משבר המטבע הקשה מחייב את מצרים לקבל סיוע חיצוני, בעיקר מקרן המטבע העולמית, דבר שמאלץ את המדינה לבצע צעדים כלכליים קשים כדי להבטיח את הכספים מקרן המטבע, כמו גם מול נותני אשראי נוספים שדרשו ממנה לבצע צעדים קשים על מנת לזכות בתמיכתם.

קרן המטבע דרשה ממצרים לאפשר את קביעת שער המטבע דרך המסחר בשוק וזאת מכיוון שהמשך קיצוב הדולרים וקביעה ממשלתית של שער הדולר אינם אפשריים לשיטתה. בנוסף, דרשה הקרן לצמצם את הסובסידיות של המדינה מכיוון שהן מחריפות את הגירעון המסחרי שמעודד ייבוא, הפוגע בכלכלת המדינה.

הממשלה נענתה לתנאי הקרן, צמצמה את הסובסידיות, הפסיקה את קיצוב הדולרים והוסיפה צעדים מקשים נוספים כגון העלת הריבית, קביעת מע"מ על כלל המוצרים, וצמצום השכר במגזר הציבורי. מדובר בצעדים אשר מצמצמים את הכלכלה אך סייעו לגייס מיליארדי דולרים בחודשים האחרונים. המזומנים יאפשרו למצרים לשלם עבור מוצרי ייבוא חיוניים כגון תרופות.

על פי קרן המטבע הבינלאומי, צמיחתה הכלכלית של מצרים עומדת על כ-2.5% בממוצע בחמש השנים האחרונות. גם האינפלציה, שיעורי הגירעון הפיסקלי ושיעור האבטלה קפצו לרמה דו-ספרתית.

על פי הוול סטריט גו'רנל, ההתאמות הפיסקליות יסייע בצמצום הגירעון התקציבי של מצרים, שעמד על כ-12% מהתוצר המקומי הגולמי בשנה שעברה, להפחתת החוב הממשלתי שמתקרב ל-100% מהתמ"ג, אומרים אנליסטים.

עוד על פי קרן המטבע, אם ייושמו השינויים הכלכליים כהלכה, צמיחת התמ"ג צפויה להתאושש ולהגיע עד ל-6% בשנת 2021, דבר שיתרום להתמודדות עם האבטלה הגבוהה על ידי יצירת מקומות עבודה חדשים.

נשיא אופטימי – אזרחים מיואשים

לעת עתה נראה כי מצבה הכלכלי של מצרים עומד לקראת התייצבות עתידית. מכירת חוב של ארבעה מיליארד דולרים בשוק הבינלאומי בסוף ינואר הייתה כמעט כפולה מהסכום ששלטונות מצרים שמו לעצמם כמטרה בתחילה. שוק המניות המקומי התאושש ביותר מ-50% מאז המדינה החלישה את המטבע שלה בנובמבר ואיבטחה את ההלוואה של 12 מיליארד דולר מהבנק העולמי.

גורמים רשמיים ביקשו להרגיע את המצב המתוח על ידי פיזור הצהרות כי המצרים ירוויחו לטווח הארוך מהאמצעים שננקטו ומהשינויים שנערכו במבנה הכלכלה. על פי הוול סטריט ג'ורנל, הנשיא עבד אל-פתאח אל סיסי אמר בסוף דצמבר כי התנאים הכלכליים הקשים ישתפרו בעוד חצי שנה, תוך שהוא מהלל את האזרחים על אופן התמודדותם עם המצב.

אך למרות התחזיות האופטימיות, בעיות הבסיס של מצרים כדוגמת הפגיעה בתיירות וצמצום הסחר הבין לאומי, בנוסף לאבטלה הגוברת ולעוני העצום במדינה, עוד לא נפתרו ומילותיו האופטימיות והנרגשות של הנשיא לא מהדהדות ברחובות. סדיה מוחמד, עקר בית בן 62, הצביע בעד א-סיסי ואפילו רקד כשזכה. אך כשהתראיין אף הוא לוול סטריט ג'ורנל נשמע אחרת לחלוטין: "האמנתי לו כשהוא (א-סיסי, י.א) אמר שיקח אותנו לקרקע בטוחה, אבל הוא נכשל."