דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

עבודה וחברה / "המטרה היא לחסל את התופעה" אומר האחראי על אכיפת הסכם עובדי הקבלן

גיורא ואלה, 30, הצטרף להסתדרות לפני כשנה. "הביאו אותי כדי לראות שההסכמים בנושא עובדי קבלן מיושמים" הוא מסביר | הדרך בין החתימה ליישום אמנם קשה, אך הוא משוכנע כי מדובר במהפכה: "הרעיון הוא לגדר תפקידים עליהם ניתן לומר: פה פתרנו את הבעיה"

כ-220 עובדי קבלן נקלטו להעסקה ישירה בקריה הרפואית רמב"ם בחיפה (צילום: דבר ראשון)
כ-220 עובדי קבלן נקלטו להעסקה ישירה בקריה הרפואית רמב"ם בחיפה (צילום: דבר ראשון)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

"אני זוכר שכשהתחלתי לעבוד פה אבי אמר לי 'אני רוצה לייצר טרנד. כמו שיש טרנד של התארגנות שבהתחלה הגיע מפעולה מאוד אסרטיבית ועקשנית של ההסתדרות, אני רוצה לעשות את אותו הדבר עם עובדי קבלן ועם העסקה ישירה'" מספר גיורא ואלה, 30, רכז האכיפה של הסכם עובדי הקבלן בהסתדרות על אחת השיחות הראשונות שניהל עם היו"ר ניסנקורן. זו גם הסיבה לדבריו שניתן דגש רב כל כך על הנראות של הטקסים הציבוריים של קליטת עובדי הקבלן במקומות העבודה. "אנחנו רוצים גם לייצר איזה שהיא הדבקה של החיידק הזה בעוד מקומות". כך, הוא מספר כי בעקבות קליטת עובדי הקבלן בבתי החולים הממשלתיים, נקלטו גם 300 עובדי קבלן במרפאות קופת חולים כללית.

"אני רואה יותר ויותר ועדים שנלחמים על זה. הרי בסוף העניין הוא להשתמש בכוח של החזקים כדי להכניס פנימה את החלשים יותר, ואת מי שעד היום לא ספרו אותו. אנחנו יודעים שאנחנו עוד רק בתחילת הדרך אבל זה משמעותי מאוד" הוא אומר.

רכז אכיפה באגף הכלכלה בהסתדרות, גיורא ואלה (צילום: דבר ראשון)
רכז אכיפה באגף הכלכלה בהסתדרות, גיורא ואלה (צילום: דבר ראשון)

ואלה האנרגטי נולד ביטבתה ומתגורר כיום בתל-אביב, ומעיד על עצמו שצמח 'מחוץ לממסד', בפעילות רחבת היקף בחברה האזרחית. בין היתר היה בין מובילי מאבקי סטודנטים כנגד העסקה קבלנית בקמפוסים במסגרת אגודת הסטודנטים, ורכז הלובי של הקואליציה הארצית להעסקה ישירה. את תפקידו בהסתדרות החל באחד במאי 2016. "אני חושב שהסיבה שהביאו ספציפית אותי, אבל גם באופן כללי שיצרו את הפונקציה הזו של רכז אכיפה הייתה ההבנה שצריך להשקיע יותר – לא רק בהשגת ההישגים, שזה דבר אחד, אלא גם לוודא שהם אכן מיושמים" מסביר ואלה. כשנה לפני כן, ביולי 2015, נחתם הסכם ניסנקורן-כחלון שאת יישומו הוא אמון לאכוף.

לבנה על לבנה

"התהליך של ההתמודדות בהסתדרות עם העסקה קבלנית לא התחיל לא היום ולא אתמול" מסביר ואלה, "אבל צורת הטיפול השיטתית שנמצאת גבוה בסדר העדיפויות – אני חושב שאפשר לנעוץ את ההתחלה שלה ב-2011". גם לפני כן היו לדבריו שורה של הצעות חקיקה בנושא שדחפה ההסתדרות, אולם זו הייתה הפעם הראשונה שההסתדרות הציבה נושא זה בראש סדר יומה. ברוח המחאה החברתית ודרישותיה, הכריז יו"ר ההסתדרות דאז עופר עיני על סכסוך עבודה כללי במשק בנושא עובדי הקבלן. נשיאת בית הדין הארצי לעבודה דאז השופטת נילי ארד לא התלהבה לאפשר את שביתת הסולידריות הזו, אולם עיני התעקש כי בלא שביתת סולידריות לא יוכרע המאבק בנושא זה מול האוצר, ואכן רק לאחר שביתה כללית בת חמישה ימים נחתם בפברואר 2012 הסכם ההבנות הראשון בנושא עובדי הקבלן עם שר האוצר יובל שטייניץ.

לדברי ואלה החשיבות המרכזית של הסכמות 2012 הייתה ביצירתם של סטנדרטים בסיסיים מוסכמים בנושא. כך למשל, הוגדל מספר המפקחים על חוקי העבודה, והוקם מוקד פניות ממשלתי לעובדי קבלן בנושא זכויותיהם. כמו כן החלו לראשונה לבצע ביקורות של החשב הכללי אחר הפרות שכר בחברות כוח האדם. בעקבות מסמך ההסכמות נחתמו הסכמים ענפיים בענפי הניקיון והשמירה, עליהם הוחלו גם צווי הרחבה, אשר העלו את שכר המינימום עבור עובדים מוחלשים אלו, ושיפרו את זכויותיהם הסוציאליות. ההסכם כלל גם גל ראשון של העברת כמה מאות עובדים להעסקה ישירה – עובדי כתף אל כתף במשרדי הממשלה, עובדי ניקיון במעונות ממשלתיים, עובדים באגף לסיוע משפטי, עובדי הוסטלים לניצולי שואה וחלק מעובדי תאגידי הבריאות.

אבי ניסנקורן ומשה כחלון (ארכיון). צילום: יונתן זינדל / פלאש 90.
אבי ניסנקורן ומשה כחלון (ארכיון). צילום: יונתן זינדל / פלאש 90.

גם ההסכם הבא שנחתם ביולי 2015, הושג רק לאחר שההסתדרות איימה בשנית בשביתה כללית במשק לטובת עובדי הקבלן, אולם במקרה זה שר האוצר משה כחלון היה נכון יותר לקידום הנושא והצדדים הצליחו להגיע להסכמות מבלי שהיה צורך לממש את האיום. ואלה סבור כי חתימת הסכם זה נבעה גם מתוך התובנות שנוצרו מיישום הסכם 2012. "הוא כבר קפיצת מדרגה יותר משמעותית, כי הוא מדבר ברמה אחרת" מסביר ואלה. ההסכם מתמקד בהעברתם של 'עובדי ליבה' בשירותי החינוך, הבריאות והרווחה להעסקה ישירה. "אנחנו לא מדברים על עשרות בודדות, או מאות בודדות, כמו בהסכם של 2012, אלא על מסות. וגם הגדרה בפועל של זכאות לקליטה שהיא זכאות כוללנית, ולכן ברוב המקומות ההסכם לא נוקט במספרים. כלומר – כשאתה מדבר למשל על 'כל עובדי הניקיון בבתי החולים הממשלתיים' – זה לא משנה אם זה 1,000 עובדים או 1,500, וברור גם שמיום חתימת ההסכם לא קולטים יותר עובדי קבלן. לא אמורה להיות יותר "חיה" כזאת עובד ניקיון שאינו מועסק בהעסקה ישירה בבית חולים ממשלתי. הרעיון הוא להתחיל ולייצר גידור של תפקידים שבהם אתה יכול להגיד 'פה אנחנו פותרים את הסיפור הזה מכאן והלאה. התופעה הזו לא תשנה'".

"במקומות בהם ידענו שיש בעיות ושכרגע אין אפשר ראלית לדרוש ולקבל העסקה ישירה, כן דרשנו שיפור תנאים וקיבלנו" מוסיף ואלה ומתייחס לרגל השניה של ההסכם. "דרך המלך היא העסקה ישירה – זה ברור לנו, אבל יש מקומות שבהם יש לנו פתרונות אחרים". בין היתר הוא מתייחס להגברת אכיפה באמצעות הגברת האחריות על מזמין השירות, והן להגדלת שכר המינימום הענפי באמצעות צווי הרחבה. בעיקר הושם דגש על העסקה רציפה של עובדי השמירה והניקיון בבתי הספר ושל עובדי תכנית קרב, אשר היו מועסקים בהעסקה קטועה כשהם מפוטרים מדי קיץ ונשכרים מחדש בתחילת שנת הלימודים.

בחתימת ההסכם העבודה רק מתחילה

נקודת השיא של חתימת ההסכם, היא לדברי ואלה רק נקודת הפתיחה לעבודה הפרוזאית והאינטנסיבית הנדרשת ליישומו בפועל. "להבדיל ממסמך ההסכמות של 2012, פה יש איזה שינוי שהמערכת לא יודעת בכלל איך להתמודד אתו ולא תמיד יודעת אפילו מה הוא", מסביר גיורא כי על אף שנעשתה עבודת הכנה עמוקה להסכם, את מרבית הקשיים מזהים רק תוך כדי העבודה ליישומו. כך למשל צורת ההעסקה הקבלנית מערבת בתוכה הרבה גורמים, אשר כל אחד מהם עשוי משיקוליו לתקוע מקל בגלגלי יישום ההסכם. התכניות עצמן בהם מועסקים העובדים הן מורכבות – כך למשל תכנית קרב ממומנת הן על ידי משרד החינוך והן על ידי הרשויות המקומיות, במספר שיטות מימון. על מנת להעביר את עובדיה להעסקה רציפה במהלך כל השנה, צריך היה לברר כיצד יש לממן זאת בכל אחת מצורות המימון, מה שגרר מאבק נוסף.

דוגמה לבעיה נוספת התעוררה בתהליך קליטת עובדי מוקדי הקליטה ליוצאי אתיופיה. "השגנו את הכסף, התקנים, את המשרד שמוכן להיות הגורם הממשלתי המתקצב והמפעיל כולל התחייבות שהתקצוב יכלול את הסכמי השכר העתידיים שיהיו – ואז אחרי שהיה את הכל – הגענו לכל מיני שאלות: לפי הדין עובדים שנקלטים לעירייה צריכים לעבור מכרז. אנחנו רוצים שיהיה להם פטור ממכרז – אז צריך לייצר את המנגנון גם לזה" מסביר ואלה את הבעיה, שהתעוררה גם בעת קליטת חלק מעובדי הקבלן באפוטרופוס הכללי. בשני המקרים הושגה לאחרונה התקדמות המאפשרת את הקליטה בלא מכרזים. "הגישה שלנו היא שאנחנו מתחילים לרוץ קדימה, וחייבים לפתור דברים תוך כדי תנועה. אחרת אם נשב וננסה לפתור הכל מראש – זה פשוט לא יקרה. אז יוצאים לדרך, נתקלים בדברים, ומטפלים בהם".

הפגנת תמיכה בעובדי הקבלן, כיכר הבימה, יולי 2015 (צילום: פלאש 90)
הפגנת תמיכה בעובדי הקבלן, כיכר הבימה, יולי 2015 (צילום: פלאש 90)

"בעיקרון מסמך ההסכמות אמור לעבוד באופן שההסתדרות נותנת שקט תעשייתי ושר האוצר נותן את יישום הסעיפים. על פניו ההסתדרות אמורה הייתה להגיד – אני את שלי נותנת, בואו נגיע לנקודות שעליהן הסכמנו מבחינת לוחות זמנים, ונראה אם המדינה עומדת בהתחייבויות שלה. אבל ברור לנו שהדברים הרבה יותר מורכבים, ולכן ההסתדרות הרבה יותר מעורבת בתהליך, ובסוף ההסתדרות היא זו שדוחפת את זה, וספציפית אבי ניסנקורן, כי זה באמת חשוב לו. לשכת היו"ר מאוד מוכוונת לנושא" מוסיף ואלה.

"ההסתדרות יותר ויותר מטפלת היום בקהלים שלא קיבלו עד היום מענה. ההבנה היא שעובדים שקוראים להם ובצדק שקופים – קשה הרבה פעמים לצרכים שלהם לצוף למעלה ולהישמע. והשלב השני זה שקשה שיאבקו עבורם וישיגו עבורם הישגים. והדבר האחרון שקשה זה שאפילו אם יושגו עבורם הישגים – שהם אכן יבואו לידי ביטוי במציאות ולא רק יהיו על הנייר. לכן הפונקציה שלי קיימת".

עד ליישום המלא

לאחרונה נתפרסם דו"ח של המרכז להעצמת האזרח בישראל העוקב אחר יישום ההסכם, אשר קבע כי יישום ההסכם נתקל בשורת קשיים, בין היתר נוכח הימנעות של משרדי הממשלה השונים והרשויות המקומיות מלהעמיד את המשאבים הנדרשים לביצוע עבודת התשתית הנדרשת ליישומו. עם זאת קבע הדו"ח כי לצד הקשיים יש גם לא מעט הישגים – ביניהם קליטה להעסקה ישירה של 1,800 עובדי ניקיון בבתי החולים, עובדי מוקדי הקליטה ליוצאי אתיופיה, מוקדי השירות הטלפוני בשירות התעסוקה ושיפור התנאים והעברתם של 2300 עובדי תוכנית קרב להעסקה רציפה.

"אני שמח שמייצרים מעקב אחרי הסיפור הזה. זה חשוב מאוד ברמה הציבורית והעיסוק בזה מצד החברה האזרחית והציבור הרחב הוא מאוד חשוב וטוב" אומר ואלה. "כהסתדרות אין לנו במה להתבייש – אדרבא. אנחנו מאוד גאים בעבודה שנעשית, גם במה שהושג וגם במה שמיושם בפועל. המחויבות של ההסתדרות היא לקחת את יישום ההסכם ואת האכיפה שלו יד ביד עד לשלב שבו העובדים נקלטים בפועל כשווי זכויות – זה לוקח זמן וזה בסדר גמור. אבל אנחנו רוצים לייצר מצב שבו שום דבר לא נשאר מאחור".

לדבריו בימים אלה מניעים את מהלך קליטתם של 762 עובדות סוציאליות ברשויות המקומיות, תקנים מתוקצבים. "חלק מהעניין הוא שזה מאוד מורכב ומבוזר – לרשויות שונות ותוכניות שונות. בפועל זה לא פשוט גוש של תקנים שפשוט מעבירים אותם". לדבריו לאחר שורת דיונים בין משרד הרווחה והשלטון המקומי, החליטה ההסתדרות להכנס חזק יותר לתמונה, וכעת יש הסכמה שתוביל לתחילת היישום.

קליטת עובדי הניקיון בבתי החולים כבר ממש לקראת הסוף, וכעת אומר גיורא מתחילה הקליטה של כ-5,000 עובדי תאגידי הבריאות, שהיא מורכבת ביותר. "בפוריה נקלטים, בוולפסון, הילל יפה, זיו. והבאים בתור זה נהריה ובני ציון". באשר לקליטת הסייעות בגנים אומר ואלה שהקשיים הם נקודתיים מול רשויות שאינן משתפות פעולה. במקומות כאלו הוא מקבל פניות, מעובדים או מועדים, ומטפל בהן יחד עם האיגוד המקצועי. לאחר שבקיץ האחרון הועסקו לראשונה עובדי תוכנית קרב בהעסקה רציפה, ואלה גאה לציין שבמשכורת הנוכחית קיבלו לראשונה תלוש שכר עם הפרשות על פי ההסכם, כולל שיעורי הפרשות לפנסיה כמו בשירות המדינה ופתיחת קרנות השתלמות למדריכים שלא היה להם.

"גם במקומות שהרגשנו שזה תקוע כמו בבריאות התלמיד – הרעיון הוא להוציא את העגלה מהבוץ" הוא מוסיף. לדבריו אושרו כבר התקנים לקליטת האחיות במחוז הצפון והוא מאמין שתהליך הקליטה שם יחל כבר בקרוב. "אנחנו מחויבים לקליטה של כולן, וכולן גם ייקלטו" אומר ואלה, גם ביחס לאחיות במחוז המרכז שטרם נקלטו.

המורכבות הגדולה ביותר מופיעה לדבריו היכן שיש הביזור הגדול ביותר – הרשויות המקומיות. כך לדוגמה, עשו הרשויות שימוש בכסף לקליטת עובדות הניקיון לצרכים אחרים, וכעת הן מסרבות ליישם את ההסכם בלא שתינתן להם תוספת תקציבית בגינו. "כהסתדרות אנחנו לא מוכנים לקבל את האמירה הזו" מבהיר ואלה. "יש לנו גם עבודה מאומצת מול משרד האוצר ומשרד החינוך לייצר לזה פתרון, אבל בסוף יש כסף והוא מיועד לדבר מסוים. אנחנו יכולים להיות מאוד אמפתיים לרשויות המקומיות אבל זה לא יכול להיעשות על גב העובדים, בטח לא העובדים האלה, עובדי הניקיון שהם הכי הכי מוחלשים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!