הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במאגר מידע אושרה אמש בכנסת בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 39 תומכים מול 29. ביסוד הצעת החוק ניצב ויכוח בין הנזק של יצירת מאגר נתונים ביומטרים של המדינה למעקב על אזרחיה, שעלול גם לדלוף ולשמש גורמים פליליים או גורמי טרור, לבין התועלת של הגברת המכשולים בפני השגת תעודת זהות ישראלית שלא כדין. להצעת החוק קדם מאבק אזרחי נגד הקמת המאגר והסתפקות בדרכונים ותעודות זהות "חכמות" בעלי תיעוד ביומטרי, ללא מאגר. ברקע החוק החשש, כי בתקנות שיתקן שר הפנים בעקבות החוק תיחשף מטרה סמויה שלו – והיא לאפשר למשטרה נגישות חופשית יחסית למאגר. בינתיים, חברת HP היא הקבלן שהולך להרוויח עשרות מליוני שקלים כתוצאה מהחוק.
במליאת הכנסת חברי הכנסת מן המחנה הציוני התבטאו בחריפות נגד החוק, כאשר ח"כ יעל כהן פארן אמרה כי מדובר ב"בזבוז כסף", לאחר שסיפרה כי בדיון בוועדה רם וולצר, הממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, המליץ להסתפק במאגר תמונות פנים בלבד. ח"כ רויטל סוייד אמרה "נכון, צריך תיעוד ביומטרי, אבל למה צריך מאגר? זה לא אני שאומרת שהמאגר ידלוף, אלא היועצת של המאגר שאמרה 'חזקה שהוא יפרץ', אי אפשר למנוע את זה? מישהו הציג בועדה תכנית לאבטחת המאגר? יש תכנית פעולה מה לעשות אם זה דולף?"
ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) טען כי הפיילוט שהחל ב-2008 לא הוכיח את נחיצותו, לדבריו. "אתם מתעקשים לפגוע בזכויות האזרח במדינת ישראל. אני פונה אליכם רגע לפני שהפור יפול – משכו את ידכם מהחטא הנורא הזה".
ח"כ עיסאווי פאריג' (מרצ) תיאר כיצד שטר כסף שייתפס על ידי חוקרים בעלי נגישות למאגר יכיל את טביעות האצבע של כל מי שהחזיק בשטר הזה בחילופים האחרונים שלו ויפר פרטיות באופן קיצוני. "ההאקרים מסוגלים לכל. אם עד היום נתוני משרד הפנים נפרצו תשע פעמים, מי יבטיח שזה לא יגיע לידיים חיצוניות וזרות?"
ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) התווכח עימו ואמר: "ואם יפרצו ויהיו להם את טביעת האצבע שלך – מה יעשו איתה? איך זה יעזור להם? כל אדם יכול להשיג את הטביעה שלך תוך 10 דקות גם בלי מאגר. השילוב בין תמונת פנים לטביעה הוא זה שמונע זיוף".
מתוך הויכוח נדמה כי גם חברי הכנסת, כמו הציבור, לא מבינים עד תום את הפרטים וההשלכות של החוק עליו הם מצביעים.
ח"כ חיים ילין (יש עתיד) אמר כי "כל אדם שהיה במשטר טוטליטרי רגיש לכל מי שיבקש ממנו טביעת אצבע. החוק הזה בבסיס שלו נועד למנוע הרכשה כפולה וזיופים. באו עם פיילוט ואמרו 'צריך מאגר כדי לבדוק את זה'. נציג המטה ללוחמה בטרור הסכים לדיעה שאין צורך בטביעות אצבעות. חברי הכנסת הולכים להכניס חוק של משטר טוטליטרי בלי להבין. שר הפנים דרעי הודיע שזה לא יהיה חובה, אבל מי שרוצה לא לתת כל חמש שנים הוא יבוא. זה בעייתי. המשטרה אמרה לאורך כל הדרך – לי אין אינטרס, אבל היא הודיעה שהיא רוצה להתחבר למאגר הזה בצורה זו או אחרת. כל שוטר יוכל לקחת טביעת אצבע, אני אומר לכם שזה מה שיהיה, אחרת אין היגיון לכל החקיקה, או לתקנות שיגיעו בעקבותיה. למרות הכתוב בחוק, התקנות יתאימו אותו לצורכי המשטרה. מי שנולד בארץ לא מבין על מה אני מדבר. מי שגדל ברוסיה או בדרום אמריקה מכיר את החשש מכל שוטר וחייל".
יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו תצביע בעד החוק, אך מתכוננת למאבק על תקנות היישום במאי ויולי. מעל במת הכנסת ציינה את ההגבלות שהצליחה להכניס לחוק: "גרתי במדינה דיקטטורית שלכל אחד היה תיק. זה הדבר אחרון שאני רוצה שיקרה בישראל. צריך הפרדה ברורה, בין שימושים אזרחיים לשימושים משטרתיים. אלו יהיו מקרים בודדים וחריגים וכשאין אפשרות אחרת. בתקנות נדאג שבית המשפט ידווח לכנסת כמה אישורים הוענקו בשנה ובאיזו חומרה. בחוק המקורי היה אפשר לעכב בנאדם לצורך בירור זהות ללא הגבלת זמן.
ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) התלונן כי לא הוצגה מערכת אבטחה וחסינותה בפני איומי פריצה.
חוק שנוי במחלוקת
כדי לקדם הצעה שנויה במחלוקת זו, נדון החוק בוועדה מיוחדת המשותפת לוועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה, אשר קיימה דיונים ארוכים בסוגיה ואישרה אתמול את החוק לקריאה שניה ושלישית. בעקבות הביקורת, התקבלו שינויים בנוסח החוק, כך שאזרחים יכולים להימנע מאחסון פרטיהם הביומטריים בעת הוצאת דרכון או תעודת זהות, אך תוקפו יקוצר לחמש שנים במקום 10 שנים, וגם זה רק בתנאי שיבקשו מיוזמתם לא לשמור את טביעות האצבע שלהם. מי שלא יבקש, יוכנס למאגר כברירת מחדל. תיקונים נוספים עליהם הכריזה הוועדה היא מניעת גישה חופשית מהמשטרה למאגר, ואי הכללת נתונים של קטינים מתחת לגיל 16, אם כי נושאים אלה ימשיכו להיות נדונים, באופן שישפיע על התקנות שיוציא שר הפנים בעתיד.
בדיון בתחילת החודש בוועדה המשותפת הדנה בהצעת החוק אמר סנ"צ גלעד בהט כי בחודש ינואר אותרו 50 תיקים בהם נעשה שימוש בתעדות זהות מזויפת. הערך הייחודי שמעניק מאגר ביומטרי הוא מניעת מצב של הרכשה כפולה – כלומר רישום שתי זהויות שונות על שם אדם אחד. לטענת המבקרים, נתוני בהט כלל לא התייחסו לנסיונות הרכשה כפולה, אלא למקרה אחר. בינתיים, מתקיים במדינת ישראל מאגר מידע ביומטרי וולנטרי שמוגדר כ"פיילוט" באמצעות הוצאת תעודות זהות, ובעידוד המתקן האוטומטי למעבר מהיר בבידוק הדרכונים בנמל התעופה בן גוריון.
חולשה נוספת במאגר היא שגופים רבים לא יצויידו ביכולת לפענח את הנתונים הביומטרים המקודדים בתעודה, לכך הכרזה על אבדן תעודה תאפשר הוצאת שתי תעודות לאותו אדם, ומשם ישנו פתח להתחזות, ללא יכולת לבצע בדיקה ביומטרית ברוב המקומות, למרות קיום המאגר. התנגדות נוספת נבעה מההסדר בו גם אנשים מעל גיל 70 שיסרבו למסור טביעות אצבע, יאלצו לגשת בכל חמש שנים להחלפת תעודה, ולא כל 10 שנים, כמו מי שכן ימסור. עם זאת, גם אם לא ישמרו במאגר הביומטרי, החוק מחייב למסור טביעות אצבעות בעת הוצאת התעודה או החלפתה, שימחקו לאחר 48 שעות.
מי תומך במאגר?
משטרת ישראל, בגיבוי השר גלעד ארדן (הליכוד), היא אחד הגורמים במדינה שמעוניינים בהקמת המאגר, הגם שהחוק קובע מגבלה לפיה המשטרה יכולה לגשת לנתוני המאגר רק באמצעות צו חתום של שופט. מבחינת המשטרה זוהי "רגל בדלת" ואם לכשיהיה מאגר פעיל, יהיה ניתן עקרונית להרחיב אותה בעתיד. למרות שגם הנזקים וגם התועלות מיצירת המאגר הם משוערים, נדמה כי הסיכונים האפשריים גדולים מהתועלת האפשרית שבהקמת מאגר שכזה.
דווקא שר הביטחון, אביגדור ליברמן וחברי מפלגתו דאגו להסתייג מהחוק ולהגביל את נגישות המשטרה למאגר.
טענה נוספת שטען חבר הכנסת ילין היא כי מפעילת המאגרHP עושקת את המדינה באמצעות עלות מנופחת למכרז התפעול של המאגר הביומטרי. ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) טען כי "המכרז אינו תקין. משלם המיסים ישלם מאות מיליוני שקלים יותר ממה שהיה צריך לשלם. היה מקום לצאת למכרז חדש. במהלך המשא ומתן הגדיל משרד הפנים את ההכנסות של HP מ-160 מיליון ל-235 מליון שקלים. כבר במאי 2011 פרסם מבקר המדינה ביקורת על הפרויקט ועל ההתקשרות עם HP."
עד אשר יתבררו כל התקנות הסופיות המגדירות את תפעול המאגר, החוק לא ייכנס לתוקף, ועד אז אזרחי ישראל יכולים פשוט להימנע ממתן טביעות אצבע לכל גורם רשמי.
