הצעת החוק להסדרת מוסר התשלומים לספקים אושרה אתמול (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה של הכנסת. ההצעה, שיזם משרד הכלכלה, באה לשים קץ לתשלומים המאוחרים ומסדירה את מועדי התשלום לספקים בכלל המשק. לפי ההצעה, ימי האשראי של ספקים מול משרדי הממשלה לא יעלו על שוטף פלוס 30 (כלומר 30 ימים מסוף החודש שבו התקבל החשבון מהספק), ורשויות מקומיות, גופים ציבוריים וגופים פרטיים ישלמו בשוטף פלוס 45. יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) אמר בפתח ישיבת הוועדה שההצעה תאפשר "לעצור את שיטת שוטף פלוס אינסוף. ההצעה שאושרה תקל על מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, תעשה היסטוריה ותביא בשורה אמתית ומשמעותית למשק".
הצעת החוק הוגשה על ידי משרד הכלכלה, בעקבות הצעות חוק פרטיות דומות שצורפו אליה של ח"כ רועי פולקמן, ח"כ שלי יחימוביץ' וחברי כנסת נוספים. לפי ההצעה שאושרה, המדינה ומוסדותיה יחויבו לשלם לספקים תוך 45 יום מקבלת החשבון ולא יאוחר משוטף פלוס 30. כללים אלו יחולו גם על הפיס והטוטו. גופים שהוקמו לפי דין, בהם המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, יחד עם והחברות הממשלתיות והמוסדות להשכלה גבוהה, ישלמו לספקים תוך 45 ימים מקבלת החשבון. בישיבתה אתמול קבעה הוועדה כי ההסדר החל על המדינה יחול גם על המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל והרשות לניירות ערך.
עוד אושרה אתמול ההצעה לפיה הרשויות המקומיות ישלמו לספקים לאחר שוטף פלוס 45 מיום שקיבלו את החשבונית, ולקבלנים שוטף פלוס 80. בנוסף נקבע כי במקרים בהם יקבלו העיריות מימון חיצוני ייעודי לצורך השירות שהוזמן, הן יצטרכו להודיע על כך מראש לספקים – הן על שיעור המימון והן על זהות הגורם המממן. במקרים כאלה לא ניתן יהיה לדחות את התשלום מעבר לשוטף פלוס 150 יום.
החוק קובע כי בין עוסקים פרטיים התשלום יהיה שוטף+45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות, או אם המועד האחר לתשלום אינו "בלתי הוגן באופן חריג".
הצעת החוק קובעת כי כל פיגור מעבר לכך בתשלומים יחייב את הגוף שלא עמד בהסדר בתשלום הצמדה למדד וריבית פיגורים, העומדת כיום על 6.5% בשנה.
"מענה לבעייה אקוטית של עסקים קטנים"
הצעת החוק היא יוזמה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה. בסוכנות הסבירו כי ההצעה נועדה לתת מענה לאחת הבעיות האקוטיות עמן מתמודדים עסקים קטנים, והיא מוסר תשלומים לקוי של מזמין השירות, אשר משלם חודשים רבים אחרי קבלתו". ואכן לפי נתוני הסוכנות, ממוצע ימי אשראי ספקים עומד על 72 יום. עסקים רבים מדווחים על מועדי תשלום ארוכים יותר שמתקרבים ל-90 ואף ל-120 ימים לאחר ביצוע העסקה. רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים במשרד הכלכלה, אמר עם אישור הצעת החוק כי "מדובר בבשורה דרמטית עבור העסקים הקטנים ואנו מיישרים קו עם הסטנדרטים המקובלים במדינות מפותחות והראויים שיאומצו ויאכפו גם אצלנו."
עד כה לא היו בישראל כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק, ורק עסקאות שמבצעת הממשלה היו מוסדרות בהוראת תכ"מ שקובעת פרקי זמן של 24-45 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית). למרות זאת, דו"ח של הצוות "לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה" בראשות החשבת הכללית מצא באפריל 2014 כי 67% מהחשבוניות משולמות לאחר המועדים הקבועים בהוראה. גופים ציבוריים אחרים ובתוכם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים.
בהודעת משרד הכלכלה בעקבות פרסום החוק נכתב כי "פרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים החסרים את היכולת הפיננסית להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה. לצד יכולת נמוכה לספוג את ימי האשראי, מגזר העסקים הקטנים מקבל תנאי אשראי בנקאי נחותים ביחס לעסקים גדולים. לפי דוחות הבנקים, נדרשים עסקים קטנים לשלם ריבית של כ-6% על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של כ-3% שנגבתה מעסקים גדולים. כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים (גופים ציבוריים או עסקים גדולים) ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר".
נשיא לה"ב (ארגון הגג של העצמאים בישראל) רועי כהן, אמר בישיבה קודמת בנושא הצעת החוק כי 12 אלף מתוך 43 אלף העסקים שנסגרו בשנת 2015 נסגרו רק בגלל בעיות בתזרים המזומנים.
ציבור נוסף שיושפע דרמטית מההצעה הוא עובדי הפרילנס, שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים, אך תנאי העבודה שלהם (תנאי תשלום, תנאים סוציאליים ועוד) הם כשל עסקים, וגם הם נאלצים לספוג ימי אשראי ארוכים.
החוק ייכנס לתוקפו 90 ימים מיום פרסומו ברשומות, ויחול על חוזים שיחתמו מיום התחילה ואילך. עם זאת נקבע כי ההסדרים החלים על המדינה ומוסדותיה יכנסו לתוקף לאחר 4 חודשים, כאשר שר הכלכלה ושר האוצר רשאים לדחות את המועד לתקופה של עד 8 חודשים נוספים, כדי להתקין תקנות שיובאו לאישור הוועדה ויקבעו הסדרים ליישומו של החוק. ביוזמת היו"ר כבל אושר כי שרי הכלכלה והאוצר והרשות לעסקים קטנים ובינוניים יעבירו לוועדה דיווחים שנתיים על יישום החוק. הדיווח הראשון יימסר 3 שנים לאחר כניסתו לתוקף, עם זאת שר האוצר יוכל לקבוע מתכונת דיווחים שונה בתקנות שיוגשו לוועדה תוך 6 חודשים.
החרגות במשרדי הבריאות והביטחון
במהלך הישיבה עלה שוב נושא החרגת מערכת הבריאות ונציג משרד הבריאות, ליאור ברק, אמר כי מערכת הבריאות לא יושבת על הררי מזומנים ומתעמרת בספקים, אלא נמצאת במצוקה תזרימית קשה ביותר. המשנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר, עו"ד דן כרמלי, דרש שלא להחריג את מערכת הבריאות ואמר כי "יש למעלה מ-1,500 ספקים של משרד הבריאות, מרביתם חברות ועסקים קטנים, המעסיקים עשרות אלפי עובדים והם זכאים לדעת מה יהיו תנאי התשלום שלהם מול מערכת הבריאות". היו"ר כבל אמר כי הוא לא מוכן לקבל את התשובות הללו. "מה שעשה אותי חולה זה הלחצים של משרד הבריאות", אמר. ח"כ איילת נחמיאס ורבין הוסיפה כי לא יכול להיות שמערכת הבריאות תוחרג בלי שהיא מייצרת מתווה רלוונטי ליישום החוק. היו"ר כבל דרש כי תוך 3 חודשים יעביר משרד הבריאות לוועדה מתווה להתמודד עם הצעת החוק.
עוד נקבע כי ההצעה לא תחול על משרד הביטחון לבין תאגידים בעסקאות של חצי מיליארד שקל ומעלה. עם זאת הובהר כי הדבר לא פוטר את התאגידים המבצעים עסקאות כאלה עם משרד הביטחון לשלם בזמן לספקים שלהם.
נשיא לה"ב: "סוף למאבק שנמשך מעל שבע שנים"
לאחר אישור ההצעה אמר ח"כ רועי פולקמן (כולנו) כי היום הגיעה לסופה חצי שנה של עבודה מאומצת, שתביא בשורה אמתית לאלפי עצמאים ועסקים קטנים שלמעשה נתנו הלוואות למדינה ולחברות ממשלתיות. "היום שמנו לזה סוף. בסיוע משרדי הכלכלה והאוצר וועדת הכלכלה של הכנסת יחויבו כל הגופים הציבוריים, כולל השלטון המקומי, לשלם במועד ובכך להקל משמעותית על תפקודם של העסקים הקטנים בישראל", אמר. נשיא לה"ב רועי כהן, הוסיף: "אחרי מאבק שנמשך למעלה משבע שנים במוסר התשלומים הירוד של גופי הממשלה והרשויות המקומיות, ולאחר ששלל גורמים אינטרסנטים הפעילו מכבש לחצים, הגענו לרגע האמת שהעסקים הקטנים יפסיקו לסבסד ולהלוות כספים למדינה בשיטת שוטף פלוס אינסוף. מחר אנו מתחילים עידן חדש למען כלכלת ישראל והמגזר העסקי שקורס היום תחת העול התזרימי הכבד".
בישיבה השתתפה הזמרת דפנה ארמוני, סיפרה כי כעצמאית היא לא זמרת, אלא כבאית אש. "החיים של אדם עצמאי הופכים אותו לכבאי. כל היום הוא מכבה את השריפות שעולות, לטפל בכספים שצריך לקבל וגם אם כבר נתתי חשבונית ועדיין לא שילמו לי אני מקבלת קנס ממס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ ומתחילה מלחמה מאוד קשה לשרוד". מעיין צוויג, בעלת עסק קטן, אמרה כי חוק שוטף פלוס 30 זה החמצן של העסקים הקטנים וזה ההסדר שצריך לחול על כולם.
