הדולר ממשיך להיחלש מול השקל: אתמול עלה שערו של הדולר ב-0.4% למחיר של 3.674 שקלים לדולר. לעומתו, שער היורו נחלש ב0.3% ועלה למחיר של 3.897 שקלים ליורו. בעקבות התחזקותו העקבית של השקל בשבועות האחרונים כינס אתמול שר האוצר משה כחלון דיון מיוחד בנושא השפעת שערי המטבע ובו הכריז: "שקל חזק הוא לא משבר, הוא תוצאה של כלכלה חזקה. לא נפקיר את היצואנים", לצד הצהרת כוונות על הקלות מס לתעשיינים שיחליטו להשקיע ('פחת מואץ') ולהקצאת 100 מליון ש"ח בחינוך הטכנולוגי. במקביל, התעשיינים ממשיכים להדגיש את רצונם בהפחתת רגולציה.
משר האוצר נמסר אתמול: "שקל חזק הוא לא משבר, הוא תוצאה של כלכלה חזקה. הכלכלה הישראלית סיימה את אחת השנים הטובות בתולדותיה והתחזקות השקל היא תוצאה ישירה של נתוני המשק החזקים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהפגיעה בייצוא ולצד הפעילות המוניטארית שמבצע בנק ישראל בטווח הזמן הקצר, עלינו להיכנס מתחת לאלונקה להתוות מדיניות לחיזוק התעשייה והגדלת הפריון לטווח הזמן הארוך. ממשלת ישראל לא תפקיר את היצואנים."
הצעדים עליהם הכריז שר האוצר צפויים להשפיע רק על חלק מהתעשיינים ורק בטווח הבינוני. בטווח המידי והקצר ההתמודדות עם שער המט"ח עומדת לפתחו של בנק ישראל בלבד. יתרות מטבע החוץ של ישראל נמצאות כעת בשיא כאשר בימים האחרונים רכש בנק ישראל עוד מיליארד דולרים כדי להחליש את השקל ביחס לדולר, ויתרות מטבע החוץ של ישראל כבר עברו את 101 מיליארד הדולר.
נראה שהצמרת הכלכלית אינה מניחה כרגע על השולחן שימוש בכלים נוספים שיוכלו לדכא פעילות פיננסית ספקולטיבית
מדוע השקל מתחזק ולמי זה טוב ?
בשיח הכלכלי מתקיים ויכוח האם שקל חזק הוא טוב או רע, ומה מניע את תהליך ההתחזקות שלו. באופן בסיסי, ההתחזקות רעה ליצואנים וטובה ליבואנים. המצדדים בהתחזקות, מסבירים כי השקל החזק משקף את הביצועים הטובים של הכלכלה הישראלית, ולכן לא מדובר בבעיה אלא במצב טבעי. פרופסור עומר מואב התראיין לגלובס והסביר כי אמנם שקל חזק מעודד יבוא, אך בטווח הארוך כשיגדל היבוא השקל ייחלש מעצמו, ועל בנק ישראל להפסיק לנסות להשפיע על השער. מול טענה לפיה יצואנים מוכרים במטבע חוץ ומשלמים בשקלים, השיב כי רכישת מכונות לתעשייה נעשית לרוב גם היא במטבע חוץ.
גיא יהודה, מבית ההשקעות פסגות, כתב כי " מתחילת השנה התחזק השקל ב-3.8% מול סל המטבעות ובתגובה בנק ישראל רכש כמויות גדולות של מט"ח, תגובה בה נוקט כבר תקופה ארוכה. לשם השוואה, בשנת 2016 כולה התחזק השקל ב-4.8% כלומר מדובר כאן על התחזקות חדה באופן חריג". על פניו נתונים אלו מצדיקים את התערבות בנק ישראל, אך יהודה טוען שאופן ההתערבות של הבנק אינו אפקטיבי ומציע לחדול ממנו ולהסתגל לשקל חזק. בנק ישראל מדפיס שקלים ורוכש בהם דולרים ובאופן מיידי "סופג" שקלים בחזרה מהשוק – מהלך שמכונה רכישה "מעוקרת". ככל שסוחרי מטבע ספקולטיביים מציפים את שוק ההון הישראלי בזרם חדש של דולרים ורוכשים שקלים, הם מנטרלים את פעולת בנק ישראל, אשר למרות הרכישות, לא מצליח לשמור את שער השקל נמוך.
גם התומכים בהתחזקות השקל לא מסוגלים או לא רוצים להסביר "מדוע רוב ההשקעות במטבע מתנקזות לשעות הלילה, לסופי שבוע ולימי פקיעת אופציות"
יוסי פרנק, כותב בגלובס כי אין קשר בין נתוני הכלכלה הישראלית להתחזקות השקל, וכי מדובר בלחצים של ספקולנטים. לדבריו, רוב מי שטוען אחרת מנסה להרוויח בעצמו באופן ספקולטיבי, והתומכים בהתחזקות לא מסוגלים או לא רוצים להסביר "מדוע רוב ההשקעות במטבע מתנקזות לשעות הלילה, לסופי שבוע ולימי פקיעת אופציות". לפי ניתוח זה, בנק ישראל משתתף ב"מלחמת מטבעות" עולמית, בה כולם רוצים להפחית את ערך המטבע שלהם כדי לתמוך בייצור המקומי, ואילו דווקא בנק ישראל ניגש למלחמה ב"ידיים קשורות" ומשתמש בכלי אחד בלבד – רכישות מט"ח. פרנק מציע שימוש בכלים נוספים: "עסקאות סוואפ, הרחבת מעגל משלמי מס במט"ח, הטלת מס על תנועות הון ספקולטיביות ומתן כתף לצעד הנכון ביותר לתקופה זו לטעמי – רצפה לסל המטבעות. אני מקווה שהפתרונות יהיו במישור זה ולא במישור ההתמודדות עם ההשלכות קרי עוד עידוד לתעשייה וליצוא כי במלחמה אם תתמקד בטיפול בפצועים ולא תהדוף את המתקיפים יהיו לך עוד ועוד פצועים בהמשך."
האינטרס התעשייתי מול האינטרס הפיננסי
בהתסכלות ארוכת טווח, הדבר שהכי דרוש ליבואנים ויצואנים כאחד, בבואם לתכנן את מהלכיהם העסקיים, הוא יציבות בשערי המטבע. לפני מספר עשורים, המסחר במטבע חוץ בישראל היה בפיקוח ניכר של המדינה, אשר פעלה לשמירה על יציבות שערו. בתהליך מדורג משנות ה-80 מדינת ישראל נקטה בתהליך "ליברליזציה" שמקטין את הפיקוח על תנועות הון לתוך ישראל וממנה. כיום, נתח הסחר במטבע חוץ ע"י סוחרי מטבע בשוק ההון מוערך ב98%, ואילו 2% בלבד מבוצע בעבור יבואנים ויצואנים. התנודתיות היא רווחית לספקולנטים, והכלכלה הריאלית נפגעת בשל הצורך לקנות ביטוח פיננסי כנגד תנודות מטבע שנקרא גידור. בשנים האחרונות עבר המשק להסתמך על אנרגיה מגז טבעי (60% ממשק החשמל), ובכך נחסך מהמשק רכש במיליארדי דולרים בשנה, והתהפך המאזן המסחרי – ישראל מייצאת יותר מאשר היא מייבאת. כנגד מגמה זו הגדיל בנק ישראל את מגמת רכישות הדולרים, אך רכישות אלו הן שגרתיות, מוכרזות מראש ולא משפיעות על זרמי הון מהירים וספקולטיביים.
יותר הכרזות ממעשים
הצמרת הכלכלית באוצר ובבנק ישראל משקיעים לא מעט מאמץ בהכרזות, בנסיון להשפיע על השוק. כך היא ההכרזה הנוכחית של שר האוצר לגבי שקל חזק, שנועדה ליצור רושם כאילו הבעיה שולית או לא קיימת. טון מעט שונה באותו הכינוס הציג שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, כשאמר: ״אני מברך על כינוס הפגישה שהוביל שר האוצר, ועל עבודת הצוות ושילוב הידיים למען חיזוק הכלכלה הישראלית. היחלשות המט״ח מאיימת על כל ענפי התעשייה שכן אין ענף תעשייתי שיודע לספוג תיסוף של 10% ביורו או 15% בליש"ט ואפילו לא 5% בדולר. הפתרון הוא הגדלת הפריון וזה יכול לבוא רק אם נשקיע משאבים מידיים בחינוך והכשרה טכנולוגית והפחתת רגולציה".
ייתכן שהגברת השיח הציבורי על הכלים לדיכוי סחר ספקולטיבי, דוגמת מס על תנועות הון קצרות טווח, יגיברו את האומץ הציבורי להשתמש בכלים חדשים שלא נוסו עד כה
ברוש משתמש בתופעת התחזקות השקל כדי לתבוע שינויים שהוא מקדם ממילא וללא קשר – השקעה בחינוך והפחתת רגולציה – צעדים שאינם קשורים ישירות לשערי מטבע, ואפשר למצוא בהם יתרונות וחסרונות בפני עצמם. גם בסקירות החודשיות של בנק ישראל, מדגישים כי הריבית בארה"ב צפויה לעלות בתקופה הקרובה, כך שמי שרוכש היום שקלים צפוי להפסיד (בהנחה שפער הריבית יביא להתחזקות הדולר). כך מנסה הבנק לסתור את התחזקות השקל, עוד לפני שהריבית אכן עלתה, תוך הסתמכות על הכרזת נגידת הפדרל רזרב ג'נט ילן כי במרץ צפויה עליית ריבית. יש לציין כי גם אם תתרחש עליה כזו, סביר שהיא תהיה מתונה, כלומר, קטנה יותר מהעליות שכבר התרחשו בשער השקל.
נראה שהצמרת הכלכלית אינה מניחה כרגע על השולחן שימוש בכלים נוספים שיוכלו לדכא פעילות פיננסית ספקולטיבית. ייתכן שהגברת השיח הציבורי על הכלים הללו, דוגמת מס על תנועות הון קצרות טווח, יגיברו את האומץ הציבורי להשתמש בכלים חדשים שלא נוסו עד כה, לטובת הכלכלה הריאלית, ונגד כלכלת ההימורים הספוקלטיבית על שערי המטבע.
