סוג האלימות, אולי הרווח ביותר כלפי נשים הוא אלימות כלכלית – גברים ששולטים בנשים דרך חשבון הבנק. באמצעות השליטה בחשבון, לוקחים הגברים את עצמאותן של אותן נשים ויוצרים תלות קשה. רבות מהנשים שיוצאות מקשר בו הגבר אלים כלכלית, מוצאות את עצמן בחובות, לעיתים כאלה שאפילו הן עצמן לא ידעו על קיומם. לכבוד יום האישה הבינלאומי שמצוין היום חשוב לדבר על האלימות כלפי נשים של המאה ה-21.

על פי נתונים של עמותת 'רוח נשית', ישנן בישראל למעלה מ-200,000 נשים נפגעות אלימות, וזהו רק המספר המדווח, הערכות אנשי המקצוע הן שהמספר הממשי גבוה פי ארבע. רבות מהנשים הן אמהות יחידניות, וחלקן סובלות מעוני וקושי רב להשתלב בתעסוקה, לאחר שחיו שנים בצל האלימות. אישה נשארת במעגל האלימות בממוצע 10 שנים וכמעט 50% מהנשים שיוצאות מהמקלט חוזרות למעגל האלימות. כיום אין אפשרות ממשית לאמוד כמה נשים בישראל סובלות מאלימות כלכלית, מדובר בתופעה סמויה, ונשים רבות כלל לא מודעות לכך שהן נמצאות במצב בו מופעלת כלפיהן אלימות.

תמר שוורץ, מנכ"לית 'רוח נשית' (התמונה באדיבות המצולמת).

לדברי תמר שוורץ, מנכ"לית 'רוח נשית', "האלימות הכלכלית מתעתעת כי לא רואים אותה. אלימות כלכלית זה סימנים כחולים שאת לא רואה. אנחנו קוראות לזה סימנים כחולים בחשבון הבנק. חצי מהנשים שיוצאות מהמקלטים חוזרות לבעל האלים, כי הן תלויות בו כלכלית ולכן קמה העמותה כדי לשקם כלכלית נשים. אישה שיש לה עצמאות כלכלית לא צריכה לחזור לבעל האלים שלה."

שוורץ סבורה כי אלימות כלכלית היא תופעה חוצת מגזרים ומעמדות סוציו-אקונומיים. "אלימות פיזית זה לא מקובל, קל לאתר והיום יש מודעות וגם משרד הרווחה נחלץ לעזרת הנשים שנפגעות מאלימות פיזית. אלימות כלכלית יותר קשה לזהות, ונשים שנמצאות בתוך זה לא מבינות שהן במצב כזה. זה תוקפן שקט וסמוי".

עמותת 'רוח נשית' קמה כדי לסייע לנשים נפגעות אלימות כלכלית, להתמודד עם שקרה או קורה להן, "יש חוסר מודעות לאלימות כלכלית. אישה שסובלת מאלימות פיזית תסבול ב-99% מהמקרים גם מאלימות כלכלית", מוסיפה שוורץ.

ע. סבלה מאלימות כלכלית מבעלה. זמן קצר לאחר שהתחתנה, נכנסה להריון ובשל שמירת הריון – לא עבדה, "הייתי נשואה שנה והייתי מגיעה למצב שלא היה אוכל במקרר. כשהייתי בהיריון רבנו, הוא זרק לי את כל הבגדים ושפך עליהם אקונומיקה, לא היה לי מה ללבוש והוא לא הסכים לקנות לי בגדים חדשים. כשהייתי מבקשת כסף הוא היה אומר שאין, אבל תמיד היה לו לבילויים עם החברים שלו. הייתי נעזרת במשפחה שלי. בגלל השמירת היריון לא עבדתי. היו לנו חשבונות נפרדים. המשפחה שלי הייתה עושה לי קניות לבית. הוא לא נתן לי כלום, הוא קנה לעצמו ויצא לבלות. לא ענין אותו בכלל אם יש אוכל. אני הייתי יושבת בבית, הוא היה יוצא לאכול, יוצא עם חברים. כשהייתי אומרת 'מה איתי?' הוא היה אומר שאין לו כסף. זה עצוב לחיות עם בנאדם שלא נותן כלום, עם הכל את מתמודדת לבד. היום אני במקום אחר. לא חסר לי כלום, ולילד שלי לא חסר כלום. אני עומדת על שתי הרגליים".

סימני זיהוי להפעלת אלימות כלכלית על נשים (גרפיקה: דבר ראשון. נתונים: ויצ״ו).

המסתיר והשתלטן

לדברי שוורץ ישנם שני סוגים של בני זוג אלימים כלכלית, "הסוג הראשון, שמהווה 30% מבני הזוג האלימים כלכלית הוא השתלטן. הוא לא נותן לאישה לנהל את חשבון הבנק לפעמים תוך מצג שווא שהוא כן משתף אותה ורושם חובות על שמה."

"הסוג השני שמהווה 70% הוא המסתיר. יש נשים שגילו שהן בחובות רק אחרי שנפרדו מבן הזוג. אם את פותחת עסק עם גבר והוא עוזב ומשאיר אותך עם חובות את יכולה לתבוע אותו, אבל אם הוא הבעל שלך את לא יכולה, את תקועה. במובן הזה החוק מעוות. יזמנו הצעת חוק עם ח"כ זהבה גלאון וגילה גמליאל להגדיר את זה כעבירה, לא יאומן שזה לא מוגדר בחוק ככה. זו אלימות סמויה ולכן כל כך קשה לגלות אותה. 70% מהנשים שיוצאות מקשר אלים נמצאות בחובות. אנחנו נלחמות על זה שמשרד הרווחה יכיר בתחום הזה. אם את רק מוציאה אישה למקלט בלי לתת לה כלים את משאירה אותה עירומה, מה היא תעשה אחרי שהיא תצא מהמקלט?"

אלימות כלכלית – בכל השכבות האוכלוסיה

רינת לאון לנגה, מנהלת מקלט ויצו בירושלים, אומרת שבשנים האחרונות היא פוגשת יותר ויותר מקרים של אלימות כלכלית כלפי נשים, "מה שחדש פה זה שנשים מתנהלות בעצמן, הן עובדות. חלוקת העבודה המסורתית והמוסכמת השתנתה. אנחנו נמצאים במקום אחר", היא מוסיפה כי, "אלימות כלכלית זה שליטה מלאה של בן הזוג על הכסף שלא מתוך הסכמה. זה הופך להיות אלימות כשיש אלמנט של שליטה ותלות".

לדברי לאון-לנגה האלימות הכלכלית מתבטאת בכל מיני אופנים, שליטה מוחלטת על חשבון הבנק, החתמה על טפסי הלוואת לבעל – כשלאחר הפרידה מגלה האישה שהיא נמצאת בחובות, איום באלימות אם עולה צורך בכסף, מניעת יציאה לעבודה בתירוצים שונים, מניעת כרטיסי אשראי, הקצבת סכומי כסף בהתאם למעשים או התנהלות, "הרבה פעמים רואים גברים שלפעמים זה אפילו בדרכי נועם, אומרים לנשים, 'את לא צריכה לצאת לעבוד, אני אדאג לפרנסה, את תטפלי בילדים'. החלטה שלו שהיא לא תצא לעבודה, הרבה פעמים קשורה לאובססיביות וקנאה מצד הגבר".

"הייתה אצלנו במקלט אישה שגרה בשכונה מאוד יוקרתית, ממעמד סוציו אקונומי גבוה, היא הגיעה אלינו עם הילדים שלה, "מספרת לאון-לנגה על המקלט בירושלים, "היא הייתה מנהלת בכירה בתחום הקוסמטיקה, בן הזוג שלה נכנס איתה לעסק, ולאט לאט השתלט עליו ובשלב מסוים אמר לה שהוא יסתדר עם העסק ושהיא תפסיק ותעבור לטפל בילדים שלהם. היא סיפרה שהיא הגיעה למצב שהיא הייתה יוצאת לפארק עם הילדים ואומרת לאנשים שהיא שכחה את המטרנה בבית ואם הם יכולים לתת לה קצת, אותו דבר עם חיתולים, הילדים הגיעו למקלט במצב של רעב. בן הזוג שלה הקצה לה סכום שבועי כל כך נמוך, שלא היה לה מספיק כסף לקנות מטרנה וחיתולים".

"לא לוותר על העצמאות"

ד"ר גלית שאול, מנכ"לית 'מרכז רקמן' מתייחסת להיבט נוסף שיש לאלימות כלכלית, נושא הגירושים. כשמתחילים לדבר על מזונות ומשמורת להיבט הכלכלי יש משקל גדול, לדבריה, " צריך להעביר מסר לנשים לא לוותר על העצמאות שלהן. כשמתגרשים צריך לדעת מה יש, איך מחלקים את מה שיש. הדרך הראשונה למנוע מאישה את שמגיע לה היא דרך יצירת תלות, שכל דבר היא צריכה לבקש וכמובן יש את העניין שנשים משתכרות פחות מגברים. המצב הזה שנשים לא יודעות מצר את החירות שלהן. צריך להמשיג את הדבר הזה. האלימות הכלכלית יכולה להמשיך גם אחרי הגירושין, בכל תחום המזונות, זה אמצעי שליטה שממשיך אחרי שחיים ביחד, היכולת לשלוט בעולם המודרני היא דרך כסף".

ד"ר גלית שאול, מנכ"לית 'מרכז רקמן' (התמונה באדיבות המצולמת).

שוורץ מתארת את העבודה של העמותה כמשנה מציאות: "העבודה של העמותה מתמקדת בליווי אישי, נשים שהיו במעגל האלימות הן בפוסט טראומה, הן בטוחות שהן קטנות, טיפשות כי כך הבעל האלים מבסס את שליטתו. ולכן המצב שמצליח לקומם (מלשון להקים) אותן הוא ליווי אישי, יש מאות מנטוריות מתנדבות שנפגשות פעם בשבוע לשעתיים שכוללות הכל, הן כמו אחיות, אימהות עובדות חזק על הדימוי העצמי, איך מתמודדת מול הגרוש, איך פותחים חשבון בנק וכו'".

המעונינות לקבל עזרה על רקע אלימות במשפחה יכולה להתקשר לקווי החירום הבאים:
מוקד החירום למניעת אלימות: 118. הקו נותן מענה שבעה ימים בשבוע בשפות עברית, ערבית, אמהרית ורוסית.
מרכז גליקמן לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה בתל אביב (מוקד נעמת לאלימות המשפחה) 70 /6492469- 03. הקו נותן מענה חמישה ימים בשבוע משעה 9:00 – 15:00.
רוח נשית – עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות – 072-2507770. מענה בימים א'-ה' 9:00-17:00 משטרת ישראל: 100