בזמן שמרבית העולם מתכתש במאבקים על רקע דתות ולאומים, אי שם בחצי הדרומי של כדור הארץ, בין האוקיינוס ההודי לאוקיינוס השקט, נמצאת מדינה שאזרחיה מסורים לדת מסוג אחר. אמנם באוסטרליה יש כנסיות, מסגדים ובתי כנסת מפוארים, החיים בשלום ושלווה אחד ליד השני, אולם יש דת אחת ב״מדינת המזל״ שעולה על כולם והיא הספורט, והכת המרכזית והחזקה מכולם בדת הלאומית הוא הפוטבול האוסטרלי.
כדאי לא להתבלבל. הפוטבול האוסטרלי הוא יותר מסתם גרסה מקומית מהפוטבול האמריקאי המוכר לישראלים בעיקר מצפייה בסרטי הקולנוע וסדרות טלוויזיה. בפוטבול אוסטרלי אין קסדות, אין אפודים ענקיים, אין משכורות עתק, אין מעודדות, ובטח ובטח שאין הופעה של ליידי גאגא בהופעת המחצית. בפוטבול האוסטרלי יש רק כדור, מגרש עגול, 8 עמודים, ו-36 גברים. או לפחות שככה היה עד 2016: בשנה החדשה המאמינים בדת הלאומית של אוסטרליה זכו לרפורמה המהפכנית ביותר שקרתה בתולדותיה והציבור הרחב מתרגש. מדובר בליגת נשים ארצית שמרתקת את האומה האוסטרלית.
קיצור תולדות הפוטבול האוסטרלי
ב-1858 פרסם עיתון מקומי במלבורן (עיר הבירה של מדנית ויקטוריה שבדרום מזרח אוסטרליה) מכתב בו קרא טום ווילס, קפטן הקריקט של המדינה, להקמת ליגת פוטבול מוסדרת שתאפשר לשחקני קריקט להישאר בכושר במהלך החורף. כבר אז ילדים שחקו גרסה קדומה של המשחק, בו שחקנים השתמשו בכל חלקי גופם כדי להעביר כדור עגול מקצה המגרש לקצה השני, ולבעוט את הכדור בין שתי עמודים. באותה שנה החלו שני בתי ספר במלבורן לארגן משחקים, ושנה לאחר מכן קמו המועדונים הראשונים. במהרה חוקים נכתבו, הקבוצות והליגות התבססו וספורט חדש נולד. עובדה זו קובעת שהפוטבול האוסטרלי הוא בין המשחקים הראשונים בעולם שעבר קודיפיקציה, והמועדונים הפעילים בו הם מהוותיקים ביותר בעולם. מעבר לכך ובאופן מפתיע, הגמר של הליגה הארצית שמתרחשת כל שנה באצטדיון הMCG שבמלבורן מוכר יותר כרטיסים למשחק מאשר כל גמר ארצי של כל ענף ספורט אחר בעולם.
אמנם את המגרש העגול ירש מאביו הקדמון הקריקט, אבל כיום הפוטבול האוסטרלי עולה על שאר אגפי הספורט המקומיים ובהרבה. מבחינת פופולריות, הצלחה כלכלית, והשתתפות עממית, נמצא הפוטובול בפסגת התרבות הלאומית. וכמו הרבה ענפי ספורט מקצועיים בעולם, גם ליגת הפוטבול האוסטרלי הרשמית (AFL) נשלט על ידי גברים.
למרות אחוז גבוה למדי (יחסית לעולם הספורט) של אוהדות וצופות נשים, קודש הקדושים היה שמור אך ורק לגברים. לאורך שנים רבות, ילדות לא יכלו לצפות במשחק האהוב עליהן ולחלום שיום אחד גם הן יוכלו לעלות למגרש ולהצטרף לשורות של הגיבורים הלאומיים. אלא שבשנה האחרונה, הכל החל להשתנות.
בצעד דרמטי, הודיעה ה-AFL כי בפברואר 2017 תתחיל לפעול ״הליגה המקצוענית הראשונה לנשים״. זו הפעם הראשונה נשים מתחרות באופן מקצועי במשחק הלאומי, ולמרות שהצעד נתקל בציניות ממגזרים מסוימים, ניתן לומר כי באופן כללי הוא זוכה לתמיכה ציבורית מרשימה בהיקפה.
13 מ-18 הקבוצות המבוססות בליגה הקיימת הגישו מעומדות לקבל אישור לשלוח קבוצת נשים לליגה החדשה, אבל בסוף רק 8 מתוכן התקבלו. ייתכן שנוכחות הסמלים, הצבעים והשמות המוכרים לציבור מהווה גורם בהצלחה החסרת תקדים של הליגת הנשים (AFLW).
כשהמשחק הראשון, בין הקולינגווד מאגפייס והקארלטון בלוז, משך קהל של מעל 20,000 אוהדים, מארגני הטורניר נאלצו למנוע מאנשים כניסה לאצטדיון הצפוף. מעל אלפיים אנשים לא זכו להיכנס למשחק הראשון. מארגני הליגה הבינו זאת והעבירו את המשחקים הבאים למתחמים גדולים יותר שיתאימו את מידת ההתלהבות של הציבור.
שוחחתי עם אוהדת אחת בת מזל שזכתה להיות נוכחת ברגע ההיסטורי הזה: ״האווירה הייתה מדהימה. הקהל התרגש והרגשתי את הציפייה, כי זה היה בסבב הראשון של הפוטבול הנשי״, מספרתה קים דורפמן, בת 21 ומתגוררת במלבורן, שנכחה במשחק בין הווסטרן בולדוגס ממלבורן והפרימנטל דוקרס מפרת׳, בחוף המערבי של היבשת.
איך המשחק שונה מפוטבול גברי?
״הרמה הייתה גבוהה מאוד, אבל המשחק של הגברים הוא הרבה יותר אגרסיבי. אמנם יש אלמנט של מגע פיזי, הAFLW יותר מתון ופחות אלים מהAFL."
All for one and one for all! #AFLW #AFLWomens #AFLWFreoLions pic.twitter.com/ZzLOdX1mHJ
— AFL Women's (@aflwomens) February 12, 2017
מסתבר שהעובדה שהנשים היו מחוץ לשורות השחקנים המקצועיים נתנה לשחקניות פרספקטיבה אחרת על המשחק האהוב עליהן. ״בראיונות עם השחקניות בליגת הנשים, הן הרבה יותר ממוקדות בהגינות, אחווה, ורוח ספורטיבית ממה שראיתי בליגת הגברים״ דורפמן ציינה.
That’s number two for Sarah Perkins! The game has really opened up in the third term. #AFLWCrowsLions pic.twitter.com/n2IHVA2QqM
— AFL Women's (@aflwomens) March 4, 2017
קשה להעריך איזה שינוי תחולל ליגת הנשים במעמדן של נשים בחברה האוסטרלית, אך אין ספק שבינתיים היחס של נשים לקודש הקדשים בתרבות האוסטרלית משתנה. ״יש להקמת הליגה החדשה השפעה מאסיבית״ מספרת דורפמן. ״בתור אישה, עכשיו אני מרגישה שהמשחק הוא שלי. אני יכולה לצפות במשחק ולראות שיש שחקנית עם אותו צבע שיער בדיוק כמו שלי שמשחקת פוטבול ברמה הכי גבוהה. אפילו כאחת שאף פעם לא באמת נהנתה לשחק, יש בזה משהו ממש מעצים״.
למרות שדורפמן עצמה אינה מטפחת חלומות משל עצמה לשחק, היא טוענת שההשפעה הגדולה ביותר של הליגה היא בעיקר בקרב נערות וצעירות. ״עכשיו בדיוק כמו בנים, גם בנות מסוגלות לגדול כשחקניות השואפות לרמה הכי גבוהה. הן יכולות ללכת לאוזקיק (ארגון פוטבול לילדים ולבני נוער) ולהמשיך להתאמן ברצינות בספורט כי עכשיו יש לזה יעד סופי. החלום הוא משותף לכולם״.
לא הכל דבש
למרות הפתיחה המבטיחה, אנשים רבים באוסטרליה מזלזלים בליגת הנשים וחוזים מראש את כישלונה. בשביל האנשים האלה, מצעד הנשים במדי ספורט הוא לא מהפכה אלא במקרה הטוב טרנד יפה שיעלם בקרוב ובמקרה הרע, בדיחה.
״מה שהכי מאכזב אותי מאז הקמת הליגה זה התפיסה של האוהדים הנלהבים של ליגת הגברים שזורקים הערות כמו 'תראי כמה מעט גולים הן מכניסות' ו'אני תומך בזה 100% אבל זה לא בשבילי'" אומרת דורפמן. ״יש 2 סיבות שה-AFLW לא יכול להגיע לרמת הAFL כרגע והן מצד אחד המאגר הקטן של נשים שגדלו כשחקניות בעקבות היעדר הזדמנויות וחוסר עידוד לנשים להשתתף. ומצד שני, נשים משחקות ספורט באופן שונה מגברים. זה עז וזה עצום, אבל זה שונה״.
בליגת ה-AFLW משחקות שמונה קבוצות: הבריזביין ליונס, האדלייד קרוז, קארלטון בלוז, מלבורן דימונז, קולינגווד מאגפייז, ג׳יי דאבליו אס ג׳יאנטס, ווסטרן בולדוגז ופרימנטל דוקרס. בריזביין ואדלייד כרגע מובילות בסולם הליגה, מה שמערער על ההגמוניה של מלבורן כמוקד הלאומי של פוטבול (4 מתוך 8 הקבוצות הן ממלבורן).
הכוכבת הגדולה ביותר בליגה היא דייזי פיירס ממלבורן, שיודעת להדליק את הקהל במיומנויות המרשימות שלה. מאזנה של פיירס כרגע עומד על 32 טאקלים ו-111 שימושים בכדור מתוך 5 משחקים.
מדריך לנבוך – כל מה שאתם צריכים לדעת על פוטבול אוסטרלי
- במשחק משתתפים 18 שחקנים לכל קבוצה במגרש (16 ב-AFLW)
- המטרה היא לקבל יותר נקודות מקבוצת היריבה. מקבלים נקודת מגולים (6 נקודות), דרך בעיטה בכדור הביצי בין שתי עמודי השער הגדולים. עם הכדור פוגע בעמוד, או עובר ליד, מקבלים נקודה אחת.
- אוסטרלים אוהבים שמות חיבה ופוטבול לא יוצא דופן. נהוג לקרוא למשחק גם השמות הבאים: פוטי, אוזי רולז, איי אף אל. רק אל תקראו לזה רוגבי.
- המשחק מחולק ל4 רבעים של 20 דקות (פלוס זמן פציעות).
- שחקן ממוצע ירוץ בין 12-20 קילומטרים כל משחק, בין קפיצות, טאקלים, והתנגשויות.
- הצפייה בדרך כלל מלווה בבירה קרה.
