הממונה על השכר במשרד האוצר פרסם היום (רביעי) דו"חות המפרטים את תנאי השכר במגזר הציבורי בשנת 2015. הדו"חות מתייחסים לשני ציבורי עובדים מרכזיים: עובדי מדינה, המועסקים בצורה ישירה על ידי המדינה, ועובדי הגופים הציבוריים, המועסקים באמצעות גופים אותם מתקצבת המדינה. מהנתונים בדו"חות עולה כי בשני ציבורים העובדים נרשמה עליה בשכר הממוצע ביחס לשנה שעברה: השכר הממוצע למשרה מלאה בגופים הציבוריים עלה ראלית ב-1.7% ועומד על 15,458 שקלים, והשכר הממוצע לעובדי המדינה עלה בשיעור של 3.15% והגיע ל-16,695 שקלים.

בעת הצגת הדו"ח אמר הממונה על השכר במשרד האוצר ערן יעקב "עובדי הסקטור הציבורי מקבלים שכר הוגן, ראוי ומכבד. זה הסיפור שיש מאחורי המספרים. הסיפור הוא לא רק כמה שמקבלים – יש ביטחון תעסוקתי, ביטחון סוציאלי, קרנות סוציאלי. אלה דברים שלא רואים בטבלאות השכר, אבל עובד שנכנס לסקטור הציבורי מקבל את הדבר הזה אוטומטית". לדבריו גם לממשלה וגם להסתדרות יש במה להתגאות.

יעקב הדגיש כי המגזר הציבורי מצטיין ברמת שוויון גבוהה יותר מאשר בכלל המשק. כשהשכר החציוני מהווה 82% מן השכר הממוצע, זאת לעומת כלל המשק בו השכר החציוני מהווה 74% מהשכר הממוצע בלבד. "פעם המנכ"ל יכל להרוויח פי 30 מהשכר הממוצע והיום אפשר למצוא מקומות שזה פי 300. בעולם הממשלתי אנחנו לא נמצאים שם, אנחנו סך הכל במקום טוב, וזה אולי הודות לאותו משולש של ממשלה, ארגון עובדים ומעסיקים".

השכר הממוצע למשרה מלאה בגופים הציבוריים, לפי קבוציות גוף (מקור: דו"ח הוצאות השכר של הגופים הציבוריים לשנת 2015, משרד האוצר). הקליקו לצפייה במסך מלא

גם באשר לפערי השכר בין גברים לנשים, ציין יעקב כי בעוד שפערי השכר עומדים על 32% בכלל המשק, במגזר הציבורי הם עומדים על 20%. לדבריו פערי השכר נובעים הן מהשוני בהיקף שעות העבודה של גברים ונשים, כשגברים נוטים לקחת יותר שעות עבודה נוספות, הן מהשוני במקצועות והן מהשוני בתפקידים, זאת על אף מספר הטבות שלדבריו ניתנות לנשים בלבד. גורם המקדם את השוויון במגזר הציבורי הוא לדבריו ההסכמים הקיבוציים המשווים את ערך שעת העבודה בין המינים.

בפתח הדו"ח מציין הממונה על השכר כי הנתונים המפורטים בדו"ח נוגעים לרמות השכר לפני הסכם המסגרת שנחתם בין המדינה להסתדרות בסוף 2015, שקובע עליה של 7.75% בשכר בפריסה על 5 שנים. הדו"ח נוגע לשכרם של כמעט 380 אלף עובדים, המועסקים בצורות שונות על ידי המדינה. יעקב ציין כי הסכם המסגרת צפוי להביא לצמצום נוסף בפערי השכר במגזר הציבורי, וזאת מאחר וחלק מסכום התוספת נקוב בערך שקלי, ויתווסף באופן שווה לבעלי משכורות גבוהות ונמוכות.

התפלגות חלקיות משרה בגופים הציבוריים, דצמבר 2015 (מקור: דו"ח הוצאות השכר של הגופים הציבוריים לשנת 2015, משרד האוצר). הקליקו לצפייה במסך מלא

בגופים המתוקצבים על ידי המדינה (רשויות מקומיות, חברות ותאגידים עירוניים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות וגופים נתמכים אחרים) מועסקים כ-379,282 עובדים, כש-60% מתוכם נשים. המעסיק הגדול ביותר בתוכם הוא הרשויות המקומיות (147 אלף עובדים), ובו עמד השכר הממוצע למשרה על כ-10.5 אלף שקלים בחודש. הקבוצה היחידה בה נרשמה ירידה בכמות העובדים היא החברות הממשלתיות, מהן נגרעו 908 עובדים (בהן גם השכר הממוצע הגבוהה ביותר – 22,009). בשיעור היקף המשרה הממוצעת חלה ירידה בשנה האחרונה, מ-75% משרה בממוצע ל-74%, כש-41.2% מהעובדים הועסקו במשרה חלקית. בקרב הנשים, 51% הועסקו במשרה חלקית. השכר הממוצע לנשים גם הוא נמוך יותר בכל אחד מקבוצות הגופים שנבדקו.

שיעור הגברים והנשים מבין העובדים בגופים הציבוריים בדצמבר 2015 (מקור: דו"ח הוצאות השכר של הגופים הציבוריים לשנת 2015, משרד האוצר). הקליקו לצפייה במסך מלא

בשירות המדינה (משרדי הממשלה, בתי חולים ממשלתיים, עובדי הוראה, ומשרד הביטחון ללא צה"ל, שב"כ ומשטרה) מועסקים סה"כ כ-190 אלף עובדים ועובדות. במשרדי הממשלה היה השכר הממוצע 16,749 שקלים, בעוד השכר החציוני עמד על 13,610 שקלים. בקרב עובדי הוראה עמד השכר הממוצע  13,011 שקלים לעומת שכר חציוני 11,903 שקלים. מדובר בפערים בשיעור קטן משמעותי מהפערים בכלל המשק באותה שנה, בו היה השכר החציוני פחות משלוש רבעים מהשכר הממוצע.

"לשיח בין המעסיקים ארגון העובדים והממשלה תפקיד חשוב מאד "

בהמשך דבריו, הדגיש יעקב כי לתפיסתו ישנם כיסים של חוסר יעילות, "הפריון במדינת ישראל אינו גבוה, ואם מודדים אותו אני חושב שהוא לא משקף את העליות בשכר" אמר. לדבריו ניסיונות להכניס טכנולוגיות חדשות למגזר הציבורי נתקל פעמים רבות בקשיים. עם זאת הדגיש את החשיבות שהוא רואה להקמתו של שולחן עגול ממשלה- הסתדרות- מעסיקים, שיאפשר שיח ואחריות משותפת. "אני חושב שלארגון עובדים יש תפקיד חשוב מאוד ושבצורה נכונה הוא יכול עם הממשלה ועם ארגון המעסיקים לתרום למשק. אני חושב שהשיח במשולש הזה יכול להעצים ולהגדיל את היתרונות שיש היום".

יעקב הבהיר כי גם עובדי המגזר הציבורי המקבלים השלמה לשכר מינימום משתכרים כולם למעלה משכר המינימום. לשאלת דבר ראשון באשר להצעת החוק של שר העבודה והרווחה המבקשת לשנות את מבנה השכר המרובד במגזר הציבורי, כך ששכר הבסיס של העובדים יהיה תמיד למעלה משכר המינימום, השיב יעקב כי "השאלה היא האם יש צורך בחקיקה כזו, העלות שלה היא מאוד גבוהה והשאלה אם יש בה צורך. גם היום יש התקדמות בשכר, ורק חלק קטן נבלע בהשלמת השכר לשכר המינימום".