דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כי״ל

אימת האמוניה / עובדי חיפה כימיקלים מחריפים את המאבק, הסכנה לאבדן הפרנסה קרוב

האחריות למתן פתרונות איננה רק של הנהלת החברה, אלא גם של הממשלה שעלולה ליצור משבר אמוניה שיפגע כמעט בכל התעשיות במשק הישראלי ובשורה של מתקנים חיוניים

הפגנת עובדי כי״ל, 16 במרץ 2017. צילום: ועד עובדי חיפה כימיקלים
הפגנת עובדי כי״ל, 16 במרץ 2017. צילום: ועד עובדי חיפה כימיקלים
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

אתמול בבוקר (חמישי) חסמו העובדים של חיפה כימיקלים את כביש 1 וארבעה מהם נעצרו על ידי המשטרה. פעולת המחאה לא תואמה עם אף גורם מוסמך ויצרה פקקים גדולים בכביש.

גם ראשי הרשויות בדרום מודאגים מאפשרות סגירת המפעל הדרומי של החברה, כאשר באיזור דימונה אפשרויות התעסוקה החלופית הן אפסיות. סגירת המפעל בדרום עלולה לדחוף במהירות מאות משפחות לעוני, ולאחר מכן פיטורי עובדים נוספים שמתפרנסים ממתן שירותים למפעל.

https://www.facebook.com/Dimona.City/posts/1506775182708503

העובדים מאשימים את הממשלה בכך שכשלה באספקת אמוניה למפעל, זאת בשילוב החלטת המשרד להגנת הסביבה על סגירת המיכל הנוכחי תוך מספר חודשים (בית המשפט קיצר ל-1 באפריל). החלטה שמשאירה את המפעל ללא שום פתרון לאספקת עשרות אלפי טונות אמוניה שהוא צורך מדי שנה בכדי לייצר מהם דשנים.

מאידך, מבין עובדי החברה נשמעים גם קולות אחרים המאשימים דווקא את הנהלת המפעל ביצירת משבר מתוכנן, ושימוש בהם כ"מגן אנושי" שנועד להפעיל לחץ על הרשויות לא לסגור את המיכל המסוכן, ונסיון לסחוט מהמדינה עוד כסף כסיוע להקמת מפעל אמוניה בדרום, אשר לא רק ייצר אמוניה בעבור החברה אלא יישמר את מונופול החברה על אספקת האמוניה במשק.

העובדים פרסמו תמונה של הנהלת חיפה כימיקלים בפגישת גיבוש בברלין בלב המשבר, הכוללת את יואב כץ, מנהל אתר צפון ואת נדב שחר, המנכ"ל הישראלי של החברה. התמונה מחזקת את החשד שחלק מהמשבר הוא מתוכנן, כאשר המהלכים האמיתיים מתרחשים מאחורי הקלעים.

הנהלת חיפה כימיקלים בברלין. התמונה הועלתה על ידי מנהל המכירות של החברה ביוון, תנאסיס רוזגלו, לפייסבוק, ביום ג' 14/3. צילום המסך נשלח על ידי ועד עובדי חיפה כימיקלים
הנהלת חיפה כימיקלים בברלין. התמונה הועלתה על ידי מנהל המכירות של החברה ביוון, תנאסיס רוזגלו, לפייסבוק, ביום ג' 14/3. צילום המסך נשלח על ידי ועד עובדי חיפה כימיקלים

ל"דבר ראשון" נודע כי אין בקרב הנהלת החברה החלטה לפעול בערוץ אחד בלבד. כך, מתקיים מו"מ עם המדינה לגבי הקמת מפעל באמצעות החברה בסיוע ממשלתי נדיב, לצד מו"מ עם אדיראן הלל, יזם השואף להקים מפעל אמוניה בדרום ללא סיוע ממשלתי, כפי שדווח בכלכליסט.

ההנהלה גם פנתה למשרד להגנת הסביבה בבירור אחר אפשרויות ייבוא במיכלים מסוגים שונים. לטענת בעלי החברה, המשרד להגנת הסביבה סירב לאשר ייבוא רחב היקף ובלתי מוגבל לישראל, מבלי שתהיה ודאות להקמת מפעל לייצור אמוניה בישראל – תהליך שייקח מספר שנים להשלים אותו.

כך או אחרת, אין ספק שההנהלה הישראלית של החברה נקטה בחוסר אחריות כאשר הטילה על המדינה את מלוא האחריות על מציאת פתרון לאספקת חומר כימי למשק, ולא נערכה ליצירת חלופה, כאשר כבר בשנת 2013 הודיע המשרד להגנת הסביבה על תאריך סופי שאחריו לא יותר להשתמש במיכל האמוניה.

כשלון המכרז להקמת מפעל חלופי במישור רותם, מדרום לערד, היה צריך להיות פעמון האזהרה הברור ביותר בעבור ההנהלה, כאשר גם בית המשפט קבע שלהנהלה לא הייתה עילה לצפות לסעד מן המדינה כשהיא, ההנהלה, לא פועלת בעצמה ליצירת חלופה הולמת.

הטוב ביותר שהחברה יכולה לקוות לו כעת, הוא הגבלת נפח האחסון במיכל לסדר גודל של 2,000 טונות אמוניה, במקום 12,000 כמקובל בשנים האחרונות. גם נפח זה מהווה סיכון גדול במקרה של התבקעות, ובייחוד כאשר הוא ידרוש מילוי תכוף יותר – בערך אחת לשבוע, ויגביר את הסיכון של פגיעה באניית המילוי אשר בניגוד למיכל עצמו, איננה ממוגנת כלל, כך שההתכנות של אפשרות זו מוטלת בספק, וסביר שלא תאושר. 

מה אומרים המחוקקים?

מוקדם יותר השבוע הועלתה בכנסת הצעה לסדר של חברי הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו) ומשה גפני (יהדות התורה) בעניין חלופות לריקון המיכל שיימנעו את פיטורי העובדים במפעלי חיפה כימיקלים. חבר הכנסת גפני אמר "למרות שאין תשובה לממשלה, היום התעקשנו להעלות הנושא לדיון. העובדים הם נושא שצריך לפתור. אי אפשר להשאיר את זה ליד המקרה". חבר הכנסת מאיר כהן ("יש עתיד") אמר "אני בעד סגירה של מיכל האמוניה. יחד עם זה כתושב דימונה לא ניתן למפעל עם 2000 עובדים להיסגר. דיברתי עם השר אלקין והשר אלי כהן שהפגינו רגישות. אני קורא לשר כחלון לעשות מעשה. אף אחד מחברי הקואליציה לא הציע חלופה אמיתית או פתרון אפשרי למצב. גם לא מהאופוזיציה.

חבר הכנסת דב חנין אמר: "לנושא יש משמעות חברתית וסביבתית עצומה, והממשלה לא מתכבדת לבוא ולתת תשובה. לפני שנתיים עמדתי בראש ועדת משנה של ועדת הפנים של הכנסת שעסקה במפרץ חיפה. עסקנו כבר אז בסיכונים האיומים על החיים ועל הבריאות בכל המפרץ. גיבשנו תכנית שכולם אמרו שהיא מפת הדרכים להתקדם. יש מפת דרכים, אבל לא מתקדמים". עוד הוסיף, "צריך להגן על הבריאות, וצריך להגן על התושבים, וצריך להגן גם על הפרנסה של העובדים. אי אפשר היה לתכנן חלופות?"

חברת הכנסת יעל גרמן ('יש עתיד") נקטה בלשון כפולה: "אין ספק שאסור לקחת את העובדים כשעיר לעזאזל", אך הטתה את עיקר דבריה לא למען העובדים, אלא נגד המשך פעילות המיכל, באומרה "אסור לשכוח שיש כאן סכנה – 600,000 תושבים שיש להם עננה מעל הראש". חברת הכסנת יעל כהן פארן (״המחנה הציוני״) הדגישה את הצורך האקוטי לסגור את המיכל: "ב-1 באפריל מיכל האמוניה ירוקן. השאלה היא האם ההנהלה תמשיך להשתמש בעובדים כ"מגן אנושי" במקום להציג חלופה. לא ייתכן שיש כאן משוואה של פרנסה מול חיים". המליאה הצביעה, ללא מתנגדים, על העברת הנושא לדיון בועדת העבודה הרווח והבריאות ביום ב' הקרוב.

המשק צריך שתי חלופות שונות לחלוטין 

צודקת חברת הכנסת פארן באומרה שהמשוואה היא לא הגיונית, אלא שנכון לעכשיו זו זוהי המשוואה שנוצרה במציאות. תעשיות הדשנים בישראל – חיפה כימיקלים ודשנים חומרים כימיים, הם שני מפעלי דשנים שצורכים כ-97% מאספקת האמוניה בישראל. אין כמעט שום מפעל אחר שצריך אמוניה כחומר גלם. מי שבכל זאת זקוק לאמוניה במידה קריטית הם כי"ל, וכלל מפעלי המתכת בארץ אשר תלויים באמוניה בהליך מסויים בעיבוד מתכות, לפני שלב הציפוי. שאר הצרכנים זקוקים לאמוניה בעיקר כחומר במתקני קירור: בתי חולים, מפעלי מזון, הקריה למחקר גרעיני. חברת ״מקסימה״ היא החברה היחידה המספקת כמויות קטנות של אמוניה, אך גם היא נשענת על אותה שרשרת אספקה שמתחילה באונית המילוי, עוברת במיכל הענק, וממשיכה בצנרת למפעל דשנים, ומשם למיכליות שונות. 

החלופה של צרכנים גדולים כמו ״חיפה כימיקלים״ צריכה להיות ייצור מקומי ללא אחסון של אלפי טונות, אלא ייצור בהתאם לצריכה. אפשרות נוספת היא רכש מירדן, אשר כלל לא בטוח שהמצב הפוליטי בירדן, הכולל עוינות רבה לישראל בפרלמנט, מאפשר להסתמך על רכש כזה. ייבוא במיכליות בטוחות שנקראות איזוטנקרים, מחייב הכנת תשתיות קליטה לכמה מאות מכולות מסוג זה ואחסונן, דבר שעוד לא הוסדר.

הצרכנים הקטנים זקוקים לאספקה מדי כמה שבועות או חודשים בכמויות של מאות ליטרים או אלפי ליטרים ולא של מאות טונות. עבורם ניתן להסדיר בקלות יחסית ייבוא באיזוטנקרים, אך לדברי תעשיינים ששוחחו עם "דבר ראשון" אין כיום אישורים לשינוע מיכליות כאלו או לאחסון שלהן בשטחים תעשייתיים קיימים, ואין נסיון מקצועי בארץ בטיפול במכולות כאלו, הגם שהן נחשבות לאמצעי אחסון בטוח ברמה העולמית.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "בשבוע שעבר נערך דיון מיוחד של המנחה הלאומי לחומרים מסוכנים, בו חברים הרגולטורים לתחום זה, ונציגי התעשייה הרלבנטית. במסגרת דיון זה הועלו חלופות והצעות שונות לייבוא האמוניה שלא בדרך שבה נעשה הייבוא עד כה. יישום כל חלופה אחרת מהקיימת היום, מחייבת בדיקה מעמיקה של הסיכונים על ידי המשרד ועל ידי פיקוד העורף על פי כל דין. הגדלת כמויות אחסון במפעלים השונים או שינוי התהליך במפעלים השונים לרבות במפעל חיפה כימיקלים, ייבחנו במסגרת הגשת בקשות מסודרות לקבלת היתרי רעלים מתאימים וכל רישיון אחר שיידרש לרבות היתרי בניה. בשלב זה לא הוגשה כל בקשה כאמור, וממילא לא סורבה כל בקשה. הדברים ייבחנו לגופם באמות המידה המקצועיות המקובלות."

מהשר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, נמסר: "המשרד להגנת הסביבה פועל להסרת הסיכון הקיים ממערך יבוא האמוניה בחיפה מזה מספר שנים, תוך עידוד הקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם, בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2013. בהתאם לכך, הסכים המשרד – ואף שילם על כך מחיר ציבורי – לאפשר את הישארות המכל בחיפה עד להקמת המפעל. 

״יתרה מכך, הממשלה השקיעה מאמצים ומשאבים משמעותיים לנושא הקמת המפעל, בפעילות אינטנסיבית ותוך נכונות למתן הגנות פיננסיות משמעותיות, אך המהלך לא צלח. זאת, בין היתר, בשל העובדה שחיפה כימיקלים עצמה, צרכנית האמוניה העיקרית בישראל, החליטה שלא לגשת למכרז בעצמה ולהקים מפעל חלופי – דבר שלמרבה האירוניה, כעת היא מבקשת לעשות.

״מאחר שאין כיום צפי להקמת מפעל לייצור אמוניה המשרד להגנת הסביבה לא יכול להמשיך ולאפשר את הסיכון לתושבי מפרץ חיפה  ולכן, פעלנו במסגרת סמכויותינו ותפקידנו. המשרד נתן למפעל ולמשק כולו אורכה בת שלושה חודשים לשם מציאת מענה חלופי לאמוניה, תקופה שאף משרד הכלכלה סבור כי היא מספיקה לצורכי התארגנות. חשוב לציין, שבית המשפט המחוזי אפילו סבר שצריך לקצר את התקופה לחודש אחד בלבד. ולכן, כרגע עיקר הבעיות של חיפה כימיקלים הן בכלל מול בית המשפט – ולא רק מול משרד הגנת הסביבה".

ומה הלאה?

החשיבות של יצירת המסלול לאספקה בכמויות קטנות, חיוני כדי לשבור את מונופול האספקה של חיפה כימיקלים, ושחרור המשק כולו מתלות באינטרסים של חברה פרטית אחת. לחיפה כימיקלים יש חשיבות כלכלית, וגם פרנסת עובדיה היא גורם משמעותי, אך צורכי האמוניה שלה ושל מפעלים אחרים הם שונים במהותם ולכן יש הגיון רב בפירוק התלות הזו. בינתיים, מאבק העובדים, ועתיד אספקת האמוניה לארץ עוד רחוקים מהכרעה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!