בית המשפט המחוזי בנצרת זיכה הבוקר (שלישי), פה אחד, את חן אילתי, מעבירת רצח אימו מרים אילתי ז"ל בקיבוץ מחניים, לפני כשנה, ומכל האישומים האחרים שהועלו נגדו. השופטים אשר קולה, דני צרפתי ורננה גלפז מוקדי זיכו את אילתי, בטענה כי לא הוכחה אשמתו מעל לכל ספק סביר.
בהכרעת הדין נכתב כי האישום התבסס על עדותה של רעייתו פלישיה, ועל ראיות נסיבתיות ו"חיזוקים למיניהם אותם מצאה המאשימה בחומר הראיות". השופטים הסבירו כי לא נתנו אמון בעדות של רעייתו, וכי "שעה שלא נתנו אמון בעדותה של פלישיה, הרי שאין אמון בראיות הנסיבתיות כמו בחיזוקים כדי להוכיח את אשמתו של הנאשם מעל לכול ספק סביר". הנימוקים להכרעת הדין יינתנו בתוך 30 יום.
מפרקליטות מחוז הצפון נמסר, בתגובה לפסק הדין, כי "אשה מבוגרת נמצאה מתה בדירתה במה שנראה היה בתחילה כמוות טבעי. רק בעקבות נתיחת הגופה, עליה עמדו חלק מבני המשפחה, התברר שהיא נרצחה באלימות. במהלך החקירה עלה חשד כלפי הנאשם ואשתו, אך בוצעו פעולות חקירה נוספות בטרם נעצרה האישה ולאחריה הנאשם בסופה של החקירה, סברה התביעה שהראיות בתיק עומדות ברף הנדרש להגשת כתב אישום נגד הנאשם, ועל הדברים להתברר בבית המשפט. ביהמ"ש פסק אחרת ואנו מכבדים כמובן את הכרעתו. לא נוכל להתייחס לגוף הכרעת הדין, שכן טרם ניתנו נימוקיה"
עו"ד סוהאד אגא מהסנגוריה הציבורית, שייצגה את אילתי יחד עם עו"ד רימונה שלג, אף היא מהסנגוריה הציבורי, אמרה לדבר ראשון, בתגובה לפסק הדין, כי: "זה יום מאוד חשוב לנו, לסנגוריה הציבורית, ולמערכת בתי המשפט. אנחנו גאות מאוד בהרכב השופטים המקצועי והמכובד, שברגע שסבר שהלקוח שלנו לא אשם, כינס את הצדדים ונתן את הודעת הזיכוי, לפני שאפילו ניסח את הנימוקים להחלטה".
"אנחנו נרגשות מאוד", הוסיפה אגא, "אבל לא הופתענו מההחלטה. לעמדתנו, כתב האישום הזה לא היה צריך להיות מוגש מלכתחילה. צריך להבין ששום דבר לא השתנה בתיק מאז הגשתו, אבל לפעמים צריך לשלם את המחיר ולהמתין שהמערכת תעשה את עבודתה. טוב שיש לנו מערכת בית משפט צודקת".
.מקיבוץ מחניים נמסר בתגובה להכרעת הדין כי "כמוכם שמענו את הכרעת הדין. הרצח ופרטיו מלווים אותנו יום יום. מרים אילתי ז"ל הייתה חברה יקרה בקיבוץ מחניים. זכרה איתנו לעד. הקיבוץ עבר טלטלה עזה בעקבות הרצח. אנחנו עמלים על תמיכה במי שמרגיש צורך בסיוע במטרה לחזור לשגרה המבורכת, שמאפיינת את הקיבוץ".
מתח על רקע קשיים כספיים
המקרה אירע ב-13 באפריל 2016, כשחוקרי מחלק הרצח ביחידה המרכזית של מחוז צפון קיבלו דיווח על מוות טבעי שהתרחש בקיבוץ מחניים. חברת הקיבוץ, מרים אילתי, נמצאה בשעות הבוקר במיטתה כשהיא ללא רוח חיים. צוותי הרפואה שקבעו את מותה, לא מצאו סימני אלימות על גופתה, והמוות הוגדר תחילה מוות טבעי.
עם זאת, ביתה של המנוחה, רוני לוין, ובעלה העלו בפני המטרה חשש כי לנאשם, אדריכל במקצועו ומרצה במכללת הטכנולוגית תל חי, ורעייתו פלישיה, שהתגוררו בדירה שבבעלות האם בקומה שמעל לדירתה, יש קשר לאירוע. על רקע החששות האלו, ביקשה הבת של המנוחה לבצע נתיחה שלאחר המוות בגופתה. בנתיחה התברר כי האם אכן נרצחה.
חקירת הרצח נוהלה על ידי היחידה המרכזית במחוז צפון, שעצרה בתחילת חודש מאי את הכלה, פלישיה. בחקירתה היא הפלילה את בעלה, וטענה רק כי סייעה לו לאחר מעשה. כשנעצר הבן, הוא האשים את אשתו ברצח, וטען כי ביצע רק עבירות בכרטיס האשראי של האם המנוחה. בסופו של דבר הואשם רק הבן ברצח, והכלה הואשמה בעבירות שביצעה בכרטיס האשראי של המנוחה ובשיבוש החקירה.
על פי כתב האישום שהוגש נגדו, בין הנאשם לאימו התגלע ויכוח על רקע קשיים כספיים, ובשיאו הוא היכה וחנק אותה למוות. פלישיה, ששמעה את הקטטה הגיעה למקום וסייעה לו להשכיב את האם במיטה, במטרה לשוות למקרה מראה של מוות טבעי.
בית המשפט שמע בשבוע שעבר את סיכומי התביעה וההגנה, והשופטים הקשו על התובע, עו"ד רז ולטר, על כך שלמעשה אין קו זמן מסודר לאירוע הרצח, שהתחיל בשעות הערב ובוויכוח בין הבן לאמו, ברצח עצמו ובאירועים שקרו אחריו. הסנגורית טענה כי התנהגויות שחיזקו את טענת התביעה ביחס לנאשם – אפשר היה לייחס באותה מידה לאשתו, שהואשמה כאמור בעבירות פחותות בהרבה.
