104 עובדי רשות השידור עתרו לבג"צ, בדרישה מהמדינה לדחות את סגירת רשות השידור בחצי שנה נוספת. דרישת העובדים מגיעה עקב שורה של הפרות חוק שנעשו לטענתם כלפי עובדי רשות השידור, וכן עקב אפליה בין העובדים בתנאי הפרישה להם יהיו זכאים. עוד טוענים העותרים כי בעוד תאגיד השידור הציבורי מסרב לקלוט רבים מהם, הוא מתכנן לשכור עובדי קבלן שיבצעו את עבודתם. העתירה הוגשה ע"י עורכת הדין ורד גרטל ממשרד אריאל שמר ושות' כנגד מדינת ישראל, עם דרישה להתייחסות מההסתדרות (המייצגת את מרבית עובדי רשות השידור), אגודת העיתונאים בירושלים (המייצגת את עיתונאי רשות השידור) וכן מתאגיד השידור "כאן", המוגדרים כמשיבים פורמליים לעתירה.

"בעודם מקבלים מהתאגיד תשובות שליליות, או לא מקבלים תשובות כלל, גילו העותרים לתדהמתם שהתאגיד פרסם לאחרונה, במהלך חודש מרץ 2017, מכרזים לעובדי קבלן בהיקפים עצומים של מאות עובדים", נכתב בעתירה, "מסתבר שהתאגיד, שטוען כי יפעל עם תקציב וכוח אדם 'רזים' לעומת אלה של רשות השידור, מפרסם מכרזים לעובדי קבלן, אשר לא ייספרו במצבת כוח האדם של התאגיד". בכך, לדבריהם, מתייתרים עובדי רשות השידור שעשויים היו להיקלט בתאגיד. לטענתם, המהלך משפיע גם על מספר עובדי הרשות שייקלטו בתאגיד, שעומד על פי הסיכומים על 51% מכלל עובדי התאגיד. מאחר שקליטת עובדי הקבלן מקטינה את מצבת עובדי התאגיד, קטן בהתאמה גם מספר עובדי הרשות שצריכים להיקלט.

המכרזים אשר צורפו לעתירה הם מכרז להקמת מאגר צלמי וידאו במעמד של פרילאנסרים (לשנה, עם אפשרות להארכה בשלוש שנים נוספות), מכרז לשירותי אולפן וצוותי צילום באיזור הצפון (לשנה עם אפשרות הארכה בשנתיים נוספות נוספות), מכרז לשירותי תמלול ותרגום (לשנה עם אפשרות הארכה בארבע שנים נוספות). העותרים הגדירו את המהלך כהונאה כלפי הכנסת והממשלה, ובייחוד כלפי עובדי רשות השידור והציבור הרחב.

בתגובה לפניית "דבר ראשון" הכחישו בתאגיד השידור הציבורי "כאן" כי בכוונתם לקלוט עובדי קבלן. הם ציינו כי החוק קובע שעובדי רשות השידור שגויסו לתאגיד, בהם צלמים וטכנאים, יצטרפו אליו רק ביום תחילה השידורים, ולפיכך "אי הוודאות בנושא שחרור העובדים מרשות השידור המהווים את רוב עובדי התאגיד, עד קליטתם המלאה, מחייבת את התאגיד להערך לפתרון זמני ומידי לכמה מהתפקידים לצורך קיום עבודה שוטפת והמשך ההכנות לעלייתו לאוויר." עוד מסרו ב"כאן" כי עד כה לא גויס אף עובד באופן זה.

כלי משחק פוליטי

לדברי העותרים, על אף הצהרות חוזרות ונשנות של ראש הממשלה על היעדר הנחיצות בסגירת הרשות, ושל שר האוצר המתחייב לדאוג לעובדיה, בפועל משמשים עובדי הרשות ככלי ניגוח ציני בין השניים, ואין כל פעולה של הממשלה להבטחת עתידם. עוד כתבו העובדים כי שני נימוקים מרכזיים שהוצגו לסגירת רשות השידור והקמת התאגיד – חיסכון בעלויות וחופש מהתערבות פוליטית – אינם מתקיימים בפועל.

במישור התקציבי טוענים העותרים כי לא הוצגו נתונים הניתנים לבדיקה ומוכיחים כי עלות המשך הפעלת רשות השידור גבוהה יותר מהפעלת התאגיד. לטענתם, מצב זה נובע בין השאר מפרישתם של כ-600 עובדים מהרשות מאז תחילת הרפורמה, וכן פעולתה של רשות השידור בשנת 2016 בתקציב נמוך מתקציבו השנתי של התאגיד.

בעניין ההתערבות הפוליטית טענו העותרים כי הממשלה פעלה להכפפתו התקציבית של התאגיד אליה, וכעת היא פועלת להכפפתו המבנית בדמות הצעת החוק של נתניהו, המסתמנת כפשרה אפשרית בינו לבין כחלון – לפיה התאגיד יוקם אך שיטת המינויים ואופן הפיקוח עליו ישתנו. "מתברר שהנימוק המוצהר שעמד כביכול מלכתחילה ביסוד המהלך של סגירת רשות השידור והקמת התאגיד – תיקון 'הקלקולים' ברשות השידור באמצעות הוצאת הפוליטיקה מהשידור הציבורי – הוא טיעון כוזב", כתבו.

אפליה בין העובדים

טענה נוספת בעתירה היא אפליה בתנאי הפרישה בפער של עשרות אחוזים בין עובדים שחברים בקרן פנסיה ותיקה או זכאים לפנסיה תקציבית, לבין עובדים שהצטרפו לרשות השידור לאחר שהונהגו בה הסדרי פנסיה צוברת בקרנות חדשות. בעוד העובדים הותיקים יקבלו קיצבת גישור וימשיכו לצבור זכויות פנסיוניות, יקבלו שאר העובדים קיצבה נמוכה בהרבה. "המדינה מתייחסת אל העותרים המבוטחים בקרן פנסיה חדשה כמי שפרשו לפנסיה במועד פיטורם, המוקדם מגיל הפרישה החוקי" הסבירו בעתירה, "וזאת באפליה לעומת עמיתיהם שימשיכו לרכוש זכויות פנסיה עד לגיל הפרישה, ובניגוד גמור לחוק גיל פרישה ולעקרון השוויון", נאמר בעתירה.

תנאי הפרישה האלו נקבעו בהסכם עקרונות שחתמו שרי האוצר והתקשורת ויו"ר ההסתדרות ביולי 2014, ביום חקיקת חוק השידור הציבורי. ההסכם היה מבוסס על הסכם הרפורמה ברשות השידור מ-2010, אך העותרים טוענים כי בעוד הסכם 2010 קבע מתווה למו"מ של לפחות שנה בסוגיית תנאי פרישתם של העובדים בקרנות הפנסיה החדשות, ההסכם מיולי 2014 הסדיר את תנאי הפרישה בחופזה.

ההסכם מיולי 2014 קבע כי קצבת הגישור לה יהיו זכאים עובדים עם פנסיה בקרן ותיקה או תקציבית תחושב על יסוד שכרם הפנסיוני, בקידום של שתי דרגות שכר ובתוספת 10%, עד לתיקרה של 70% משכרם. בנוסף, תימשך להם ההפרשה לקרן הפנסיה לקראת גיל הזקנה. לעומת זאת, לעובדים בקרן פנסיה חדשה קבע ההסכם שקיצבת הגישור תחושב על פי הסכום שנצבר לזכותם, בקידום 3.7% שנתי לפי ממוצע התשואה של הקופות, ובלא הפרשות לקרן הפנסיה לעת זקנה – סכום המוערך בכ-1,000 עד 3,500 ש"ח בחודש בממוצע.

לטענת העותרים כ-150 עובדים בהסכמים גלובליים, כלל אינם כלולים בהסכם העקרונות, ולפיכך יקבלו פיצויי פיטורין פחותים ולא יהיו זכאים לקצבת גישור בלא קשר לגילם. כמו כן במידה ויתקבלו לעבודה בתאגיד, הם ייאלצו להחזיר את כספי פיצויי הפיטורין שמעבר לקבוע בחוק.

בתגובה לביקורת בנושא הסכם העקרונות נמסר מאגודת העיתונאים בירושלים כי "אגודת העיתונאים בירושלים סבורה כי חוק השידור הציבורי רע, ולא היה צריך להתקיים, ואולם כל ניסיונותיה למנוע את חקיקתו כשלו, והאגודה פועלת ללא לאות למען חבריה, במטרה להשיג בעבורם את התנאים הטובים ביותר לאחר חקיקת החוק". באגודה הוסיפו כי "הסכם העקרונות משקף הסכמות משופרות להסכם שנחתם עוד בשנת 2009, שנחתם לאחר מו"מ ארוך ומפרך. הכללת אגודת העיתונאים בירושלים כמשיבה בפעם השלישית פוגעת בעותרים יותר משהיא משרתת אותם – ופוגעת במאמצי האגודה לפעול לטובת כלל העיתונאים."

תגובת ההסתדרות לא התקבלה עד לפרסום הכתבה.