אני אדם חרדי שרוצה לתת תגובה על מה שהרבה אחרים מעדיפים לשתוק לגביו ולא להגיב.

אני אישית מאוד מכבד, מעריך ואוהב את חיילי צה"ל. בכל הזדמנות שיש לי אני מביא חטיפים ושתיה למוצב הקרוב לביתי ובכל הזדמנות שאני רואה אותם מחכים לטרמפ אני מעלה אותם ולוקח אותם למחוז חפצם.

מחאת קיץ 2011. תמונה באדיבות יהודה שיין

המדיניות בציבור החרדי כלפי גיוס לצה"ל ידועה – בחור ובחורה חרדית לא מתגייסים
עקב בעיות צניעות, כשרות, שמירת שבת ביטול תורה וכו'.

במהלך שנים ניגשו בחורי הישיבה ללשכה, הגישו טופס הדיחוי וחזרו לספסלי הישיבה. שני הצדדים כיבדו זה את זה. והכל עבד חלק.

בשנה האחרונה אחד ממנהיגי פלג חרדי קיצוני החליט שלא ניגשים יותר לדיחוי (מצב שמכניס את צה"ל לפינה מאוד לא נעימה ומעמיד את הבחור אוטומטית במצב עריק).
בתחילה היו כמה שחשבו כמוהו אולם מיד חזרו בהם ונכון לרגע זה, בחורי הישיבה היחידים שלא ניגשים לצה"ל לבקש דיחוי מכונים "הפלג הירושלמי".

בשבועות האחרונים לאחר שנעצרו מספר בחורים שהוגדרו כעריקים יצאו צעירי הפלג להפנות אלימות ברחובות העיר. הם מתנהגים בצורה מבישה, חוסמים כבישים, פוגעים בשוטרים, בעוברי אורח חרדים ולא חרדים, מחללים את שם השם ומבזים את הציבור החרדי כולו בהתנהגותם.

חרדים מפגינים מחוץ ללשכת הגיוס בירושלים (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).

אני רוצה להודיע לכם שמדובר כאן בקומץ קטן וחולני. הציבור החרדי ברובו מקיא אותם וסולד מהתנהגותם. מדובר בקומץ פרחחים שאליהם התחברו כל המובטלים ובחורי ישיבות משועממים שיצאו לחופשת בין הזמנים, ואברכים שבמקום לעזור לנשותיהם מעדיפים לחפש אקשן ברחובות.

אנו סולדים מהם ומתביישים בהם ורק מבקשים –
אל תראו אותנו כמוהם,
אל תשנאו את כולנו בגללם,
לא מגיע להם את זה ולא מגיע להם שנשנא שנאת אחים בגלל זה.

כאן אציין, כשבאמת היה ויכוח עקרוני בעניין הגיוס התקיימה עצרת של חצי מיליון איש שהתנהלה בצורה מכובדת ובלי תקרית אלימות אחת.

אסיים בתפילה, שהכל יסתיים בשלום.