בספרו המפורסם "מיין קאמפף" כותב הצורר הגדול בהיסטוריה האנושית, אדולף היטלר: "יש לכבוש את הנוער ולגייסו לשירות המדינה הלאומית החדשה. כאשר יריב או מתנגד יכריז 'לא אצטרף אליכם', ענו לו בשקט: 'ילדך כבר שייך לנו, אתה?! מה אתה?! אתה תחלוף מן העולם. צאצאיך שייכים עתה למחנה חדש ותוך זמן קצר לא ידעו דבר מלבד חברה חדשה זו, רייך חדש זה'".
בשבעים וארבע השנים שחלפו מאז נפילתו של שלטון המרצחים של הרייך השלישי נערכו אין-ספור מחקרים ששמו לעצמם למטרה לרדת לפשרה של חידת כוחה של גרמניה הנאצית. הספר "מִקֶרח ברא אותו – החינוך בשירות הנאציזם", שכתבה ההיסטוריונית ד"ר תמר קטקו ויצא לאור השנה (2016) בהוצאת רסלינג, שופך אור חשוב ביותר על תפקידו של החינוך בבניית העצמה הנאצית.
קטקו, בת להורים ניצולי אושוויץ, ערכה מחקר מקיף על הפדגוגיה הנאצית הנסמכת על קריאה ותרגום לעברית של מאות טקסטים, ספרי לימוד וחוברות הכשרה למורים נאצים במשך שנים. מטרת הקריאה הקשה בתכנים אלה, המופיעים לראשונה בעברית, הינה לנסות ולרדת לנבכי הפדגוגיה הנאצית ולהבין את עוצמת השפעתה אז והיום.
הנאצים, כך מתארת קטקו, הבינו ממש בתחילת הדרך, שבחינוך טמון המפתח לשינוי המוחלט שאותו הם ביקשו להשליט על החברה הגרמנית. חודשים ספורים לאחר שהתמנה לתפקיד ראש הממשלה נאם היטלר בפני מפקדי האס-אס "עיקרה של המהפכה אינו בתפיסת השלטון אלא בחינוך האדם". והוא אכן חולל מהפכה חדה, מוחלטת וקיצונית בכל מערכת החינוך: "כל תלמידי הרייך השלישי קיבלו ספרים חדשים חתומים בצלבי קרס. במכללות להכשרת גננות, מורות ומורים שינו את תכני הלימוד וחוברות ההדרכה הפדגוגית והדידקטית. בבתי הדפוס עבדו מסביב לשעון".
כל הספרים הישנים, ועימם ההיסטוריה, הספרות והמדעים שנלמדו משך שנים נזרקו לפח במקרה הטוב ונשרפו ברוב המקרים, והחלה להיכתב היסטוריה חדשה לעם הגרמני ולאנושות כולה. היסטוריה זו הושפעה מהנצרות הפרוטסטנטית ומכתות ותנועות מיסטיות שונות. היטלר והנהגת המפלגה הנאצית הושפעו עמוקות מכתות אריוסופיות שחקרו את הגזע הארי כגזע של על-אדם, המהווה את מוצאו של המין האנושי כולו. כך נכתבה ההיסטוריה כמעין ערבוב של עובדות, פנטזיות, סיפורי אגדה ומחקרים מדעיים שלא ניתן היה להפריד ביניהם. בספר לימוד לכיתה ד' תואר סיפור הבריאה הגרמני (שבהשראתו ניתנה הכותרת לספר): "הגזע הארי נברא מהקרח. מקרח ברא אותו האל הגרמני שלנו. ילדיו בהירים, בעלי מצח גבוה, עיניים כחולות כשמים, סנטר קשוח, תמירים וחסונים. כמוכם ילדים יקרים. הם בתוככם. אנחנו נעזור לכם לגלות אותם מחדש".
הניגוד לאותו על-אדם ארי גרמני הוא כמובן התת-אדם היהודי. כך מתואר בספר לימוד לבתי הספר היסודיים: "האויב האמיתי הוא היהודי והפיהרר שלנו עלה על העניין בשלב מוקדם מאוד בחייו. הוא ידע כבר בילדותו שביהודים טמון שורש הרע." לקראת שנות מלחמת העולם השנייה ובמהלכה הודפסו ספרי לימוד בהם קריאה ברורה ומפורשת לפגוע ביהודים, בספר לכיתות ה' נכתב למשל: "איני מציע להרוג את היהודים בשלב זה, אלא להענישם בדרך התואמת את רשעותם. כי מה צודק יותר מאשר לקחת מהם חזרה את שהרוויחו ולקחו במרמה ולא בעבודה ישרה…"
אך מהפכת החינוך הנאצית לא נגעה רק בתכני הספרים ובחומר הלימוד. הפדגוגיה הנאצית הייתה פדגוגיה כולית שביקשה להתאים בין תוכן החינוך לבין האופן והצורה שבהם הוא נרכש. כך למשל הפכו הנאצים את מסגרות הנעורים הבלתי-פורמליות כמו תנועות הנוער ואגודות הספורט לארגונים פורמליים ולמסגרות חובה בשעות אחר הצהריים לכל התלמידים. שיטת הלימוד בבתי הספר התבססה על שינון דבריו של המורה ונאסר קיום כל סוג של דיון המעודד מחשבה חופשית. השאלות והתשובות מתוך "מבחן ההסמכה" למורים בגרמניה הנאצית משקפות את המתודולוגיה החינוכית הנוקשה שהתפתחה ברייך והייתה בהלימה מושלמת לתכניו הרצחניים:
"שאלה 5: מי היה האיש שיצר את השקפת העולם הגרמנית? תשובה: לוחם החזית אדולף היטלר, שהגורל הועידו להציל את גרמניה.
שאלה 124: מתי הוצאה היהדות מבתי הספר ומהמוסדות להשכלה גבוהה? תשובה: ב-18 באפריל 1933 כשבוצע העיקרון הארי."
קטקו פורסת בפני הקורא הישראלי באופן בהיר ומצמרר את התכנים, השיטות והפדגוגיה שאותם פיתחו הנאצים לאורך שנות מהפכת החינוך הנאצית, שמטרותיה היו גלויות לעין כל והופיעו כפשוטן בספרי הלימוד: "המדינה הנאצית מצפה להגיע למיצוי מלא ולכן דאגתה העיקרית היא חינוך הנוער לעוצמה ולהקרבה ללא סייגים. למען האחדות ותקומתה של גרמניה המנצחת יש להעמיד לרשותה נערים שחינוך מתאים יהפוך אותם לגברים אמיצים שילכו אל סופם, אל מותם למען גרמניה." אין ספק כי החינוך הנאצי עמד במטרותיו, והעמיד דור של גרמנים ארים צעירים צייתנים, אכזריים, הנכונים להקריב את חייהם כחזקים למען המלחמה ה"צודקת" לעולם "טהור" מנוכחותם של תתי-האדם החלשים.
הפרק האחרון של הספר אינו עוסק בחקר העבר, אלא בשאלות נוקבות על ההווה והעתיד: "הנאציזם פשט באיברי גופם, בנשמתם, בשכלם ובהכרתם כנגיף אלים. ומאחורי כל אלה מהדהדת עדיין השאלה המרכזית: האם ניתן להירפא מההדבקה הזו? וכנשאי הנגיף – האם הוא הפך להיות חלק בלתי נפרד מהדי-אן-איי הגרמני, ועבר הלאה לדור השני, השלישי או הרביעי, מרצונם או שלא מרצונם, במודע או שלא במודע?" מהפכת החינוך הנאצי שהונהגה על ידי בכירי הרייך השלישי הסתיימה בצורה רשמית ב-1945, אך מה עלה בגורלם של אותם מאות אלפי מורים שהוסמכו כמורים נאצים, ומיליוני התלמידים שהתחנכו לכך שהם האדם העליון? האם נעלמו מן העולם עם נפילתו של המשטר הנאצי? התשובה היא לא. אותם המורים והתלמידים המשיכו ללמד וללמוד כאזרחי גרמניה, ומהווים את ההורים והסבים של הגרמנים בני דורנו.
לשאלה האם "חיידק" החינוך הנאצי הפך להיות באופן מודע או בלתי-מודע חלק מהחברה הגרמנית אין תשובה בספרה המעמיק והחשוב של תמר קטקו. אך כל מי שעיניו בראשו יכול להיווכח כי הנגיף הנאצי בדמות שקרו הארסי של היטלר לא נכחד עם נפילת הרייך, ועודו מסתובב בעולמנו.
