פיצויים ב-22.5 מיליארד שקלים שולמו על קרן מס רכוש בגין נגף עקיף בעקבות המלחמה, כך עלה מדיווח מנהל מחלקת פיצויים ברשות המיסים, אמיר דהן, לוועדת הכספים היום (שלישי). לפי דהן, כ-824 אלף תביעות הוגשו בקרן ומתוכן 96% כבר טופלו. דהן אמר כי בקרן הפיצויים נותרה יתרה של כ-10 מיליארד שקלים, לצד תביעות פתוחות בהיקף של למעלה מ-9 מיליארד שקלים, "הקרן יציבה אבל אם יש אירוע נוסף, יהיה צורך להביא כסף ממקור חדש, כי אז לא יהיה מספיק כסף בקרן".
לדבריו, במסגרת מסלול הוצאות מזכות לבדו הוגשו 472 אלף תביעות, כשכיום כ-1,200 תיקים עודם בהליכי ערעור. הקושי הגדול ביותר לדבריו הוא במסלול האדום, שנקבע עבור היישובים המפונים במלחמה, בו הוגשו 5,646 תביעות, רובן ביולי 2025, ועד כה הסתיים הטיפול רק ב-40% מהן. גובה התביעות במסגרת התיקים הפתוחים במסלול זה עומד על כ-5 וחצי מיליארד שקלים.
דהן הרחיב כי מרבית התובעים קיבלו מקדמות, וישנם כ-5,000 עסקים שקיבלו מקדמות וטרם הגישו תביעות. "הם חייבים להגיש, אחרת יהיו חייבים להחזיר את הכסף" התריע. "אנחנו שולחים סמסים ומיידעים אותם. להערכתו, תביעות נוספות אלו צפויות לעמוד על כ-2 מיליארד שקלים. כמו כן, ציין שהרשות גילתה שעסקים רבים בצפון שקיבלו כסף בגין שכר להחזקת עובדים, בפועל פיטרו את העובדים או הוציאו אותם לחל"ת ולפיכך יידרשו להחזיר את הכסף במלואו.
לגבי מבצע עם כלביא אמר שהרשות תשלם חלק מהתביעות מבלי שהסתיים הבירור המלא בעניינן, כיוון שיעברו 8 חודשים שהם התקופה המקסימלית שקובע החוק לטיפול בתביעות: " ככל שאנחנו לא מסיימים במסגרת הזמן הזו התביעות מתקבלות". עד כה שולמו בגין תביעות הנוגעות לעם כלביא כ-2 מיליארד שקלים והתביעות הפתוחות הן בגובה כ-3.8 מיליארד שקלים.
לדבריו, במסגרת תהליכי הפקת לקחים מהמלחמה, ממחקרים שנעשו ברשות המיסים ושיח שהתקיים עם ההסתדרות עלתה החשיבות של פיצוי לעסקים עם מחזור של עד 120 אלף שקלים שנותן מענה לבעיות התזרים בחירום. "זה המגזר שהכי קשה לו, הם בכל אופן לא מדווחים מע"מ אז הם לא צריכים להמתין למע"מ. בפעם הבאה אני מאמין שנוכל לקדם פתרון הרבה יותר מהיר לעסקים האלה, כך שיקבלו מקדמות תוך כמה ימים".
ח"כ ולדימיר בליאק: "כשאני מסתכל על תפקוד הממשלה, אחד הגופים הבודדים שתפקדו היטב במהלך המלחמה זה קרן מס רכוש. הגשנו את הבקשה לדיון בעקבות מספר לא מבוטל של פניות מבעלי עסקים, מאז רוב העסקים קיבלו מענה".
רועי כהן, ארגון לה"ב אמר: "הצוות של מס רכוש עושה עבודה לילות כימים, עם זאת דו"ח מבקר המדינה הצביע על סוגיה לא פשוטה בנושא הפיצויים לעסקים קטנים ובינוניים, יש עדיין פניות פתוחות מצוק איתן. יש 8 חודשים לטיפול אבל הליכי ערער יכולים לקחת שנים, יש לתקן את זה שערער יכול להימשך גם אין סוף, אין תקופה סופית".
יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת תיירות נכנסת הצביעה על הקשיים בהם נתקל הענף: "התיירות הנכנסת במדינת ישראל לפי החלטת ממשלה, היא ענף קריטי שמחזיק בערך 15% ממקומות עבודה בפריפריה, מצב התיירות הנכנסת הוא רע מאוד, אנחנו סביב המיליון, זה רחוק מ-4.5 מיליון. היינו 2,700 עובדים לפני המשבר, עודדו אותנו להמשיך לשלם לאלף עובדים וכך עשינו ב-24, החלטת הממשלה הניחה שהמשבר יסתיים עד תום 2025, זה לא קרה, נכנסו לשנה החדשה ללא כל תמיכה. הנזק למדינה הוא קריטי בפריפריה, נצרת, עכו טבריה, לא חסרים אזורים שתלויים בחזרת התיירות. אנחנו נשארנו כיום על סביב 700 עובדים, אנחנו במינוס 70% מתחילת המשבר, אני לא מכיר עוד תחום במצב הזה אז בכל הנושא הזה של הפרשנות, הוועדה צריכה להוציא קריאה, האוצר סירב לפניות של שר התיירות, וסירב לתת תמיכה, נודה אם תסייע לנו הוועדה".
אלי מנטבר, איגוד תעשיות התרבות והפקות הבמה: "התעשייה שלנו נפגעה קשות ב-4 השנים האחרונות, כמעט ולא קיבלו פיצוי במסגרת עם כלביא, למרות שקיים מנגנון פיצוי. אנחנו מבקשים שרשות המיסים תקבע לו"ז למתן מענה מהיר ודחוף יותר לעסקים האלה, ההוצאות השוטפות והאשראי מפילים חללים. יש בעיה עם קצב היישום של המנגנון, יש להורות לרשות המיסים לקצר את לוחות הזמנים".
לגבי התיירות נכנסת, השיב דהן: "הפיצוי בעם כלביא הוא עבור נזק בעם כלביא. התיירות הנכנסת נפגעו מאוד בכל המלחמה, אבל אם יש עסק שכל 2024 המחזור שלו אפסי, כל 2025 המחזור הוא אפסי, אז יש קשר סיבתי לחרבות ברזל אבל לא לעם כלביא, לכן אין השוואה ל-2023. הבסיס שלו הוא אפסי, הוא לא ציפה שיהיו לו הכנסות בתקופת עם כלביא. הנוסחה היא מה ציפתה לקבל בזמן עם כלביא ללא עם כלביא, ואם לא ציפתה לקבל כי לא היו אמורים להיכנס תיירים לארץ, אז אתה לא אמור לקבל. הנוסחה היא לפיצוי בגין עם כלביא ולא כאירוע אחר. אני מבין את הטענות שיש כשל בתיירות, אם יש כאן כשל הוא כבר ב-2023 שהחליטה הממשלה שהם לא יקבלו".
