היכל הזיכרון לחללי מערכות ישראל נחנך הבוקר (ראשון)' בטקס בהשתתפות נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אֶדֵלשטיין, שר הביטחון אביגדור ליברמן, והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, מפכ"ל המשטרה, הרמטכ"ל גדי אייזנקוט חברי כנסת ונציגי המשפחות השכולות.
אולם ההנצחה המרכזי מכיל 400 מקומות, ובו הר אבן המתנשא לגובה של 18 מטרים עם למעלה מ-23 אלף לבנים שכל אחת נושאת שם חלל עם תאריך הנפילה, ונר שיידלק ביום האזכרה לנפילתו. במרכז ההיכל פעמון אור ענק, המורכב מאלפי לבנות מתכת שתוכננו ויוצרו במנהלת טנק המרכבה.
בטרם נשא דברים קבע הנשיא מזוזה בפתחו של ההיכל. "חנוכת היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל כאן בהר הרצל, היא עבורנו, עבור מדינת ישראל, אירוע מכונן", אמר הנשיא בפתח דבריו והוסיף: "סוד כוחו של הזיכרון הישראלי הוא הרציפות שלו. זה זיכרון שעובר מן העבר אל ההווה והעתיד. הזיכרון היהודי והישראלי מאחה ומחבר בין עבר הווה ועתיד ונוטע בנו כוחות – כפרטים כמדינה וכעם. היכל הזיכרון הזה איננו רק מקום משכנם של זיכרונות העבר. בהיכל הזיכרון הזה אנו מבטיחים לנצור את העבר אבל באותה מידה של נחישות התמדה אהבה ותקווה – גם ליצור ולייצר את העתיד.
הנשיא ביקש להודות למי שפעלו על מנת להקימו: ממשלת ישראל, משרד הביטחון, אגף משפחות, הנצחה ומורשת ואמר: "הערכים שהנחו את בניית ההיכל הזה, שמשלב בין זיכרון היחיד, לזיכרון העם, הם הערכים שלנו, הערכים המיוחדים לנו כמדינת ישראל, כמדינת העם היהודי. אין עוד מדינה שהשכילה לחבר ולשזור בצורה כה מדויקת וזהירה את השכול האישי הפרטי והלאומי."
עוד אמר הנשיא: "כאן בהיכל הנצח – עם ישראל ייפגש, כאן המתים ישוחחו עם החיים והחיים – עם המתים. מכאן, מהיכל הזיכרון המקודש נישא בלבנו תפילה שאבלנו המשותף יצוק משמעות גם לעתידנו המשותף. עתיד של שלום, של בטחון ושל תקווה ושנזכה לדברי הנביא המופיעים גם בהיכל: 'וכיתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה'".
ראש הממשלה אמר "היכל הזיכרון הזה הופך מהיום לאחד מסמליה של תקומת ישראל. מסד הבניין הוא המסירות לעם ולארץ. קירותיו – עוז-רוח. כיפתו – גבורה והקרבה. ובין כל אלה נוסף מֶלֶט מְחַבֵּר – הזיכרון.
"זכר מאורעות הֶעָבָר צרור בתרמילו של עמנו. כל אחד מאיתנו נושא על גבו דורות רבים שהיו לפניו – וצועד אתם קדימה."
נתניהו התייחס לסיפורה של טוראית מרים פריד, לוחמת לח"י וחיל הרגלים, שנפלה חודשיים אחרי הקמת המדינה בירושלים והיא בת 18. "יום לפני שנגדעו חייה הצעירים – מרים כתבה ביומנה על לוחמי ישראל: "אִם אַנִי פֹּה נוֹפֵל בְּשַׁדְמוֹת יְהוּדָה, נוֹפֵל וְהַנֶשֶק מִיָדִּי לֹא הוּרְפָּה – יִתְעַרֵב נָא דַמִי הַטָהוֹר בְּדַמְךָ, הַלוֹחֵם הַעִבְרִי מִלִפְנֵי אַלְפָּיִים שָנָה".
כמעט אלפיים שנים חיכינו להופעתו המחודשת של הלוחם העברי. הלפיד שהוּצַת במודיעין ובְּתֵל עֲזֵקָה, ביודפת ובגמלא, ּבְבֵּיתָר ובירושלים וכן, אני מוסיף גם בגטו ורשה וגם במחנות ההשמדה – הלפיד הזה לא כבה. הוא עבר לארגוני השמירה, לגדודים העבריים, ללוחמי המחתרות, לאנשי הבריגדה, לחיילי צה"ל ולכל זרועות הביטחון. חידשנו את רצף הגבורה היהודית, שנראה היה שנקטע במשך הדורות. חידשנו את מורשת ההגנה העיקשת על הבית ועל המולדת."
עוד הוסיף ראש הממשלה "לא פחות משאנו זוכרים את חללי מערכות ישראל – הם אלה שמזכירים לנו מי אנחנו ומהי תכלית עשייתנו. אהבת מולדת, גבורה ומסירות, אחדות-גורל, נר תמיד שלא יִכְבֶּה. גם כשלא תהיינה משפחות, גם כשלא יהיה אדם פרטי שיזכור את הנופלים ואת הנופלות – יידלק ביום נפילתם כאן נר זיכרון מיוחד להם. המפעל הזה משלב בצורה מופלאה זיכרון אישי וזיכרון לאומי, והוא מבטיח שזכר הנופלים יישאר לעד נצור בלב עמנו".
היכל הזיכרון שנחנך מאחד בתוכו את שמותיהם של כלל הנופלים במערכות ישראל מראשית ההתיישבות הציונית ועד אחרון הנופלים. מיום חנוכתו ואילך יודלק בהיכל נר זיכרון במועד האזכרה השנתי של כל נופל ונופלת. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יודלקו הנרות לכלל הנופלים. בהדלקת נר הזיכרון האישי יש כדי לתת מענה למשפחות המביעות חשש שלא יהיה מי שיזכור ויזכיר את יקירן ביום האזכרה.
ברחבת הכניסה להיכל דולק "נר תמיד" ויוצב תורן עם דגל ישראל. טקסי הזיכרון הרשמיים יערכו בלב ההיכל, ואורחי המדינה יוזמנו אליו להנחת זר לזכר חללי מדינת ישראל. שמו של כל חלל יופיע על לבנה, עם תאריך הנפילה, ונר שיידלק ביום האזכרה לנפילתו. מדי בוקר תתקיים אזכרה לחיילים שנפלו באותו היום, על-ידי חזן צבאי. מיקומו של ההיכל בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, סמוך ליד ושם, נועד לחדד את הקשר בין השואה לתקומת העם היהודי בארצו.
