הלך לעולמו, בגיל 94, האדמו"ר מפאשקן, הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום זצ"ל היום (שני), ערב יום העצמאות. סביב הרב, שהיה קיבוצניק רוב ימי חייו, נתכנסו בשנים האחרונות תלמידים ואוהבים, בני ציבורים שונים ומגוונים. סיפור חייו הייחודי המחבר ניגודים רבים מספר את גם את סיפורה של היהדות בת זמננו. באופן סימלי נפטר האדמו"ר בערב יום העצמאות.

בערוב ימיו היה הרב חבר הקיבוץ העירוני בית ישראל בשכונת גילה בירושלים, ונטל חלק פעיל בחיי הקהילה בקיבוץ ובשכונה. "הוא היה סוציאליסט-ציוני-חסידי", סיפר עליו ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי, מבאי קהילת בית ישראל, "הוא נהג לערוך את הטיש החסידי, ארוחת שבת וחג, וציין את היארצייטים (יום פטירה) של אבותיו אדמו"רי פשקאן ורוז'ין, גם בביתו וגם לאחר שנתפרסם והחלו להגיע יותר אנשים פה באולם בחוץ. הוא הקפיד רק בבית או בטישים ללבוש לבוש חסידי – אבל בימי חול, הוא קיבוצניק, הלך עם כיפה סרוגה צריך להיות כמו כולם. בלי מניירות. בטישים היה שר את שירי החסידות ואומר דבר תורה".

הרב ישראל נולד בעיירה בוהוש שבחבל מולדובה ברומניה לרב יצחק, בן רבי משה יהודה לייב מפאשקאן ולשרה-דבורה פרידמן בת רבי מנחם מנדל מבוהוש. שני הוריו היו צאצאים לאדמו"ר הזקן, רבי יצחק מייסד חסידות בוהוש, נכדו הבכור של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. החל ללמוד תורה כבר בגיל שלוש, ולאחר מכן גם ש"ס ופוסקים. אימו נפטרה עליו בגיל 9, אולם כשהיה בן שש עשרה נתקרב מאוד לאביה, רבי מנחם מנדל האדמו"ר השלישי של חסידות בוהוש, החל ללמוד איתו והיה לחסיד שלו.

בגיל 18 הצטרף דווקא לתנועת הנוער הציונית-סוציאליסטית, הידועה בחילוניותה – השומר הצעיר. מסופר עליו שנהג לקרב את צעירי התנועה שרחקו מן הדת לדרך ישראל סבא, אך גם הושפע מן התנועה והיה לציוני נלהב. במהלך המלחמה עבר עם משפחת סבו לבוקרשט שם אף השתתף בפעילות ציונית מחתרתית בהנהגת המנהיג הציוני-דתי ר' ישראל לבנון, שהיה בעלה של בת דודתו. שם גם פגש את זוגתו לעתיד ציפורה, ביתו של האדמו"ר מויז'ניץ, רבי חיים מאיר הגר, שהצטרפה אליו לתוכניתו לעלות ארצה.

בשנת 1946 העפילו שניהם במסגרת מפעל ההעפלה, התחתנו והיו בין מייסדי קיבוץ השומר הצעיר רשפים בעמק בית שאן, בו חיו כ-18 שנה. במהלך מלחמת העצמאות השתתף בלחימה כנגד הכוחות העיראקיים שתקפו מכיוון ירדן, ולאחריה עבד ברפת וכרועה צאן בקיבוץ עין חרוד. בהמשך עסק בחינוך כמדריך קבוצות של עליית הנוער. בני הזוג בן שלום אף כיהנו לסירוגין בתקופות שונות כמזכירי הקיבוץ. על אף אופיו החילוני של הקיבוץ, דבק הזוג בהסתר בקיום מצוות והמשיך להתפלל וללמוד תורה.

בעקבות מחלת חותנו האדמו"ר מויזניץ, עברה אשתו לבני ברק עם ילדיהם במטרה לסעוד את אביה. לאחר ששהתה בבני ברק חצי שנה החליטה להצטרף לקיבוץ הדתי סעד. ישראל נשאר בתפקידו החינוכי ברשפים עוד כשנה וחצי, בהן נהגה המשפחה להתאחד בשבתות בסעד. ב-1964 יצאה המשפחה לשליחות בצרפת, ושבה לאחר מלחמת יום הכיפורים לקיבוץ סעד.

בשנות הארבעים לחייו החל ללמוד, והשלים דוקטורט ב-1981 בבית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב. לימד מספר שנים בתל אביב, ולאחר כך באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת ספיר בשדרות. הוסיף ללמד גם לאחר צאתו לגמלאות. בתחילת שנות ה-2000 עבר להתגורר בקיבוץ העירוני המעורב (דתיים וחילוניים) בית ישראל בשכונת גילה בירושלים, והחל ללמד חסידות וגמרא במכינה הקדם צבאית במקום ובבית המדרש שהקימו בשכונה בנו הושע וביתו שרה'לה. בהמשך החל ללמד גם בישיבת ההסדר החברתית בנתיבות, שהקים בנו שמוליק והוא עמד בראשותה יחד עם הרב דוד אסולין. בתקופה זו החלו לפקוד את מעונו צעירים רבים, תלמידים, ציונים דתיים שנמשכו לדרך החסידות – ואף חילונים, אשר נטלו חלק בטישים שערך.

ילדיהם של הרב ישראל וזוגתו ציפורה הם תא"ל הושע פרידמן בן שלום הצפוי לשאת כעת את תואר האדמו"ר מפשקאן – קצין המילואים הראשי (קמל"ר) מאז ינואר 2013, מפקד חטיבת כרמלי לשעבר וראש המכינה הקדם-צבאית בקיבוץ העירוני "בית ישראל";  ד"ר מנחם בן שלום מחבר הספר "חסידים וחסידות בתקופת בית שני ובתקופת המשנה", מרצה במכללת ספיר ובקמפוס האקדמי אחוה; ירמיהו פרידמן בן שלום – ממקימי הקיבוץ העירוני ראשית; שמוליק בן שלום – פעיל חברתי בעיירות הפיתוח בנגב, מייסד ישיבת ההסדר ירוחם ובנתיבות ומדרשות לבנות בעיירות אלו; וביתו שרה העוסקת אף היא בפעילות ציבורית והיתה שותפה להקמת בית המדרש בגילה.

לוויתו תצא הערב (ב') מבית מדרשו ברחוב אריה בן אליעזר בשכונת גילה בירושלים. בשעה 23:30 ייטמן בחלקת בית שטפנשט בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים.