בדוח מבקר המדינה שפורסם אתמול (שלישי), בחלק שעוסק במצב הטיפול הרפואי של חיילים בשירות חובה, נכתב כי בסקר שביעות רצון שערך צה"ל במאי 2012 נמצא כי 84% מהחיילים היו מרוצים במידה רבה ובמידה רבה מאוד מהזמינות לקבלת תור. לעומת זאת, בסקר שביעות הרצון שערך צה"ל במחצית השנייה של שנת 2015 נמצא, כי רק כ-19% מהחיילים הביעו שביעות רצון ברמות גבוהות לשאלה "באיזה מידה הנך שבע רצון מזמינות תורים לרופא?".

אחד ההסברים המשמעותיים שנותן דוח המבקר להידרדרות בשביעות הרצון בשלוש השנים שבין 2012-2015 הוא שחיקתם של שכר הרופאים בצה"ל. על פי הדוח, "בצה"ל מועסקים כ-125 רופאים שהם אזרחים עובדי צה"ל, רובם המכריע במערך הרפואה הראשונית. על פי מסמכי אט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה) מדצמבר 2013 ומאפריל 2015, מאז שנת 2011 נשחק שכרם של רופאים אלה, דבר שהביא לגידול במספר רופאים אזרחים עובדי מדינה, שעזבו את צה"ל לטובת מקומות עבודה אזרחיים, והקשה על קליטת רופאים אזרחים עובדי מדינה חדשים. לעובדה זאת היה כדי להשפיע על איכות המענה הרפואי ועל זמינותו בצה"ל".

בביקורת שערך משרד המבקר עלה, כי בכדי לשפר את איכות המענה הרפואי בצה"ל, החל מדצמבר 2013 פנו נציגי אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה לאגף תיקשוב בבקשות לתוספת שכר לרופאים, ורק כעבור כשלוש שנים ולאחר סיום הביקורת, בספטמבר 2016, הסתיים הטיפול של גורמי צה"ל ומשרד הביטחון בנושא.

בהתייחסותו מספטמבר 2016 לממצאי הביקורת ציין אגף התיקשוב, כי העלאת שכר הרופאים "לא קיבלה מענה בהתחלה היות ובמשך תקופה ארוכה לא הוצגו האסמכתאות הדרושות כי יש לה תרומה לשיפור המענה הרפואי", וכי לאחר שהציג משרד קצין רפואה ראשי, נתונים של עזיבת רופאים אזרחים עובדי צה"ל, במשך כחמש עד שש שנים ואי-קליטת אחרים במקומם, התקבלה החלטה לפעול להעלאת שכרם. בהתייחסותו מספטמבר 2016 לממצאי הביקורת ציינו בצה"ל כי התקבל אישור להעלאת השכר לרופאים, כולל הקצאת תקציב מאט"ל לנושא.

משרד מבקר המדינה העיר לצה"ל ולמשרד הביטחון, כי משך הזמן הארוך עד סיום הטיפול בהעלאת השכר לרופאים, היה בו כדי לפגוע במשך שנים באיכות המענה הרפואי. על אט"ל לוודא שהתקציב לנושא מוקצה כנדרש, ולבחון אם מגמת העזיבה של רופאים אלה אכן נבלמת כתוצאה מכך.

ממצאים נוספים שעלו בסקר מצביעים על כך ש-70% מהחיילים במרפאות של הקריה ותל השומר חיכו מעל לשבוע מהמועד בו פנו לקבוע תור ועד למפגש עם רופא, וזאת כאמור בניגוד לפקודה "טיפול רפואי בחייל", שמורה כי הטיפול בחייל המבקש להיבדק על ידי רופא לא יידחה למועד העולה על 24 שעות.

זמני המתנה של מעל לשעה

ביוני 2013 הוקם במרכז שירותי הרפואה של צה"ל מוקד "מקול הלב", המוקד פועל שבעה ימים בשבוע בכל שעות היממה, ונותן שירות, בין היתר, בנושאים הבאים: זימון וביטול תורים לרופאים מומחים, מידע על ספקי שירותי רפואה שונים, קבלת אישורים לרכישת תרופות, טיפול בתלונות חיילים וייעוץ אחיות בנושאי רפואה דחופה.

בפברואר 2016 אויש המוקד ב-51 מוקדניות מתוך תקן של 61. באותו חודש, בפגישת עבודה עם מפקד המשר"פ הציגה מפקדת המוקד את המשמעויות לפער זה, כלהלן: "זמני המתנה ארוכים מאוד המתנה של 60-45 דקות למענה, ניתוקים מרובים בגלל עומס ממתינים; תלונות וחוסר שביעות רצון; עומס קשה ושחיקה של נציגות המוקד".

מחכים לרופאים המומחים

סקר נוסף שנערך על ידי משרד המבקר בתקופה שבין יוני 2015 למאי 2016 ונעשה בקרב 801 חיילים לוחמים (מתוכם 52 חובשים), המהווים מדגם מייצג של חיילים בגדודים בזרוע היבשה, ששהו במהלך החודשים ינואר עד מאי 2016 בתעסוקה מבצעית או באימונים.

בסקר שנערך נשאלו החיילים שאלה כללית, "באיזה מידה אתה מרוצה מהשירות הרפואי שאתה מקבל בצבא?", 24% מהחיילים השיבו שהם לא מרוצים, ו-27% השיבו שהם לא כל כך מרוצים, כלומר למעלה ממחצית החיילים (51%) אינם שבעי רצון מהשירות הרפואי בצה"ל.

החיילים שציינו שאינם מרוצים מהשירות הרפואי, התבקשו לציין בשאלה פתוחה, ממה הם לא מרוצים. הנושא הבולט שציינו כ-60% מהמשיבים, הוא זמינות השירות הרפואי, ובין היתר, זמני המתנה ארוכים למפגש עם רופאים מומחים וקושי בקבלת תורים. גם מתשובות החובשים, שציינו שאינם מרוצים מהשירות הרפואי, עלה כי הנושא הבולט הוא זמינות השירות הרפואי.

עוד נשאלו החיילים, באיזו מידה המפקדים בגדוד דואגים לשמור על מימוש זכויותיהם הרפואיות. 30% השיבו "במידה די מועטה" או "כמעט, או כלל לא דואג".

על פי פקודת מטכ"ל נקבע, כי אם קבע רופא ראשוני צורך לבדיקה של רופא מומחה, ישלח המפקד את החייל לצורך זה לא יאוחר מ-14 יום ממועד מתן ההפניה. מהסקר שנערך בקרב הלוחמים, 34% מהחיילים הלוחמים שקיבלו הפניה לרופא מומחה ציינו שהם המתינו מעל לשבועיים ועד לארבעה שבועות למפגש עם רופא מומחה, ו-30% מהם ציינו שהם המתינו מעל לארבעה שבועות ועד לשלושה חודשים. כלומר, כשני שלישים מהחיילים הלוחמים ציינו, שהם המתינו מעל לפרק הזמן שנקבע. אף 86% מהחובשים ציינו שמניסיונם, חיילים מחכים בממוצע מעל ל-14 יום, וכרבע מתוכם ציינו, כי חיילים מחכים בין חודש לשלושה חודשים.

מעבר לבעיית זמינות התורים, כ-20% מהחיילים ציינו, שהמפקד לא שחרר אותם כדי לראות רופא. גם 43% מהחובשים ציינו שהסיבה לזמני המתנה ארוכים למפגש עם רופא היא אי-שחרור של המפקד, או דחייה של התור שנקבע לחיילים. בעניין זה מסר ראש אט"ל דאז לנציגי משרד מבקר המדינה במרץ 2016, כי קיימים מקרים חריגים שבהם מפקדים מונעים מחיילים לראות רופא וכי הם מטופלים בציר המשמעתי.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי עיכוב חיילים על ידי מפקדים מלהיפגש עם רופא מומחה מעבר לפרק זמן של 14 יום הוא מנוגד לפקודות הצבא, ופוגע בזכות בסיסית של חיילים לקבלת טיפול רפואי, ועלול לפגוע בבריאותם. נוכח ממצאי הסקר שערך משרד מבקר המדינה, על המפקדים הבכירים בצה"ל לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותם, כדי שמפקדים בכל הרמות ימלאו את חובתם ויאפשרו לחיילים לראות רופא בתוך פרק הזמן שנקבע בפקודות הצבא כך שבריאותם של החיילים לא תיפגע.