החלטתו של נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ לצאת מהסכם פריז, הסכם המהווה אבן דרך להתמודדות עם בעיית האקלים העולמית, מעביר מסר שאין לטעות בו לעולם: מדיניות "קודם כל אמריקה" יכולה גם להיות מדיניות "אמריקה לבדה".

מהלכו של טראמפ, שהוכרז בתרועה בחצר הבית הלבן ביום חמישי, משאיר את ארצות הברית מבודדת, בכל הנוגע לדאגה עולמית מרכזית. הוא מדגים שארה"ב מוכנה לסגת מקואליציות שהקימה רק לפני 18 חודשים. קרוב ל-200 מדינות הצטרפו להסכם שחושל על ידי קודמו של טראמפ בתפקיד. עכשיו ארה"ב עומדת מחוץ להסכם עם סוריה וניקרגואה בלבד. ניקרגואה, אגב, מפני שמצאה את הסטנדרטים של ההסכם נמוכים מידי.

זו מכה קשה לשותפים המרכזיים של טראמפ באירופה, שפתחו בקמפיין אגרסיבי כדי לשכנע אותו כי מנהיגותה של ארה"ב היא קריטית למאבק בשינוי האקלים. אפילו פנייה ישירה מהוותיקה לא הספיקה כדי להפעיל לחץ על טראמפ ולשנות את עמדתו. מיגל אריאס קאנטה, גורם בכיר באיחוד האירופי בתחום האקלים, אמר כי זהו "יום עצוב לקהילה הבינלאומית".

בעבור בעלי הברית החרדים של ארה"ב, דחייתו של טראמפ את הסכמי פריז צורמת במיוחד על רקע הנסיעה הבינלאומית הראשונה שלו בשבע שעבר. בעודו בלב אירופה, הרצה טראמפ בפומבי לשותפים בברית נאט"ו על התחייבויותיהם הצבאיות, וזאת מבלי שהביע שום הסכמה מפורשת להסכם ההגנה הקיבוצי שעומד בבסיס הביטחון הטראנס אטלנטי מזה עשורים. הפוזיציה המדהימה אותה תפס הותירה רושם מובהק לפיו בעבור הנשיא האמריקני החדש, מחויבותה ארוכת הטווח של המדינה לבעלות בריתה אינן בלתי ניתנות לערעור ואינן בלתי ניתנות לשבירה.

טראמפ עשה מעט מאד בשביל להקהות חששות אלה ביום חמישי. באופן שמבטא אולי את החרדה דרכה הוא רואה את הזירה העולמית, טען טראמפ כי אותן מדינות שמבקשות מארה"ב להשאר בהסכם פריז, לועגות לה למעשה על השתתפותה בו. "אנחנו לא רוצים שמדינות אחרות יצחקו עלינו יותר, והן לא", הכריז טראמפ. "נבחרתי כדי לייצג את תושבי פיטסבורג, לא פריז".

ואכן, תומכיו של טראמפ הריעו להחלטה, המממשת שתי הבטחות קמפיין שלו: ביטול הסכם האקלים, והתחייבותו הרחבה לשים את האינטרס האמריקני מעל הכל. בתור מועמד בבחירות, הוא האשים בתקיפות את הנשיא לשעבר ברק אובמה כי נכנע למדינות במו"מ על הסכם פריז וגם על הסכמים נוספים, כמו הסכם הגרעין באיראן. טראמפ שולח מסר מעורב בנוגע להתמדתו בהסכמים אלה: הוא חתר במהירות לעזוב את הסכם הסחר של האוקינוס השקט שעיצב אובמה, אך במקביל אותת כי הוא מתכוון להשאר בהסכם הגרעין עם איראן כל עוד היא תעמוד בהתחייבויותיה.

רק כדי לשים דברים על דיוקם, טראמפ אינו הנשיא הראשן שהפנה את גבו להבטחות של קודמיו בתפקיד. הנשיא בוש זכה לכעס דומה מבני ברית אירופאים כשהחליט שלא ליישם את הסכמות קיוטו בשנת 1997 עליהן חתמו כ-140 מדינות. בוש דחה את ההסכם בטיעונים דומים לזה שהציג טראמפ בחמישי, לפיהם לארה"ב סובלת מפגיעה משמעותית במסגרת ההסכם, בהשוואה למדינות מזהמות יותר כמו סין והודו.

ובכל זאת, בוש התבסס על שיתוף פעולה בינלאומי נרחב, גם אם הוא נפגע לפעמים כתוצאה ממדיניותו בעיראק ובאפגניסטן. מדיניות "אמריקה ראשית" של טראמפ, המודגשת על ידי גינוי המלחמות שניהל בוש והדיפלומטיה שניהל אובמה, מסמנת כיוון חדש של בידוד. בחמישי, הוא לא רק קרא להסכם פריז "עסקה רעה", אלא הכריז על הדחייה שלו כ"בנייה מחדש של הריבונות האמריקנית".

מאז הבחירות, בכירים בממשל טראמפ חוזרים ואומרים כי טראמפ אינו מתכוון לבודד את ארה"ב או להשאיר את בריתותיה רופפת. כדוגמה הם הביאו את העובדה שטראמפ לא החליט לבטל את הסכם נאפטא, הסכם הסחר החופשי עם מקסיקו וקנדה, אלא רק לדון בו מחדש. טראמפ השאיר את הסיכוי כי הוא ינקוט בגישה דומה גם לגבי הסכם פריז, כשאמר בחמישי הממשל בהנהגתו יתחיל במו"מ כדי להשיג עסקה טובה יותר. עם זאת, אין זה ברור למה שארה"ב תצטרך בכלל לפתוח במשא ומתן כזה, בהתחשב בכך שבמסגרת ההסכם כל מדינה קובעת לעצמה את מטרות הפחתת הזיהום של עצמה.

יתר על כן, לא בטוח שהמדינות שדחפו את טראמפ להשאר בהסכם הן במצב רוח מתאים לאפשר לו להשיג הסכם טוב יותר. צרפת, גרמניה ואיטליה מיהרו להוציא הודעה משותפת לפיה הסכם האקלים בפריז אינו פתוח למשא ומתן.

במקביל להודעה על הנסיגה מהסכם האקלים, הודיע הנשיא טראמפ כי לא יעביר את שגרירות ישראל מתל אביב לירושלים. בזמן שקיבל החלטה, שללא ספק העלתה חיוך על פניו של בני בריתו במדינות ערב הגדולות, הוא אכזב את שותפותיו באירופה בסירובו להסכם האקלים. "אם אתה יושב בעמאן, ריאד או קהיר, נשיא ארה"ב הראה מחוייבות גבוהה יותר לעניינים שמדאיגים אותך מאשר לעניינים של פריז, ברלין או בני ברית מסורתיים אחרים", אמר רוברט סטלוף, המנהל את מכון וושינגטון למזרח התיכון.