ארגון הגג של הנכים, ארגון "נכה לא חצי בן אדם" והשופטות בדימוס ברכה אופיר-תום וציפורה ברון עתרו הבוקר לבג"צ בדרישה להשוות את קצבת הנכות לגובה שכר המינימום. העתירה היא כנגד שר הרווחה חיים כץ, שר האוצר משה כחלון, ביטוח לאומי והכנסת. עו"ד יהודה רסלר המייצג את העותרים אמר: "אנחנו טוענים שהחוק שנותן קצבה בסיסית הוא לא חוקתי. איך אפשר לתת לאנשים להתקיים מתקבול כזה?".

העותרים טוענים כי סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי 1995, הקובע "כי נכה יחיד, ללא ילדים, אשר הכנסתו אינה עולה על 29% מהשכר הממוצע ונקבעה לו דרגת אי כושר השתכרות של 100%, זכאי לקבל קיצבת נכות בשיעור 2,342 ש"ח לחודש", הוא בלתי חוקתי, מפלה ודינו להתבטל, וכי יש להכפיל את קצבת הנכות כדי להשוותה לשכר המינימום במשק. העותרים דורשים שמסקנות ועדת זליכה יאומצו.

אלכס פרידמן, מוביל המאבק ויו"ר "נכה לא חצי בן אדם' אמר כי "אחרי 16 שנים של הזנחה ובהם גם שנתיים של מאבק עיקש, הממשלה ממשיכה להתעלם ממצוקת הנכים, להקים ועדות שבודקות ועדות, ויותר מכך, מפרה את כל חוקי זכויות האדם הבסיסיות. בשותפות עם ארגון הגג של הנכים ובהובלת עו"ד יהודה רסלר בסיועו של עו"ד עמית חלמיש מעמותת 'נכה לא חצי בן אדם' הגענו למסקנה שהגיע הזמן לערב את בית המשפט העליון. אי אפשר להמשיך את האבסורד שבו עשרות נכים מתאבדים מדי שנה כי אין להם מה לאכול או שתרופתם אינה בהישג ידם. קצבת הנכות חייבת להיות בגובה שכר מינימום – לפחות".

מחאת הנכים בכיכר רבין (צילום ארכיון: בן קלמר / פלאש 90).

על פי העותרים, "בשנת 2000 עמדה קצבת הנכות החודשית על סך 2,239 ש"ח וכעבור 17 שנה 'הגיעה' ל-2,342 ש"ח זאת, שעה שכל המדדים הרלבנטיים עלו בעשרות אחוזים ורק קצבת הנכות עלתה בשיעור זעום בהשוואה אליהם ובאופן מוחלט – גידול של 4.6%". קו העוני בישראל עמד בשנת 2016 על-3,157 ש"ח ובשנת 2000 עמד קו העוני ע"ס 1,727 ש"ח במחירי 2015. דהיינו בשנת 2000 קצבת הנכות היתה כ-30% מעל קו העוני וכיום הקצבה הינה 26% מתחת לקו העוני. מדד המחירים לצרכן משנת 11/2000 עד 11/2016 עלה בכ-30.80%. השכר הממוצע במשק עלה בין השנים 2001 ל-2016 בכ-38% (מ-6877 ש"ח ל-9334 ש"ח). ב-16 השנים האחרונות נשחקה קצבת הנכות בעשרות אחוזים מול כל המדדים הרלבנטיים, כדלקמן: מול מדד המחירים לצרכן נשחקה קצבת הנכות בכ-25%. מול השכר הממוצע במשק נשחקה קצבת הנכות בכ-42%. מול מדד מחירי הדיור נשחקה קצבת הנכות בכ-214%. מול מדד יוקר השכירות נשחקה קצבת הנכות בכ-70% ומול קו העוני בכ-50%.

לדבריהם של העותרים, שחיקה זו של הקצבה היא מצב המחייב הענקת סעד לציבור האנשים עם מוגבלויות למען הצדק. העותרים ציינו את המחאה של הנכים מהשנים האחרונות: "גם בשנים עברו, כאשר הגיעו מים עד נפש, וכאשר ציבור הנכים לא יכול היה להבליג עוד על החיים בתנאי השפלה שנגזרו עליו, פרצה מחאתם לתודעת הציבור, זאת, אם על ידי פניה לרשויות הרווחה ולתקשורת, ואם על ידי הפגנות כואבות שלא הביאו אלא לביזויה של המדינה ומוסדותיה מחד גיסא, ולביזויים של המפגינים עצמם מאידך גיסא."

מהעתירה עולה כי העותרים חוששים ממסקנות הוועדה החדשה שמינה ראש הממשלה בראשות פרופ' אבי שמחון. החשש הוא שהוועדה החדשה היא המשך הסחבת של המדינה ביחס לנכים. כמו כן עולה כי העותרים חוששים מהמסקנות שיהיו לוועדת שמחון, לדבריהם, "פרופ' שמחון, כך עולה, אין מתכוון להסתפק בבואו לבחון את הנושא אך ורק בנתון ההכנסה של האדם עם מוגבלות עצמו, מעבודתו הוא, אלא מבקש לקבל גם את הנתון של גובה ההכנסה של בן הזוג וזאת מאחר ולגרסתו 'נתונים אלה לא היו עד היום על השולחן'.

ח"כ אילן גילאון בהפגנת הנכים בכיכר רבין (צילום: דבר ראשון).

העותרים מתייחסים להצעת החוק של ח"כ אילן גילאון להעלאת קצבאות הנכות שעברה בקריאה ראשונה אך מאז תקועה ואין איתה כל התקדמות. לדבריהם, "על אף זאת, עדיין ממשיכות "טחנות החקיקה" לטחון לאט, אם בכלל. הצעת החוק, שאמורה היתה להקל ולו במעט את מצוקת הציבור הנאנק בעוניו, איננה משה ממקומה, וזאת, מבלי כל הסבר. וכבר אמר המשורר: 'אם אחרי השמדי מתחת רקיע הצדק יופיע, ימוגר נא כסאו לעד'."

לסיכום כותבו העותרים כי "דומה, כי שום תירוץ תקציבי או אחר לא יוכל להצדיק המשכו של המצב הקיים, גם לא דחיה חוזרת של כל החלטה שמטרתה לשים קץ לחוסר השוויון הזועק בין ציבור זה של אנשים עם מוגבלות, ובין כלל הציבור.

מצב זה, הוא בלתי נסבל, בלתי אנושי, בלתי שוויוני ופוגעני, אינו יכול להתיישב כאמור עם החוק או עם הפסיקה. למותר להבהיר, כי מאחר ובהתאם לחוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו", כל רשות מרשויות השלטון מחוייבת לכיבוד הזכויות הנגזרות מן החוק הזה, הרי שמחוייבים בכך, מדרך הטבע, הממשלה, שריה ומחוייבת בכך גם כנסת ישראל."