למעלה ממאה מנופאים מרחבי הארץ התכנסו אמש (שבת) למעמד הייסוד של "שלי – שירות לעובדי ישראל", אגודה שיתופית חדשה בענף הבניין, שבשלב הראשון תציע שירותי הפעלת עגורן צריח לקבלני הבניין. בעתיד, מקווים יוזמי המהלך לפתוח גם בית ספר להכשרת מנופאים, לצרף למיזם גם אתתים (בעלי התפקיד האחראים על העברת הוראות למנופאי בקשר להרמת המטען, כיוון מיקומו של המטען או כיוונו של וו העגורן) וייתכן שאף להתפשט לתחומים נוספים.
הרוח החיה שמאחורי היזמה, הם אותם הפעילים שהניעו את התאגדות המנופאים בהסתדרות עובדי הבניין והעץ, שהבשילה לכדי חתימה על הסכם קיבוצי לפני כחודשיים. רועי ויינשטיין, המשמש כדובר הארגון, נשא דברים ובדרכו התוססת הציג את היוזמה החדשה בפני המנופאים שהתקבצו בגן אירועים במושב משמר השבעה. "זו החברה שלכם, אנחנו לא יותר בה ולא פחות, הכל שווה ושקוף – כל שקל לאן הוא נכנס" אמר, "הקבוצה פה יותר קטנה ממה שציפינו שיגיעו, אבל אנחנו מכילים את המידע, את הצורך ואת כמות העיניים הנדרשת כדי לנקות לא רק את ענף המנופאות – אלא את ענף הבניין בכלל. ומכיוון שאף אחד לא שומר על המשפחות שלנו, ועל הזכויות שלנו – אנחנו אלה שצריכים לעבוד ולסכן את המשפחות שלנו מתחת, בזמן שאלה שלוקחים מסים עסוקים בלהגן על אלה שלוקחים את הרווחה. אז חברים – ברוכים הבאים לשלי – שירות לעובדי ישראל- זה הזמן לשינוי. אנחנו לא יכולים לחכות יותר שמישהו אחר ידאג לנו".
לדבריו, אנשי ארגון מפעילי עגורן צריח למדו במשך תקופה ארוכה את הבעיות הניצבות בפני המנופאים, את מקורן ואת הכלים הקיימים כיום לטפל בהם, והצליחו לחולל שינוי משמעותי הן בשיח הציבורי על נושא הבטיחות בענף, והן בהעלאת השכר בכ-70% באמצעות ההסכם הקיבוצי, אך בנושאים רבים, ובייחוד אלו הנוגעים לאכיפת חוקי העבודה והבטיחות, נתקלו במערכות ממשלתיות ובהליכים משפטיים הפועלים בקצב אטי מדי, שאינו נותן מענה רלוונטי למצוקות שעולות מהשטח. "הבנו שאנחנו מוגבלים בתור ארגון" הסביר לנוכחים, "אז בנינו קבוצה של עשרות אנשים שישבה וחשבה וקראה, לבדוק איך אנחנו עושים מנגנון שבו המנופאי מתפרנס בכבוד ובבטיחות ונמצא עם כלל אחיו המנופאים בלי לדאוג איפה הוא יעבוד מחר, ואם המנוף שלו יש לו תשתית או שהוא הולך ליפול".
בין היתר שוחח עם המנופאים, חיים שגריר, מונה להיות מנהל כוח האדם והארגון של האגודה. שגריר, בעל ניסיון רב שנים בניהול כוח אדם בחברות גדולות וקטנות, וכן באגודות שיתופיות חקלאיות, אמר כי הוא מתרגש לעסוק לראשונה בכוח האדם של אגודה שיתופית שאינה חקלאית. "במסגרת תפקידי, הוטל עליי להכין את הסכמי העבודה ביניכם לבין האגודה השיתופית" הסביר, "בימים הקרובים אפגש אישית עם כל אחד ואחד מכם ואציג בפניכם את הסכמי העבודה עם כל התנאים שבהם – כולל תנאי השכר, הנלוות, התנאים הסוציאליים שהאגודה באמצעות חברת הבת תשלם לחבריה שיעבדו באתרי הבניה. הסכמי עבודה אלה משפרים לעין ערוך את כל תנאי השכר והתנאים המשולמים לכם היום – או לא. הן ברמת השכר, קצובת החופשה השנתית ודמי הבראה, הסדרי פנסיה, קרנות השתלמות שאני מניח שלרובכם אין, וביטוח אבדן כושר עבודה מקצועי". השכר באגודה החדשה צפוי לעמוד על 60 שקלים לשעה, תוספת גובה של 3.5 שקלים לשעה, וכן תוספות ותנאים נוספים, מעבר לקיים בהסכם הקיבוצי.
"כשפנו אלי לפני חודש וסיפרו לי על ההתאגדות שאלתי נגד מי אתם מתאגדים? במי אתם נלחמים? המדינה, חברות כוח אדם, קבלני הבנייה? התשובה שקיבלתי הייתה שאתם לא נלחמים נגד – אתם נלחמים בעד" הוסיף שגריר ובירך את המנופאים, "אתם מתארגנים בעד עיסוק מרכזי מוערך, בעד בטיחות בעבודה, בעד תמורה מכובדת שהולמת את מעמדכם בענף, בעד תנאים סוציאליים הולמים. בעד ההבנה שאחרי יום העבודה יש לכם משפחות וחיים משלכם. בעד הזכות להיות שותפים בגיבוש תכני התפקיד – רק בדרך של התאגדות במסגרת אגודה שיתופית תוכלו לסלול יחד את הדרך להגיע ליעדים שקבעתם לעצמיכם. אין לי אלה לאחל בהצלחה בהשגת היעדים".
עופר לוין, סוכן הביטוח של האגודה, הסביר למנופאים כי כיום פוליסת הביטוח של רובם, אלו מבניהם שלהם בכלל יש ביטוח, מבטיחה להם כי החברה 'תדאג להם לעיסוק סביר והשתכרות סבירה' במקרה של אובדן כושר עבודה, אולם לדבריו בפוליסת הביטוח שגיבשו באגודה מול חברת הביטוח 'כלל' הובטחה לעובדים קיצבה על פי כושר השתכרותם בעת הפציעה, ועד ליציאה לגמלאות – במקרה של אבדן כושר עבודה רפואי.
רונן קרביץ, סמנכ"ל חברת קומפיוטר גארד, הציג בפני המנופאים את הכוונה לספק להם כרטיסי זיהוי אישיים על בסיס טכנולוגיית NFC (בדומה לכרטיסי רב-קו) שבאמצעותם ניתן יהיה לוודא איזה מנופאי באגודה עובד על איזה מנוף, ואלו הכשרות יש לכל אחד מהם. כרטיסים אלו יונפקו על מנת לעצור תופעת גניבת הזהות וזיופי התעודות, הנפוצים כיום בענף.
לדברי ויינשטיין, כבר החל מיום שני הקרוב יזמינו אנשי האגודה את החברים שיצטרפו לאגודה לתהליך הכשרה והדרכה על החובות והזכויות. "תקבלו תשלום החל מהיום הראשון. ההכשרה היא יום עבודה ולכן אנחנו משלמים לכל דבר ועניין" אמר, "מבחינת מקומות עבודה יש לנו מספיק הצעות, הרעיון הוא להוציא כוח עבודה איכותי החוצה ולא סתם עובדים". לדבריו האגודה מתחייבת לחבריה ל-182 שעות עבודה בחודש, ותשלם אותם בכל מקרה. עם זאת, בשיחה עם העובדים הבהיר ויינשטיין שבכל מקרה מנופאים "לא יישבו רגל על רגל", אלא ישובצו גם למשימות נוספות הדרושות לקידום האגודה והבטיחות בענף במידת הצורך. לדבריו חוק ההגבלים העסקיים מגביל את האגודה לשליטה של עד 48% מהשוק, ולפיכך צפוי מספר החברים באגודה להיות מוגבל לכ-550-600 מנופאים, ובכוונתם להקפיד על מקצועיות ובטיחות אלו שיצרפו אליה.
ויינשטיין בחר שלא לפרט את מקורות ההון הראשוני שגייסו לצורך התנעת המהלך, ואמר כי נמצאו לו משקיעים. עוד הדגיש כי כבר כיום ישנן חברות הפונות להזמין שירותים, והזכיר כי בתחילת פברואר, אחרי התפטרותם של כ-300 מנופאים, מיהרו החברות להציע להם סכומי שכר גבוהים במיוחד במטרה להחזירם לעבודה. לפיכך, להערכת אנשי האגודה, מעבר מנופאים לאגודה ייצור לה גם דרישה.
המנופאים שהגיעו לכינוס היו סקרנים ביותר, ושאלו שאלות רבות, וחלקם הביעו סקפטיות בהצלחת המהלך. במסמך ההצטרפות לאגודה הם נשאלו בין היתר מדוע ברצונם להצטרף. "כי נמאס ליפול ממנופים","כדי שהעבודה תתחיל להיות מסודרת" ו"כדי להיות תחת קורת גג אחת, מאוחדים" היו חלק מהתשובות לשאלה זו. תשובות שהדגישו, ביתר שאת, את חשיבות המהלך שהחל אמש במשמר השבעה.
