הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט, הציג אתמול (רביעי), לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת,סקירה במגוון נושאים שעל סדר היום של צה"ל . לדבריו, הצבא לא מזהה, בעת הזאת, כוונה להתקפה יזומה מצד גורמי אויב שונים, אך ממשיך לשפר את מוכנותו לכל תרחיש, כמו גם את יכולותיו המודיעיניות והמבצעיות. עם זאת, אמר איזנקוט, המערכה שבין המלחמות (מב"מ) ממשיכה להתנהל בכל העת, ויש אפשרות להידרדרות בשל אירוע טקטי בכל אחת מחמש החזיתות.

ביחס לחזית עם עזה, תיאר איזנקוט את המציאות בה נמצא חמאס בתקופה האחרונה, ואמר כי הארגון עומד בפני הדילמה שבין גוף טרור לגוף שלטון, ובין הרצון לקבל כסף מאיראן לקיום קשר טוב מול המצרים. לדבריו, יש לישראל אינטרס בדינמיקה חיובית ברצועה, אבל אי אפשר לדרוש ממדינת ישראל לתקצב תשתיות שנפגעו מסכסוך פנים פלסטיני, בזמן שחמאס משקיע כסף בטרור. עוד הוסיף כי בשל ניהול סיכונים מושכל של ישראל, חמאס אכן לקח אחריות ומצא את המקורות הכלכליים לטפל במחסור בחשמל.

אנשי בטחון של חמאס מסיירים בנמל עזה. (צילום: ויסאם נסאר פלאש 90)

על החזית הלבנונית, אמר איזנקוט כי 11 השנים שעברו מאז מלחמת לבנון השנייה נוצלו לשיפור דרמטי ביכולות צה"ל, לרבות היכולות המודיעיניות, שנמצאות ברמה הטובה ביותר אי פעם  – גם מבחינת איכות וגם מבחינת היקף. למרות זאת, הרמטכ"ל הבהיר כי בחיזבאללה ממשיכים להפר את הסכם הפסקת האש על הגבול. "יש הפרה מתמשכת של החלטה 1701 (החלטת האו"ם בנושא הפסקת האש. מ.ר.) על ידי ארגון חיזבאללה בחסות אזרחית ובשטח בנוי" טען, "יוניפי"ל תורמים לשקט, אך לא עושים מספיק לשיקוף ההפרות הקבועות של חיזבאללה למקבלי ההחלטות באו"ם".

עוד התייחס הרמטכ"ל לאיום "הדיוק" מאיראן ומסוריה, המתייחס לייצור נשק חדש עם בעל דיוק גבוה. לדבריו,  מדובר כיום ביכולת מצומצמת מאוד, ולכן יש לשמור על פרופורציה ולא להיבהל. "בצה"ל פועלים למול ה'פרויקט' כל הזמן, במגוון רחב של כלים, שהשתיקה יפה להם, ומתוך כוונה לא להביא להתדרדרות", הוסיף. עוד אמר הרמטכ"ל, כי הרחקת איראן וצמצום ההשפעה שלה במזרח התיכון הוא אתגר לא פחות משמעותי מהבסת דאע"ש.

"כל בן ובת בגיל 18 צריכים להתגייס ואנו צריכים לאפשר להם את השירות הזה"

רא"ל איזנקוט לקח חלק אתמול גם בדיון שערכה הוועדה בנושא "פקודת השירות המשותף", על פי הצעותיהם של ח"כ משה גפני (יהדות התורה) וח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי).

השניים ביקרו את הפקודה החדשה, שאושרה בספטמבר האחרון, וביקשו להחזיר את המצב לקדמותו. "המציאות הכללית בישראל לאחרונה היא שמי שמקפיד על הפרדה בין גברים ונשים לא יכול לחיות במדינה, והצבא איננו מנותק ממה שקורה" אמר גפני, "המציאות הבלתי נסבלת שיוצרת פקודת השירות המשותף היא שחיילים לא יוכלו לשרת ולא יוכלו להיות קצינים. אני פונה לרמטכ"ל, שבניגוד לאנשי הייעוץ המשפטי לממשלה הוא איש פתוח, לאפשר להם את אורח חייהם בשאר המסגרות, גם בצבא. זה היה קיים בצבא עד לפני זמן מה, וצריך לחזור ולהמשיך משם".

"מציאות בלתי נסבלת", גפני (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).

בתגובה, אמר איזנקוט כי "בכניסתי לתפקיד ראיתי את העבודה, והפקודה יצאה לדרך בהסכמת קצין החינוך והרב הראשי לצה"ל. הפקודה התקבלה מצוין בצבא. כך אני שומע ממפקדי השטח, לרבות הדתיים, והיא מעוררת גלים רק מחוץ לצבא".

ח"כ סמוטריץ' אמר בדיון כי "69 שנים חיינו בסדר, ועתה אתם מייצרים דילמה לציבור ענק שמשרת, ויש קמפיין מטורף שמובילים בדובר צה"ל בחודשים האחרונים, בסוגיות הכי שנויות במחלוקת בציבוריות הישראלית. תקנו את הפקודה, או לפחות חיזרו לפקודת השילוב הראוי שהייתה קיימת קודם"

לכך השיב הרמטכ"ל כי "בשנת 1949 בן-גוריון סיכם את השירות המשותף בחמישה סעיפים קצרים שאני חותם עליהם והייתי מסתפק בהם גם היום. בשנת 2008, בעקבות לחץ ציבורי כבד, ומאותן סיבות שמועלות נגד הפקודה כיום, הוקפאה פקודת השילוב הראוי, ולמעשה מאז צה"ל מתנהל ללא כללי 'עשה ואל תעשה' סדורים בנושא".

"כל בן ובת בגיל 18 צריכים להתגייס ואנו צריכים לאפשר להם את השירות הזה" סיכם איזנקוט, "כשאני בוחן את הדברים ואת הפקודה, כמו כל פקודה, אני שואל רק מה הדבר הנכון לחיזוק הצבא מבצעית וערכית ומה יבטיח את קיומנו וניצחוננו במלחמה, ומבקש שתסמכו עלי ועל הצבא שרק ממקום נכון זה דברים באים".