משרד הרווחה פרסם הבוקר (שלישי) נתונים על מקרי הזנחה והתעללות בקשישים לשנת 2016. על פי הדוח ב-2016 נרשמה עלייה של 17% בדיווח על מקרי הזנחה והתעללות באזרחים ותיקים בידי מטפלים ומשפחה. מהדוח עולה כי 33% מכלל הדיווחים הם על התעללות נפשית, 21% מהם על התעללות פיסית ו-18% מהם נוגעים בהתעללות כלכלית. שר העבודה והרווחה, חיים כץ אמר כי "הנתונים מדאיגים, לכן חייבים לעשות יותר לטובת שלומם וביטחונם של האזרחים הוותיקים בישראל. המשרד בראשותי נוקט בפעולות. אך רק בשילוב כוחות נוכל למגר את תופעת ההתעללות וההזנחה בקרב הגיל השלישי, זו אחריות חברתית של כל אחד ואחת מאתנו". באגודה לחקר הזקנה מציינים כי מעל ל-90% מהזקנים מתגוררים בביתם ונמצאים בקהילה, לעומת אחוזים בודדים הנמצאים במוסדות, וכי גילויי התעללות והזנחה הם נמצאים מעבר למצלמות המתעדות את הנעשה במחלקות הסיעודיות.

עוד עולה מהנתונים כי חלה עלייה של 20% בדיווח מקרי פגיעה מינית באזרחים ותיקים רובם ע"י מטפלים ובני משפחה, שהסתכמו ב-102 מקרים מדווחים. סה"כ טופלו בשנה החולפת 5,876 דיווחים על מקרי התעללות והזנחה. רוב הדיווחים התקבלו ממטפלות לפי חוק הסיעוד, מבתי חולים, משכנים, ומהקורבנות עצמם.

ח"כ חיים כץ, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. צילום ארכיון: פלאש 90

בנוסף, עולה מהנתונים כי בשנת 2016 נערכו 2,645 התייעצויות לגבי הפעלת חוק הגנה על חוסים בעקבות הזנחה או התעללות בקשישים. כמו כן בשנת 2016 שרותי הרווחה הגישו 580 תלונות למשטרה בעקבות דיווחים על הזנחה או התעללות בקשישים חסרי ישע והופעלו 174 צווי בית משפט על פי חוק הגנה על חוסים המורים על הוצאה מחזקת המשפחה והשמה במסגרת חוץ ביתית (בד"כ במקרים של התנגדות המשפחה המזניחה או הפוגעת) וכן נערכו 2,182 טיפולים לאור החוק.

משרד הרווחה הרחיב בשנה האחרונה את מערך הטיפול בקשישים נפגעי התעללות והזנחה ופתח 15 יחידות חדשות ברשויות מקומיות ברחבי הארץ. סה"כ מפעיל כיום המשרד 78 יחידות בפריסה ארצית. ביחידות פועלים צוותים לאיתור, ייעוץ, ומתן פתרונות במקרים של הזנחה והתעללות באזרחים ותיקים. כחלק מהפעילות מקיימים עובדי היחידות ימי עיון והסברה לתושבים ולאנשי מקצוע הפועלים להעלאת המודעות לתופעה ולמתן כלים לזיהוי מקרי התעללות באזרחים ותיקים. בנוסף מעניקים עובדי היחידות תמיכה וטיפול פסיכו-סוציאלי לנפגעים במטרה להפיג את החשש מהשלכות הדיווח, כגון חשש מפגיעה באורח חייהם, מאובדן קשר קרוב עם בני משפחה פוגעים אשר הקורבנות תלויים בהם ושבמידה ויורחקו לא יהיה מי שיטפל בהם. כמו כן, במקביל לטיפול בערוץ הפלילי ע"י מערכת אכיפת החוק, מפעילות יחידות המשרד קבוצות טיפול בפוגעים אשר נפגשות אחת בשבוע ומקבלות ייעוץ להתמודדות עם התופעה.

ד"ר שרה אלון מהאגודה הישראלית לגרונטולוגיה ואוניברסיטת תל אביב, חוקרת מתחום הזקנה אומרת כי "מדובר בתופעה רחבה הרבה יותר, התעללות בזקנים זוהי תופעה עם היקף גדול ונזקים רבים. ככל שעולים בגיל יש הסתברות גבוהה יותר לפגיעה, אנשים דמנטיים הם בסיכון של פי 2.5 להתעללות. כשיש בעיות בריאותיות התפקוד יורד והזקן הופך להיות תלוי באדם אחר, יחסי תלות הם פוטנציאל להתעללות. זה צריך לעורר אנשי מקצוע ועל קובעי מדיניות להתערב ברמה החברתית, אישית ומקצועית". בנוסף אומרת ד"ר אלון כי מכיוון שמרבית הזקנים מתגוררים בביתם ולא במוסדות, "אנו יודעים רק את קצה הקרחון של התופעה הזו, הדיווחים הם בעיקר מהמוסדות, ואין לנו מידע על המתרחש בתוך הבתים. לכן העלאת המודעות הציבורית חייבת להיות אינטנסיבית הרבה יותר".

ד"ר שרה אלון (תמונה באדיבות המצולמת).

פרופ' יצחק בריק יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה אמר על הדוח כי "יש לפעול להעלאת המודעות הציבורית לבעיה ולהבטיח דיווחים על כל מקרה של חשד להתעללות. חשוב להבין כי התעללות היא לא אלימות פיזית בלבד כפי שנהוג לחשוב, אלא שהתעללות בזקנים היא תופעה מגוונת. כ-8% ממקרי ההתעללות הם בצורה מילולית ונזקן לא קטן מזה של צורות התעללות אחרות, כגון התעללות כלכלית והתעללות פיזית".

יו"ר שדולת הגמלאים בכנסת, ח"כ איציק שמולי, התייחס לדוח: "הדוח הזה הוא אות קלון של ממש לחברה הישראלית כשבמקום להוקיר את דור המייסדים שלה נותנת לו בוקס בפרצוף. במקום לצמצם את התופעה המזעזעת הזאת מתגלה גידול משמעותי שלה. המספרים הללו אינם מפתיעים לנוכח האכיפה הדלילה שכוללת סגירת תיקים סיטונאית של תוקפי קשישים וסלחנות רבה מדי כלפיהם גם בתוך מערכת המשפט. הרשויות חייבות לעשות הרבה יותר כדי להגביר את ההגנה על חסרי הישע."

ח״כ עמיר פרץ אמר כי ״הדו״ח חושף התדרדרות חמורה במדד המוסרי החשוב ביותר לחברה: יחסה לקשישים בפרט והאופן שבו היא מטפלת בחסרי הישע בכלל. התדרדרות זו אינה תוצאה של יד המקרה. האלימות וההזנחה צומחות בחממת ההפרטה והקיצוצים והייבוש התקציבי של השירותים החברתיים בישראל. יש כאן סיפור של חברה שהופכת להיות אלימה כלפי אזרחיה הוותיקים. יש לנהוג באפס סבלנות או סובלנות כלפי אלימות בכלל והאלימות המזעזעת כנגד קשישים בפרט. זהו גם הסיפור של משפחות רבות שנלחצות אל דוחק כלכלי קשה, כשהכיסוי הסיעודי הניתן בישראל הוא מהנמוכים בקרב המדינות המפותחות, כשיש סימן שאלה לגבי הכשרתם וכישוריהם של הצוותים המטפלים בקשישים וכשהם נאלצים לעבוד שעות נוספות ובצוותים מצומצמים. כדי לשים קץ לאלימות האכזרית כנגד קשישים יש להגביר את הפיקוח והאכיפה, אבל יותר מכל נדרש לכך תקצוב רחב ולקיחת אחריות מחודשת מצד המדינה.״