ועדת הבריאות של הכנסת אישרה היום את התקנות לפיהן רופא שטיפל בלקוח במסגרת ציבורית, לא יוכל לטפל בו באופן פרטי במשך 6 חודשים מיום מתן הטיפול או הייעוץ הציבורי האחרון שנתן לו. רופא שיפעל בניגוד להוראה זו דינו 6 חודשי מאסר, או קנס של כ-14 אלף שקלים.

במהלך הדיון ביקשו קופות החולים לדחות את כניסת התקנות לתוקפן כך שבמקום בתחילת אוגוסט הן יכנסו לתוקף ב-1 לנובמבר 2017, זאת לצורך השלמת היערכות. המשמעות: התקנות לא יחולו על ייעוץ או טיפול שהתור אליו הוזמן לפני ה-1 בנובמבר, גם אם הטיפול עצמו יתבצע אחרי 1 בנובמבר, אלא רק על הזמנות שיתבצעו מה-1 בנובמבר ואילך. בנוסף, התקנות לא יחולו על טיפולי הפריה חוץ גופית, סקירת מערכות בהיריון, ייעוץ או טיפול בתחום התפתחות הילד וטיפולים פולשניים נדירים.

קופת חולים מאוחדת (צילום ארכיון: קובי גדעון פלאש90)

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בדיון כי במקביל לכניסת התקנות לתוקף יועברו לקופות החולים ולבתי החולים הציבוריים 880 מיליון שקלים (700 לקופות ו-180 לבתי החולים), שיחולקו לפי מבחני תמיכה לצורך קיצור תורים במערכת. "קופות החולים ישלמו מתקציב זה לרופאים סכומים דומים לאלה שהרופאים קיבלו עד היום עבור טיפולים פרטיים", הסביר בר סימן טוב.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) אמר: "אנחנו מחזקים את הרפואה הציבורית על חשבון הפרטית. לא מעניין אותי שהכנסות הרופאים הפרטיים ייפגעו. מה שמעניין אותנו זה הציבור, שיקבל רמה רפואית אופטימלית. עניים כעשירים". ד"ר אייל יחזקאלי מההסתדרות הרפואית אמר בדיון, "כואב לי שנקודת המוצא היא שהרופאים רק מחפשים עוד ועוד כסף. אני מוכן לסגור את כל העבודות הפרטיות שלי, ולעבוד בבית החולים תמורת הרבה פחות כסף, אבל לא אעשה זאת תמורת 50 שקלים לשעה. הדיונים בנושא נעשים בלי שיתוף שלנו ומעל לראשינו".

קופת החולים בקיבוץ יכיני (צילום: אריאל פלמון, מתוך ויקיפדיה)

בנוסף אישרה אתמול ועדת הבריאות שינויים במדד יוקר הבריאות, שינוי שיוסיף 144 מיליון ש"ח לקופות החולים על שנת 2016. מדד יוקר הבריאות מורכב ממדד השכר במגזר הבריאות, מדד המחירים לצרכן, מדד השכר במגזר הציבורי, מדד שכר ממשלה מרכזית ומדד תשומות הבנייה. המשקל של כל אחד ממדדים אלה במדד יוקר הבריאות שוּנה היום באישור הוועדה כשבנוסף, לרכיבי המדד נוסף היום לראשונה מרכיב שכר המינימום וכל אלה יחד הביאו לתוספת בתקציב.

סמנכ"ל לתכנון אסטרטגי במשרד הבריאות, ניר קידר, אמר בדיון כי "המדד הזה תוקן רק פעמיים ב-23 השנים האחרונות. יש כאן הגדלה משמעותית של הסל, המשקפת את הרכב ההוצאות של קופות החולים". נציגי קופות החולים התרגשו פחות מעדכון המדד וטענו שהתוספת לא מספיקה. אלי כהן, סמנכ"ל קופת חולים כללית, שאל בדיון "מדוע לא מתייחסים למחיר יום אשפוז בבתי חולים, ההולך וגדל, וקופות החולים משלמות בגינו יותר ויותר לבתי החולים? מדוע לא משווים את כלל הוצאות קופות החולים למדד?".

בתגובה, אמר רכז ענייני בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, רן רידניק "ייתכן שהתוספת אינה מספיקה, אך מנגד יש הרבה מקומות של בזבוז משווע במערכת הבריאות, אשר פוגע במטופלים. למשל, "גניבת" רופאים ואחיות ממוסד אחד למשנהו ובחזרה". על כך השיבה לו ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני), "הרצחתם וגם ירשתם? במשך שנים ארוכות הרעבתם את המערכת ודאגתם שלא יהיו בה מספיק רופאים, ועכשיו אתם באים בטענות בעניין זה לקופות החולים? עדכון המדד הוא למעשה רק צמצום של הגזירות שהושתו על קופות החולים במשך 20 שנה". ח"כ אלאלוף ציין כי "למעשה משרדי הממשלה מודיעים כאן לקופות החולים: אתן תוסיפו להיות גירעוניות, ואנחנו נשלוט בגירעון הזה בעצמנו. אני לא אוהב את זה. הוועדה תתכנס בדצמבר 2018 לבחון את השפעות עדכוני המדד על גירעונות קופות החולים".