בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל ביום ראשון את בקשת ההסתדרות וקבע כי על הנהלת נס טכנולוגיות (חברה לשירותי מערכות מידע) לחדש כבר במהלך השבועות הקרובים את המו"מ עם נציגי ההסתדרות וועד העובדים לקראת הסכם קיבוצי ראשון. עם זאת קבע כי להנהלה תעמוד הזכות לדרוש, לאחר תקופת יציבות בת שלושה חודשי מו"מ, לברר מחדש את יציגות ועד העובדים בה לקראת החתימה על ההסכם הקיבוצי או המשך המו"מ בין הצדדים.

"ההסתדרות מברכת על החלטת בית הדין שחייב את הנהלת נס לשוב אל שולחן המו"מ ולחדול מניסיונות שבירת התאגדות העובדים", מסר יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות, יקי חלוצי. "בית הדין הביע עמדה נחרצת לגבי ההתייחסות המבזה של החברה ליו"ר ועד העובדים. אני קורא להנהלת נס להתעשת, להבין שהסכם קיבוצי בחברה זו עובדה ולפעול בשיתוף פעולה עם נציגות העובדים למען סיום המשבר ולטובת עובדי החברה".

בוועד עובדי נס טכנולוגיות הביעו סיפוק על ההחלטה והוסיפו כי "אלפי העובדים המסורים של נס זכאים להסדרה הוגנת של זכויותיהם. חידוש המו"מ בין הצדדים חייב להתבצע מתוך נכונות הדדית לצעדים בוני אמון ואנו תקווה כי הנהלת החברה אכן תשוב למו"מ, הפעם מתוך כוונה כנה להגיע להסכמות אשר מכבדות את העובדים".

המו"מ בין הצדדים פוצץ באפריל 2017 לאחר שלדברי ההסתדרות כ-95% מההסכם היה כבר מוכן ומוסכם. לדבריהם חזרה בה החברה מאחת ההסכמות ודרשה להגביל תחולתו של ההסכם הקיבוצי כך שלא יחול על אחת ממחלקותיה בה מועסקים מספר גדול של סטודנטים המועסקים לפרקי זמן קצרים. לפיכך הודיע ועד העובדים על כוונתו לממש את סכסוך העבודה שכבר היה פתוח בחברה מאז נובמבר 2014. בעקבות הכרזתו זו הודיעה החברה כי היא מפקפקת ביציגות ההסתדרות בחברה, ומתנה את המשך ניהול המו"מ בכך שתעביר רשימה עדכנית של עובדי החברה החברים בארגון.

בדרישתה זו התבססה הנהלת החברה על פסק דין תקדימי שניתן על ידי בית הדין הארצי באוקטובר 2016, בתיק שניהל ארגון כוח לעובדים כנגד מפעל צ.ל.פ. תעשיות הקובע כי למעסיק עומדת הזכות לבחון מחדש את יציגות ארגון העובדים במידה ונודע לו בתום לב, בשל אירוע כלשהו שלא נבע מפעולותיו כנגד ההתארגנות – כי ישנו חשש ממשי שארגון העובדים מולו הוא מתנהל אינו ארגון יציג עוד.

אלא שבמקרה זה, הדגיש השופט דורי ספיבק החתום על פסק הדין, לא הצביעה הנהלת נס טכנולוגיות על כל התרחשות, אירוע או נסיבות המלמדים באופן אובייקטיבי על אבדן יציגות ההסתדרות בחברה, 'להבדיל מהשערה גרידא'. "לאחר בחינת הראיות לכאן ולכאן, הגענו למסקנה עובדתית לפיה המשא ומתן בין הצדדים הופסק מסיבה אחת ויחידה, והיא הודעת המבקשים בדבר כוונתם לנקוט בצעדים ארגוניים" הבהיר, והוסיף כי "לאחר ששקלנו את טענות הצדדים לכאן ולכאן, הגענו לכלל מסקנה שהפסקת המשא ומתן הקיבוצי על ידי המשיבה נעשתה בניגוד לעקרונות משפט העבודה, ולכן המבקשים זכאים כבקשתם לצו המורה למשיבה לחזור לשולחן המשא ומתן."

עם זאת, הבהיר בית המשפט כי לאחר שלושה חודשי מו"מ, או לקראת החתימה על הסכם קיבוצי תוכל החברה לדרוש לבחון מחדש את היציגות, וזאת כשאחת הסוגיות שיידונו במסגרת המו"מ היא המחלוקת בין הצדדים על מספר העובדים על פיו מחושב השליש הנדרש ליציגות. בהנהלת החברה טוענים כי מספר זה עומד על כשלושת אלפים ואילו בוועד טוענים ש-2,400 בלבד – שאלה שגם תחולת ההסכם המצויה כאמור במחלוקת עשויה להשפיע עליה.

השופט ספיבק מתח גם ביקורת על מהלכים שונים של החברה שנעשו לדבריו, שלא בתום לב – בין היתר כינויו של יו"ר ועד העובדים אלון בן הרוש 'יו"ר ועד נחזה', והשפלתו, והטיל צו האוסר על החברה לכנותו באופן זה או באופן משפיל או מבזה אחר. בית הדין קבע כי התייחסות זו כלפי יו"ר הוועד עולה כדי פגיעה בזכות ההתארגנות של העובדים – אולם נמנע מלקבל את טענותיה הנוספות של העובדים באשר לפגיעה בזכות ההתארגנות.

נס טכנולוגיות הכירה בעבר ביציגות ההסתדרות בקרב עובדיה כבר במרץ 2014, זמן קצר לפני שהחל המו"מ בין הצדדים. המו"מ בין הצדדים הגיע כבר בעבר למשבר, כשבעה חודשים לאחר שהתחיל. אולם לאחר התערבות יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן שנפגש עם מנכ"ל החברה שחר אפעל, המו"מ חזר למסלולו ואף נכנס לישורת האחרונה בראשית שנת 2017, עד לפיצוץ הנוכחי. השופט ספיבק המליץ בסוף פסק דינו, בלא לחייב, על קיום ישיבת מו"מ נוספת בהשתתפות המנכ"ל ויו"ר ההסתדרות. "להערכתנו לפגישה שכזו ככל שאכן תתקיים יש פוטנציאל ליצור אווירה חיובית ולהגדיל את הסיכוי שהצדדים יגשרו על אי ההסכמות שנותרו ביניהם בדרך לחתימה על הסכם קיבוצי ראשון" כתב.

עובדי נס טכנולוגיות התאגדו בהסתדרות במרץ 2014. החברה המספקת שירותי מערכות מידע לחברות מסחריות שונות, מעסיקה בין 2,400 ל-3,000 עובדים, שמרביתם מועסקים במתקני לקוחות החברה מזמיני השירות. בפסק דינו התייחס ספיבק לקושי בהתארגנותם של עובדים המועסקים במתכונת זו, המכונה 'יחסי עבודה משולשים' – מעסיק, מזמין שירות ועובד.