ליגת העל הגרמנית הבונדסליגה תמיד התגאתה במבנה הייחודי שלה, בו כמעט כל הקבוצות שייכות לאוהדים ולקהילה המקומית ולא לבעל הון זר, המנצל את הבעלות על הקבוצה למימוש אינטרסים כלכליים או פוליטיים. המודל הזה נקרא חוק" 50+1", והוא מבטיח שליטה של האוהדים ברוב המניות של מועדוני הכדורגל הגדולים.

עתידו של חוק זה, שנחקק ב-1998 ומיוחד לליגות הכדורגל בגרמניה, עומד בימים אלה לראשונה בסימן שאלה: השנה 5 מתוך 18 הקבוצות בליגה הגרמנית הבכירה יהיו בידיים פרטיות. אם מגמה זו תמשך, ייתכן שהליגה הגרמנית תאבד את תו ההיכר הייחודי שלה.

חוק ה-50+1 חוקק על רקע משבר כלכלי גדול בליגה הגרמנית בסוף שנות ה-90, ומטרתו הייתה להבטיח את שימור המועדון בידי חברי המועדון לצד יכולת הקבוצה לגייס הון. החוק החדש עזר למכור אחוזי שליטה לבעלי עסק או ספונסרים כדי להזרים כספים נוספים לקופת הקבוצות, אבל השליטה בקבוצה נשארה בידי האוהדים שחייבים להחזיק 50% מניות הקבוצה + מניה אחת שמבטיחה את השליטה ואת הבחירה של המועדון וחברי המועדון את הנציגים שלהם בהנהלה.

החוק המהפכני הביא בזמנו להגדלת כמות הספונסרים ואנשי העסקים שנכנסו לכדורגל הגרמני והיו בעלי אינטרס להגדיל ולטפח את הקבוצות על-ידי הבאת אנשי מקצוע איכותיים יותר למועדונים. הכדורגל המקומי התחיל לפרוח ומאז סוף שנות ה-90, קבוצות הבונדסליגה הפכו לטובות וחזקות יותר. בעזרת שיפור ארגוני במועדונים ובשיתוף פעולה נכון של איגוד הכדורגל הגרמני נוצרה תשתית מצוינת לגידול הדור הצעיר במדינה ונבחרות הכדורגל של גרמניה כבשה את כל הפסגות בשנים האחרונות, כשרק בקיץ האחרון זכתה אלופת העולם גם בגביע הקונפדרציות ובאליפות אירופה עד גיל 21.

מאז נחקק החוק עברו כמעט 20 שנה, ועולם הכדורגל של 2017 מציב אתגר לא פשוט למועדון שרוצה להיות בצמרת הכדורגל האירופאי ולהתחרות על התארים המרכזים של ליגת האלופות וגביע אופ"א. קבוצת פריס סן ז'רמן הצרפתית הוציאה השבוע 222 מיליון יורו כדי לקנות שחקן אחד בלבד, הכוכב הברזילאי ניימאר, שאמור להפוך את הקבוצה למועמדת לזכות בליגת האלופות. קבוצות הפריימיר ליג מוציאות ביחד יותר ממיליארד דולרים כל קיץ בחלון ההעברות בשנים האחרונות. קבוצת מנצ'סטר סיטי לבדה רכשה בחמש השנים האחרונות שחקנים ב-871 מיליון יורו, יריבתה העירונית, מנצ'סטר יונייטד, הוציאה באותו הזמן 777 מיליון יורו , יובנטוס האיטלקית מדורגת במקום החמישי עם רכישות בשווי 557 מיליון יורו וברצלונה וריאל מדריד רק במקומות 6 ו-7 בהתאמה.

הקבוצות הגרמניות מתקשות לעמוד בקצב ובתוך עולם התחרות הקשוח, כאשר רק באיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד מצליחות להיות רלוונטיות, בעזרת תכנית רכש צנועה יותר, באופן יחסי, עם 374 ו-302 מיליון יורו בהתאמה בחמש שנים האחרונות. התחרות הכלכלית הגדולה מקשה על מועדוני הביניים להיות רלוונטיים, וקבוצות ברחבי אירופה מחפשות בעלים עשירים מארה"ב, סין או מדינות המפרץ כדי להמשיך את ההזרמה הכספית הנדרשת.

למרות שהמודל בו הקבוצה שייכת לצופים אהוב בגרמניה, ישנם רבים המתנגדים לו, ועובדים ימים ולילות כדי לבטלו. באופן די צפוי מי שאינו מרוצה מהמצב הקיים הם בעלי ההון שרוצים להפוך את הקבוצות הרווחיות לממלכתם הפרטית. מרטין קינד, בעל עסקים שמשקיע בקבוצת האנובר 96 מהבונדסליגה, ניסה להוביל בשנת 2009 מהלך שיגרום לביטול החוק. בסוף הצבעה שקיימו מועדוני שתי הליגות הבכירות בגרמניה הוחלט ברוב של 32 מתוך 36 הקבוצות לא לקבל את הצעה.

אבל מרטין קינד לא וויתר ולמרות שעדיין לא מקשיבים לביקורת הקשה שלו, הוא המשיך להשקיע במועדון וניצל סעיף בחוק משנת 1998, הסעיף שאולי יחסל את השליטה של האוהדים במועדוני הכדורגל בגרמניה. החוק קובע שאם איש עסקים או חברה פרטית משקיעים 20 שנה במועדון מסוים הם יכולים להפוך לבעלים שלו באופן חוקי לאחר הצבעת הנהלת המועדון. קינד חיכה עד הקיץ הזה ובתחילת אוגוסט ציין 20 להשקעה במועדון. מיד בסיום תקופת ההמתנה הצביעה הנהלת האנובר על העברת השליטה לידי קינד באופן רשמי. קינד ציין במסיבת העיתונאים כי "זאת החלטה שהייתה נדרשת, עכשיו אנו צריכים לעבוד על העתיד של המועדון". בהמשך הוא הסביר יותר לעומק למה הוא רוצה להיות מקבל החלטות היחיד במועדון "נגיד אם אתה רוצה להשקיע 5 מיליון יורו במועדון, אתה לא רוצה שיהיה צד שלישי (האוהדים) שיחליטו מה לעשות עם הכסף".

המעבר של האנובר לידיים פרטיות הפך לרשמי בתחילת אוגוסט. כדי להרגיע את חששות האוהדים ולהביע נאמנות לקהילה, הודיע קינד מיד שישקיע 11 מילון יורו בבניית מרכז ספורט חדש למועדון ויתרום 750 אלף יורו לפיתוח ספורט חובבני במסגרת המועדון. האוהדים המקומיים אינם מקבלים בעין יפה את שינוי הבעלות. מבחינתם הנהלת הקבוצה לקחה את המועדון מהידיים שלהם ומסרה אותו לבעל הון שיוכל לעשות בו עכשיו כראות עיניו, כולל אפילו למכור את הקבוצה לכל המרבה במחיר לרבות משקיעים זרים. במשחק הידידות מול ברנלי האנגלית מהפרמייר ליג שהתקיים ב-5 באוגוסט באנגליה, 300 מאוהדי הקבוצה מחו נגד הבעלים ועוררו מהומה ביציעים. המשטרה האנגלית, בצעד יוצא דופן, החליטה להפסיק את המשחק מתוך חשש מהתפרעויות קשות. הליגה הגרמנית אמורה להיפתח בסוף שבוע וכבר ברור שהאוהדים הזועמים ימשיכו למחות כנגד הבונדסליגה וכנגד הבעלים החדש.

בגזרה הפוליטית פנו אוהדי המועדון להתאחדות הכדורגל הגרמנית וביקשו לבטל את השתלטותו של קינד על הקבוצה, אבל כמובן שההתאחדות ביטלה את הבקשה שלהם ואישרה באופן סופי את מעבר הבעלות של הקבוצה לידיו של קינד. כעת האנובר מצטרפת ל-4 קבוצות נוספות שנמצאות בבעלות פרטית כאשר 3 מתוכן פעילות כחלק מחוק 50+1. הופנהיים (שיכת לדיטמאר הופ), וולפסבורג (הקונצרן פולקסווגן), באייר לברקוזן (לבאייר). והקבוצה החמישית היא רד בול לייפציג ששיכת באופן רשמי ל-17 חברי עמותת האוהדים שהם עובדים בחברת המשקאות האוסטרית רד בול ובעצם מנהלים את המועדון בשם הקונצרן הגדול.

אם הקבוצות הנ"ל יצליחו בזירה המקומית והאירופאית, חוששים האוהדים כי יותר ויותר מועדונים ידרשו לעבור לבעלות פרטית והקבוצות הגרמניות יהפכו עם הזמן לצעצועים מסחריים בידי אנשי עסקים ותאגידים בינלאומיים. נשיא אאוגסבורג מהבונדסליגה קלאוס הופמן הביע חשש גדול מהשינויים שמתחשים בבונדסליגה, "אין ספק שהקריאה לביטול חוק 50 + 1 עלולה להיות חזקה יותר. אין לנו יותר קבוצות שיכולות להתחרות על התארים האירופאים חוץ מבאיירן ודורטמונד, ואני מפחד שצעד אחר צעד אנחנו נחליט להיפרד לשלום מחוק 50+1".

אם תחזיות של הופמן יתממשו אז הכדורגל הגרמני יקבל מכה קשה שתשנה לחלוטין את אופייה של הבונדסליגה, שאולי אולי תהנה מקבוצות עם תקציבים גדולים יותר אבל תאבד את הניצוץ שמייחד אותה ועושה אותה לאהובה ומיוחדת כל כך.