השבוע מלאו 72 שנים למתקפה האטומית של ארה"ב על הערים הירושימה ונגסאקי. בצילו של חורבן זה, שגבה את חייהם של 110 אלף איש ואישה בעת התרחשותו, ואת מותם, פציעתם וסבלם המתמשך של מאות אלפים נוספים בעקבות הקרינה והנשורת הגרעינית – נראה ששנת 2017 מסתמנת עד כה כשנה המתוחה ביותר בעולם מבחינת הסכנה למלחמה גרעינית כוללת.

כך לפחות מציין שעון יום הדין אשר חוזה את רמת הסיכון לחורבן האנושות על פי ספירת דקות לשעת האפס או 'חצות'. מועצת המדע והביטחון של 'המגזין למדעים גרעיניים' מפעילה את השעון מאז שנת 1947, החל מסוף ימי מלחמת העולם השנייה ותחילת המלחמה הקרה ועד ימינו. משנת 47', מדי חודש נובמבר, מתכנס צוות של מדענים הכותבים במגזין ונותנים את הערכתם האפוקליפטית לשנה הקרובה. עם תחילת ספירתו, עמד השעון על 7 דקות לחצות ומאז הזיזו המדענים את מחוגיו 22 פעם.

את ימי השפל שלו ידע השעון בתחילת המלחמה הקרה. בשנת 1953 בחרו המדענים להציב את מחוגי שעון יום הדין על 3 דקות לפני חצות, עת ארה"ב ערכה את מבצע 'אייבי' (Operation Ivy), אחת מסדרות הניסויים בפצצות גרעיניות שבהן פוצצה ארה"ב את הפצצות הכבדות ביותר שלה עד אז, במשקל של 10 מגה טון. הפצצה 'מלך' שפוצצה באותו מבצע גרמה לפיצוץ של 500 קילו טון, פי 25 מעוצמת הפיצוץ של 'איש שמן' שהופלה על נגסאקי.

פעם נוספת שהשעון הראה 3 דקות הייתה בשנת 1984. בעקבות ההסלמה במלחמת אפגניסטן וסדרה של פרובוקציות מצד בריה"מ במסגרתן הציבה המעצמה הסובייטית טילים ארוכי טווח ומשגרים המסוגלים לירות טילים עם ראשי נפץ גרעינים בגבולה. בתגובה לכך הכניס נשיא ארה"ב דאז, רונאלד רייגן, את המעצמות למירוץ חימוש מחודש בכוונה לשבור את גבה הכלכלי של בריה"מ.

מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און נשיא ארה"ב דונלנד טראמפ ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין (צילום: סוכנות AP).

מאז אותם ימים הספיק השעון גם להצביע על רווח והצלה כאשר בשנת 1991, עם תום המלחמה הקרה, איחוד גרמניה ופירוק בריה"מ, עמד השעון על 17 דקות לחצות ובישר לעולם על קץ ההיסטוריה, ועידן שרבים האמינו שיביאו עמו שלום וחופש.

אך כל זה נראה כמו היסטוריה רחוקה אל מול התהליכים להם אנו עדים בשנים האחרונות. המתח הגובר בין ארה"ב וקוריאה הצפונית, סנקציות הדדיות בין המעצמות, עלייתו של גל פופוליזם לאומני באירופה לצד מנהיגותם הסמכותנית של ולדימיר פוטין ברוסיה וטאיפ ארדואן בטורקיה, ובעיקר – עלייתו המפתיעה לקדמת הבמה העולמית של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ – כל אלו הביאו את שעון יום הדין לשיא השפלים: 2 וחצי דקות בלבד משעת השין.

עם זאת, מדעני השעון אינם מתכוונים להזיז אותו עד לנובמבר, למרות התלקחות המתח בין ארה"ב לצפון קוריאה בחודשים האחרונים, בדגש על ההתבטאויות האחרונות של הנשיא טראמפ ושליטה של קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און. "איננו עושים שינויים בשעון יום הדין בתגובה לאירועים יחידים" סיפר השבוע בראיון לערוץ התקשורת CBS ד"ר לוראנס קראוס אשר עובד במגזין מזה עשור, "במקום זה, כל אירוע מיוחד נבדק כחלק ממכלול והאירועים מוערכים יחדיו לפני שנעשים שינויים בשעון".

שיגור טיל בליסטי מקוריאה הצפונית (צילום ארכיון: KRT via AP Video).

לוראנס סיפר שהתלקחות מול קוריאה הצפונית מהווה צומת חדש בהיסטוריה האנושית מול האיום האטומי, שכן המדינה המבודדת, שמעט מאוד ידוע עליה בגבולות המערב מהווה בעיה פוליטית ייחודית אשר מציבה את אזרחיה שלה, ואת כל אזרחי העולם תחת סכנת השמדה מוחשית. דבריו המתריסים של שליט המדינה קים ג'ונג און מהווים איום רציני ובייחוד כשבצד השני נמצא הנשיא טראמפ, שבתורו, לא מהסס לאיים בלחימה בלתי קונבנציונאלית ומדבר בגלוי על אפשרות של שימוש בנשק גרעיני כנגד קוריאה הצפונית.ֿ

"כל מה שקוריאה הצפונית תעשה עכשיו ומעתה יהווה משקל לקבלת ההחלטה מחדש בנובמבר. קצב ההתרחשויות מהיר מאוד" אמר ג'ון וולפשטאל, אחד מחברי הוועדה המייעצת שקובעת את השעון, "אחת הסיבות שאנחנו נפגשים מדי שנה היא כדי שנוכל לראות במבט רחב את המתרחש ברמה העולמית. בהתחשב באירועים שמתרחשים כיום, אין שום ספק שאנחנו הרבה יותר קרובים למשבר גרעיני מבכל זמן אחר, לפחות מאז משבר הטילים של קובה ב-1962", אמר וולפשטאל.

על פי סקר שערך CBS, רק שליש מהאמריקאים מביעים בטחון ביכולתיו של הנשיא טראמפ להתמודד עם המשבר הקוריאני, ושני המומחים מציינים שלתגובתו של טראמפ יש אפקט מכריע על אופן התפתחות המשבר בהמשך. "יש לנו שני מנהיגים שמתנהגים באופן בלתי אחראי, מצהירים הצהרות שמרמזות שהצד השני מעוניין או מתכוון להשתמש בנשק הזה ראשון וזה יוצר מעגל של הסלמה", אמר וולפשטאל, והוסיף שצוות המומחים מקווה שהבית הלבן ייבחר בסופו של דבר באופן פעולה דפלומטי יותר להתמודדות עם הבעיה. בדגש על שותפויות רחבות עם מדינות מפתח אחרות, וביניהן הקהילה האירופאית, רוסיה ובעיקר – סין.

הפטריות הגרעיניות לאחר ההפצות בהירושימה ונגסאקי (צילום: Binksternet/ wikimedia)

בימים האחרונים אמר מזכיר המדינה האמריקאי, רקס טילרסון, כי ארה"ב עשויה לקיים שיחות ומפגשים דיפלומטיים עם קוריאה הצפונית אם זו תשהה את פעילותה הגרעינית. טילרסון נענה בתגובה צוננת מצד רי יון או, שר החוץ של קוריאה הצפונית. האחרון אמר שהאפשרות לשיחות כאלו אינה על הפרק כיום.

בסופ״ש האחרון הצביע האו"ם על שורה של סנסקציות כלכליות חדשות על קוריאה הצפונית. אך נראה שמהלך זה לא עתיד לשאת תוצאות כאשר רק אמש איימה קוריאה הצפונית באופן מפורש על בסיס ארה"ב בגואם. כיום, כאשר קוריאה הצפונית טוענת שברשותה פצצת מימן, בעלת יכולת הרס אשר עולה בעשרות מונים על הפצצות שהוטלו לפני 72 שנים על יפן וגורלם של מיליארדי בני אדם נמצא בידיהם של מנהיגים מעטים שלא בוחלים ברטוריקה מתלהמת, תמונת המציאות מעלה חשש כבד בנוגע לעתיד קיומה של האנושות.