ההנהגה הפלסטינית ברמאללה נתכנסה בסוף השבוע כדי לקדם את כינוס "האספה הלאומית הפלסטינית", שהוא הפרלמנט של אשף בגולה, המונה כ-600 חברים.

למה בכלל, ולמה עכשיו, ולמה זה בכלל חשוב?

הבעיה הראשית של הרשות הפלסטינית היום היא שעל רקע הסופה הנוראה ההורסת את העולם הערבי הבעיה הפלסטינית מתגמדת, עד לא נראית, והעדות לכך היא שכלי תקשורת עולמיים שקבעו את מרכזם בישראל בגלל הבעיה הפלסטינית עוקרים לתורכיה כדי להיות קרובים לדרמה האמיתית הקורעת את האזור.

ההנהגה הפלסטינית מבינה שבלי סדרה מתמדת של "דרמות", היא תאבד את העניין ואת התמיכה במערב. חלק חשוב מן "הדרמות" באום, נועדו למשוך סיקור "ולהיות בחדשות".

מכאן, שגם "הדרמה" של כינוס הגוף הפרלמנטרי של הפלסטינים היא פרק אחד בשורה של "דרמות" שהיו ושיהיו ביחוד שמליאת האום מתכנסת בספטמבר, שהיא מבחינת הפלסטינים "ההצגה הטובה בעיר".

למה עכשיו? מכיוון שבין רמאללה לבין חמאס מתנהל מאבק של "שבירת עצמות", וחלק ממנו קשור בלגיטימיות של כל צד מן הניצים.

מקור הלגיטימיות של חמאס הוא הפרלמנט "בפנים" הקרוי "המועצה החוקקת", שעליה השתלט חמאס בבחירות המפורסמות של 2006.

אבו מאזן פיזר את המועצה הזאת ברמללה, והתעלם "מחסינות" חברי הפרמנט של חמאס (ושל יריביו בפתח) כדי לעצור אותם.

אבל חמאס שמר על המועצה המחוקקת בעזה "הנבחרת" ולפני זמן קצר התכבד יריבו המושבע של אבו מאזן בפתח, מוחמד דחלאן, לשאת נאום ווידאו-קונפרנס  במושב של המועצה.

לעומת המועצה המחוקקת הנבחרת מעמידה רמאללה את מקור הסמכות שלה – הפרלמנט של אשף.

אבל הבעיה היא שכינוס המועצה מציב בעיות קשות לרשות גם בגדה. הדור הצעיר הפלסטיני מאבד את העניין שלו ברשות הפלסטינית, כי היא מייצגת "זרים" שבאו מתוניס. כאשר הייתי בחודש שעבר בג'נין שמעתי מצעירי פתח כי "הזרים" היושבים במוקאטעה לא מייצגים אותם. בינם לבין רמאללה יש "הודנה" – רמאללה מניחה להם, והם הפסיקו לירות על המושל…

העמדת וותיקי אשף מן "החוץ" כגורם המייצג את העם הפלסטיני לא תתקבל בברכה בידי "התנזים" של ברגותי וחבריו. ברגותי כבר אמר מכלאו כי תקופת כהונתו של אבו מאזן פגה מזמן, ועליו לתת לדור הצעיר של "הפנים" את רסן השלטון.