בג"צ קיבל הבוקר את עתירתן של בתיה כהנא דרור, עמותת "מבוי סתום", נעמ"ת וויצו, וקבע שיש לאפשר לנשים לכהן כמנהלות בתי הדין הרבניים. הרכב השופטים בראשות השופט רובינשטיין קבעו שיש לתקן את תנאי הסף כך שנשים תוכלנה להתמודד לתפקיד. רובינשטיין כתב בפס"ד, "בשעה (טובה) שבה נשים תופסות מקום של כבוד במגוון תפקידי השירות הציבורי, אין זה מתקבל על הדעת כי לא יינתן ביטוי הולם לייצוגן בהנהלת בתי הדין הרבניים. בפתיחת שעריו של בית הדין בפני נשים שתשמשנה בתפקידים ניהוליים, יש ערך רב, כאמור, לא רק לציבור הנשים בכללותו כי אם גם לחיזוק מעמדו של בית הדין, שאמון הציבור בו הוא תנאי חיוני לתפקודו". ארגוני הנשים התייחסו לפסיקה ואמרו, "זה ניצחון, מדובר בפסק דין היסטורי".

במרכז העתירה עמד סעיף 13 לחוק הדיינים שמבהיר מי רשאי להתמודד למשרה. לטענת העותרות אומנם לא צוין בסעיף מפורשות שנשים לא יכולות לכהן בתפקיד, אבל תנאי הסף שנדרשים בסעיף לא באמת אפשרו לנשים להיות מנהלות בתי הדין הרבניים. במהלך העתירה היה ניסיון לשנות את הסעיף דרך הכנסת בוועדת חוק וחוקה, אבל לאחר שבג"צ ראה שאין כל התקדמות בנושא הזה דרך הכנסת הוא החליט לפסוק. בפסק הדין כתב השופט רובינשטיין, "יתכן שבענייננו הייתה דרך המלך כי המחוקק יתקן את סעיף 13 לחוק הדיינים, כך שיובהר… כי תפקיד מנהל בתי הדין הרבניים פתוח בפני כל." בית הדין הורה על הוספת מסלול נוסף לצורך כשירות לתפקיד בתנאים "המתחייבים לשיטתנו מאופיו ומהותו של תפקיד מנהל בתי הדין, ומן הצורך לוודא כי מועמדותן של נשים לתפקיד תישקל על-ידי הנוגעים בדבר בלב פתוח ובנפש חפצה".

התנאים שקבע בג"צ למינוי מנהל בתי הדין הרבניים הם שהמועמד יהיה תושב ישראל, בעל רישיון טוען רבני או עו"ד בעל תואר שני במשפט עברי או בתלמוד עם יתרון לעו"ד שהוא גם טוען רבני, בעל ניסיון של 7 שנים לפחות בהופעה בבתי הדין הרבניים ושמבחינת אופיו ואורח חייו הוא ראוי לשמש בתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים.

ארגוני הנשים ברכו על הניצחון ההיסטורי. כשלוש שנים לאחר ש"מבוי סתום", נעמת וויצו הגישו את העתירה, בג"צ ביטל את ההגבלות, שהיו קבועות בחוק,  למינוי נשים לתפקיד מנכ״ל בתי הדין הרבניים. בית המשפט לא הסתפק במינוי של מיכל גולדשטיין לתפקיד סמנ״כלית בתי הדין, שהתרחש בזכות העתירה, והורה לבטל את התנאים שמנעו מנשים להתמודד לתפקיד מנהלת בתי הדין, כדי שגם נשים יוכלו להתמנות לתפקיד הבכיר.

היועצת המשפטית של ארגון נעמת וב"כ העותרות, עו"ד גלי עציון: ״מדובר בפס"ד היסטורי. פתיחת שערי הנהלת בתי הדין מקבילה לפתיחת השמיים בפני נשים בעקבות בג"ץ אליס מילר. בעידן שבו נשים תופסות מקום של כבוד במגוון תפקידי השירות הציבורי, לא מתקבל על הדעת, שלא יינתן ביטוי הולם לייצוגן בהנהלת בתי הדין הרבניים״

עו"ד בתיה כהנא-דרור, מנכ"לית עמותת 'מבוי סתום' ומגישת העתירה: "זו הפעם ראשונה שהאפליה המגדרית בנושאים שבאחריות הממסד הדתי מוגדרת כפגיעה בזכות יסוד לשוויון. אני מקווה שקביעה זו, מעבר ליישומה המעשי בעניין מינוי מנכ"לית לבתי הדין הרבניים, תהפוך בעתיד לכלל מנחה בכל נושאי הדת במדינת ישראל. אני שמחה שהייתה לי הזכות להוביל את המהלך שהביא לתיקון חשוב זה. זהו ציון דרך היסטורי במאבק למען חיזוקם של ערכי היהדות והדמוקרטיה, ולמען הנשים בישראל המופלות לרעה בבתי הדין הרבניים."

יו"ר נעמת, גליה וולוך: ״פתיחת שעריו של בית הדין בפני נשים בתפקידים ניהוליים, חשובה במיוחד במערכת שבה שדרת הניהול המרכזית מורכבת ברובה הגדול מגברים, בזכות העתירה כבר מונתה סמנכ"לית לבתי הדין. אנחנו נמשיך עד שתמוננה נשים גם כדייניות״.

מרכז רקמן לקידום האשה באוניברסיטת בר אילן, מברך על כך שהעתירה שעיקרה מתן אפשרות שווה לנשים להתמנות לתפקיד מנכ"לית בתי הדין הרבניים, הבשילה לידי הכרעת בג"צ היום. אקורד הסיום של השופט בדימוס רובינשטיין, שישב בדין, יביא לשינוי אמתי בכל הנוגע לקידום מעמד האישה בבתי הדין הרבניים. מרכז רקמן רואה בפסק הדין חשיבות עצומה, במיוחד לאור העובדה שבבתי הדין הרבניים ש- 50% מהבאות אליו הן נשים, קיים אי שוויון מובנה ולא מכהנות בו דייניות או עוזרות משפטיות. בג"צ דן בנושא לגופו של עניין ופעל להסרת חסמים מהותיים שמנעו עד כה כניסה של אשה לתפקיד שהוא אדמיניסטרטיבי בהגדרתו, רק משום היותה אשה. חשוב לציין שלא מדובר בשוויון טכני בלבד, אלא שכעת הוכשרה הדרך לנשים להציג את מועמדותן לתפקיד ואף לזכות בו בהתאם לכישוריהן ללא קשר למגדר".

הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחפש דת ושוויון מברך על פסק הדין ומדגיש כי "גם בתקופה בה הפוליטיקה מוכיחה שקידמה היא בעיניה צעידה אחורה, טוב לדעת שבית המשפט העליון ממשיך בתפקידו כמגן זכויות האזרח, ערכי השוויון וחירויות הפרט." רגב מוסיף כי למרות פסק הדין "אנו צופים בדאגה כי המערכת הפוליטית ומושכי החוטים החרדיים לא יקבלו בברכה את פסק הדין והוא עלול להצטרף למסע הסירוס והפגיעה בעצמאות הרשות השיפוטית העליונה בישראל, אשר לו שותפות המפלגות החרדיות וחוגים פוליטיים קיצונים".