ההפגנות השבועיות הקוראות ליועמ"ש לפתוח בחקירה פלילית של רה"מ בפרשיות השחיתות בהן נקשר שמו לכאורה, התקיימו השבוע ב-17 מוקדים. בפ"ת הגיעו כ-2,000 בני אדם לאזור כיכר גורן, בעוד המשטרה שאפה להגביל את מספרם ל-500 בלבד, לפי הנחיית בג"ץ. לטענת המשטרה המפגינים הפרו את הנחיות בג"ץ, אך המפגינים קבלו על כך שהמשטרה לא פינתה את האזרחים למתחם ציבורי אחר, ולא נותר להם אלא להתפרס בכמה פאות של הכיכר. מנגד, כ-30 מפגינים הפגינו בעד ראש הממשלה, לצד קריאות אלימות בגנות ההפגנה הגדולה. למרות גודל ההפגנה, שמרו המפגינים על הסדר הציבורי, והמשטרה מצידה בחרה "להכיל" את המצב בשטח מבלי להסלימו.
"באתי כי אני חושבת שהגיע הזמן שביבי יתפטר, אחרי כל החשדות והחקירות. יש כבר כמה תיקים ויש עדי מדינה ואפילו אם הוא זכאי – איך הוא יכול לנהל את המדינה במצב הזה ?", אמרה ל'דבר ראשון' טליה, אשר מפגינה בפעם השניה בפתח תקווה. טליה רואה בהגבלת ההפגנה ל-500 מפגינים, כפי שהחליט צו הביניים של בג"ץ, כהגבלה בלתי ראויה על זכויות האזרחים במדינה.
האם ההפגנה הייתה חוקית ?
לא מדובר בשאלה פשוטה כל כך. מכיוון שלהתכנסות בפתח תקווה לא היו מארגנים רשמיים, לא הייתה במה ולא נאומים או תהלוכה – בעצם מדובר בהתקהלות המונית, שאינה הפגנה המחייבת הוצאת רשיון. משטרת ישראל תחמה שטח בכיכר גורן בפתח תקווה המתאים להתכנסות של 500 איש, אך כאשר הגיעו פי 4 מפגינים בסופו של דבר והתפרסו בחלקים אחרים בכיכר, הפרו למעשה המוחים את תנאי קיום ההפגנה – המפגינים ירדו לכביש, השתמשו ביותר משני מגאפונים, התחילו להתכנס לפני השעה 20:00, והקצו 5 סדרנים בלבד, כשהמשטרה דרשה יותר. בהודעת המשטרה נמסר כי במהלך הסוף השבוע חתרה לתיאום האירוע עם המארגנים, אשר לא נענו לבקשותיה, וזאת מבלי לפרסם מי הם המארגנים.
בעמוד הפייסבוק 'חדר המצב' שודרו שידורים חיים מן ההפגנה, וביניהם גם מפגינים תושבי השכונה. אורלי בר-לב, מפעילות מחאת הגז והמחאה החברתית ב2011, הודיעה כי טענות המשטרה אינן נכונות, וכי המשטרה בחרה מיוזמתה להכיל את המציאות שנוצרה בשטח, כאשר היו לה אפשרויות של חסימת הכניסה לאיזור, או הקצאת שטחים אחרים להתקהלות שינם בכיכר גורן, המרוחקת מאות מטרים בלבד מביתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
בעבור המשטרה מדובר באירוע מורכב לניהול, למרות זאת, בחרה המשטרה לנהוג באיפוק, ולשמור על הסדר מבלי להפעיל כח פיזי כלפי המפגינים. המפגינים עצמם מספרים שאלימות המשטרה ומעצרים שרירותיים לכאורה בשבועות הקודמים, הם חלק משמעותי מהמניעים של רבים מהם להגיע. בראיון לרינה מצליח בערוץ 2, הודה השר לביטחון הפנים גלעד ארדן כי המעצרים של אלדד יניב ומני נפתלי בשבוע שעבר היו טעות, לצד ביקורתו על המפגינים. במשטרה הבינו שהאיפוק מצידם מתבקש, ולו רק בשל המשך הדיון בבג"ץ ביום ה' הקרוב, לגבי הזכות והמגבלות על ההפגנות בפתח תקווה
רני, 50, חושב בדיוק הפוך מהשר, והסביר כי לולא ההפגנות, לא הייתה שום התקדמות בחקירות נגד ראש הממשלה והן היו ממוסמסות, ואילו בזכות ההפגנות, הנושא נשאר על סדר היום, והיועץ מנדלבליט איננו יכול לגרור את הנושא לנצח, מבלי לשלם מחיר ציבורי. רני בטוח שתוצאות החקירה יובילו לעונש מאסר, ומזכיר גם את מתווה הגז אותו הוביל נתניהו, אשר קיבע מחיר גז יקר יחסית בישראל ממנו מרוויחים היזמים הפרטיים על חשבון האזרחים. "מסביב למתווה ראית איך במל"ל יוסי כהן נתן חוות דעת שקידמה את המתווה ואז התמנה לראש המוסד", אמר רני. ראוי לציין שלפחות בשלב זה, סוגיית מתווה הגז אינה אחת מהפרשיות בהן חוקרת או בודקת המשטרה חשד לשחיתות.
מבין המפגינים נשמעו טענות המאשרות חלקית את טענות השר ארדן. המפגינים מודים כי מטרת ההפגנה היא אכן הפעלת לחץ על היועמ"ש, אך בשונה מטענת השר, הסבירו כי זהו איננו לחץ פסול, אלא לחץ נגדי ללחצים שמופעלים עליו מקרב אנשי השלטון למסמס את החקירות, ובכך ההפגנות דווקא מאפשרות לו יותר חופש לבצע את תפקידו מאשר בלעדיהן.
המכנה המשותף של המפגינים
מול הקריאות המפגינים "דמוקרטיה", "לא רוצים ולא רוצות משטרה של מחשבות", "הון שלטון עולם תחתון", ו"אתה עובד אצלנו", התכנסה קבוצה של כ-30 נערים וגברים, אשר הפגינה בעד ראש הממשלה. לצד הקריאות "ביבי מלך ישראל חי חי וקיים", נשמעו גם קריאות בסגנון "בוגדים לעזה", שנועדו לסמן את המפגינים כלא לגיטימים. עקב מיעוט המפגינים, קבוצה זו לא זכתה ליחס רציני במיוחד, וגם המשטרה נותרה אדישה כלפיהם. ההפגנה הראשית התפזרה סביב השעה 22:00 לאחר שירת ההמנון. למעשה, ההפגנות וגם הפגנות הנגד הקטנות שמולן, משקפות מכנה משותף מסויים – שותפים בהן בעיקר יהודים הרואים בעצמם פטריוטים, וחלוקים בשאלה האם גילוי אחריות אזרחית פירושו כעת התגייסות למאבק בראש הממשלה או להתגייסות לתמיכה בו.
בעוד המספרים בשטח מעידים על התנגדות הולכת וגדלה לראש הממשלה, מגמה זו אינה ניכרת בסקרי ההצבעה המפלגתיים. ההפגנות אינן מזוהות פוליטית, אך משיחות עם המפגינים נראה כי רבים מהם שייכים לצד השמאלי במפה.
למרות זאת, ישנם גם מפגינים מהמרכז הפוליטי ואף מהימין, אשר שאיפתם היא "ניקוי ארוות" פרסונלי בשל החשדות מהרובים לשחיתות ולא החלפת שלטון הימין בשלטון השמאל. נתניהו מרבה להשתמש בצירוף “שלטון הליכוד בראשותי”, אך המפגינים שואפים ליצור חיץ בין הסוגיה הרעיונית של שלטון הימין לעומת השמאל לבין הסוגיה המוסרית והמשפטית של החשדות לשחיתות. כזכור, גם נתניהו עצמו, התבטא כנגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בתקופה בה היה עדיין רק חשוד: "מדובר בראש ממשלה ששקוע עד הצוואר בחקירות, אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל, כי קיים חשש אמיתי ולא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הערכות על בסיס ההישרדות הפוליטית שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי", אמר בראיון טלווזיוני.
